המענה הרוחני
המענה הרוחניצילום: יוסי זמיר. פלאש 90

המרכז ללימודי משפחה יושק מחר בקמפוס אלקנה של מכללת אורות ישראל, ולקראת האירוע שוחחנו עם נשיאת המרכז החדש, הרבנית ד"ר חנה קטן.

"זה הולך להיות משהו גדול ומשמעותי ולכן אנחנו מאוד מתרגשים", פותחת הרבנית קטן ומספרת על התגלגלות הרעיון: "פרופ' יובל סיני נכנס לתפקיד נשיא המכללה בשנה הנוכחית, וכנשיא הוא הזמין אותי לשיחה והציע לי את אפשרות להקמת המרכז. קפצתי על הרעיון כמוצאת שלל רב".

"אנחנו מבינים שהחיים במשפחה דורשים לימוד מעמיק ויסודי כחלק מהכשרת מחנכי העתיד והכשרת כל מי שעומד לקראת הקמת משפחה דווקא בתקופה שהמשפחה עומדת בפני ניסיונות שונים. אנחנו רוצים להעמיד את המשפחה במרכז הבמה ולהעמיד ארגז כלים בפני הסטודנטיות ולאפשר פעילויות לציבור הרחב", אומרת הרבנית קטן ומציין שורת דוגמאות לפעילויות מגוונות שייכללו במרכז החדש ובהן קורסי ערב ובבוקר בתחומים שונים הנוגעים לזוגיות וגידול ילדים והטיפול בהם.

"המכללה מוציאה כמות גדולה של מורים ומורות שמחנכים את דור העתיד, ולכן מדובר במפעל שיש בו ראיה לרחוק במגמה להטמיע את הערכים הללו בבתי הספר היסודיים והתיכוניים כדי לחזק את יסודות המשפחה, שיהיה פחות קושי בניהול משפחות ופחות פירוק משפחות, יותר חוסן ושמחה בזוגיות והחיים יחד". את התפיסה הזו יבקש המרכז החדש להטמיע לא רק בסטודנטיות אלא במעגלים רחבים של ציבור ומגזרים שבפניהם יוצעו קורסים ואנשי מקצוע להרצאות, עזרה וייעוץ.

על ההתמודדות של עולם הזוגיות בגישה התורנית רוחנית לעומת עולם המערב הנפרץ והולך בקצב מסחרר, היא אומרת: "נושא החיים ביחד שמוטמע כמצווה תמידית הוא משהו שמחבר בין איש ואשתו ומייצר שמחה ויציבות, נתינה ושיתוף בעולם שבו האני מאוד מועצם והתחרותיות רבה. ההלכה מאפשר להיכנס פנימה אל תוך קודש הקודשים של הזוגיות להדוף את הרוחות שמסביב". הרבנית מזכירה את ספריה בתחומים אלה ומציינת כי "ככל שמתעמקים בזה רואים שהתורה מדויקת וככל שנצמדים להליכותיה יש תוצאות למעשה, איך לומדים נתינה, שיתוף ודיבור על נושאים אינטימיים. יש להפנות אנרגיות פנימה לא מתוך סגירות אלא מתוך דיוק. לא ליזול החוצה באופן מטריד ופוגע, בוא נעצים את הבית מבפנים, וכשהבית יהיה חזק הוא ייתן כוחות ושמחה וכל מה שבחוץ פחות יאיים". לשם כך, מציינת הרבנית, ראוי שכל זו יקדיש לסוגיה זו זמן מוקצב ויחס ראוי על מנת להגיע להישגים ותוצאות גם מול הדורות הבאים.

ומה לגבי הדור הצעיר? האם הוא אינו מסוחרר מפיתויי המערב שסביבו? האם הוא לא מרגיש ניתוק מהמסרים הרוחניים שמציעה לו התורה? הרבנית קטן משיבה וקובעת כי השיח הערכי מבוקש גם על ידי הדור הזה ש"מחפש את השבת שבזוגיות, את האפשרות לנוח, להיות ולא לעשות, להרגיש שטוב ביחד ושיש פינה לנוח. הקב"ה נתן את הזוגיות כשבת בתוך ימות השבוע, להתכנס פנימה ולהירגע".

עוד היא מציינת כי ההתעניינות בתחום ובמסרים אינה נותרת נחלת המגזר הציוני דתי אלא "גם הציבור החרדי וגם החילוני התעניינו ובירכו על חשיפת הדברים בצורה קדושה והעמדת דברים בצורה מדויקת".

בהקשר זה נשאלה הרבנית קטן אם הציבור החילוני אינו חש שיש בכך ניסיון לתרגם מונחים מימי הביניים לשנות האלפיים, והיא משיבה כי ההפתעה היא דווקא בקבלתו של הציבור החרדי את ספריה ואת מסריה, "זה שהציבור החרדי נקנה בבני ברק זו פריצת דרך לא רגילה. הציבור החילוני הוא ציבור שלא מכיר ולא יודע איזה בשורות יש", ובהקשר זה היא מספרת: "לפני כמה שנים הייתי בקבוצה של מטפלות מיניות שהתחברתי אליהן ואחת שאינה שומרת מצוות סיפרה שחזרה מסדנה מתקדמת בהודו שום מה שנאמר על ידי המרצה המאוד מתקדם הוא שמומלץ להיפרד שבוע בחודש. צחקתי צחוק גדול כי זה קיים אצלנו. הקב"ה ידע לכוון את זה למעגל הפנימי של האישה ולרצון שלה. כל מצוות עונה נועדה לשמח את האישה". לדבריה הציבור החילוני שנחשף לאופן שבו חז"ל הציגו את הדברים הלכאורה "בלתי צנועים" באופן מדויק, רואה את הדברים בעניין רב, בסקרנות רבה ובהערכה רבה.