הגדוד שהנחיל מורשת: לא נוטשים ישוב

ראשיתו של גדוד 21 שאיבד בקרבות העצמאות כ-150 מלוחמיו וכיום ממוקם בגוש עציון. סיפור הגדוד שהנחיל מורשת והישגים דרמטיים למדינה.

שמעון כהן , י"א בסיון תשע"ז

יצחקי עם האלוף במיל' דיין בטרם הטקס
יצחקי עם האלוף במיל' דיין בטרם הטקס
צילום: דתיה יצחקי

ביום שישי האחרון הושק בקיבוץ רמת יוחנן ספרו של ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי 'גדוד 21 בעקבות לוחמים', סיפורו של הגדוד ש-150 מלוחמיו נפלו בקרבות מלחמת העצמאות ומאז ועד היום לקח חלק בבלימת הטרור הערבי, בשנים האחרונות בגזרת עציון.

האירוע התקיים במעמד לוחמים מפקדים וקצינים מהעבר ומימינו אלה. על האירוע ועל הגדוד סיפר ביומן ערוץ 7 יצחקי עצמו.

על אירוע ההשקה הוא מספר: "היו שם מפקדי הגדוד ב-17 השנים האחרונות, המג"דים, המ"פים והלוחמים. עשו מירוץ ניווט במטעים שסביב רמת יוחנן ואז התכנסו כדי לשמוע על הספר ועל הגדוד. חוץ ממני, שסיפרתי על השנים הראשונות של הגדוד, השתתף גם האלוף במיל' עוזי דיין שאבא שלו, זוהר (זוריק) אחיו של משה דיין, שלחם בגדוד והיה מ"פ שנפל בקרב מול הדרוזים כשעוזי היה תינוק בן מאה ימים".

ועל הגדוד עצמו הוא מספר: "גדוד 21 הוא אחד הגדודים הוותיקים בצה"ל, הוא היה שייך לחטיבת כרמלי שהייתה שייכת לחוף הכרמל הצפוני. הגדוד הוקם בעיקר מבני הקריות והגן על הישובים היהודים המעטים באזור הזה".

"הגזרה הייתה לא קלה. גם חיפה כעיר מעורבת, עכו כעיר גדולה ועשרות כפרים ערביים באזור חיפה עכו נהריה וכל הגליל כמעט כולו היה ערבי. בנוסף הגיע צבא ההצלה של קאוקג'י שהציב שני גדודים של לוחמים מעולים מוותיקי הצבא הסורי והצרפתי במלחמת העולם השנייה. הייתה לנו בעיה לא פשוטה והגדוד השיג שלושה הישגים אסטרטגיים במלחמת העצמאות:

בזכות המפקד הראשון שלו, בן עמי פכטר שעל שמו מבצע בן עמי, לא איבדנו שום ישוב, גם את יחיעם המנותק. בזכותם הגליל המערבי הפך לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. שילמנו על כך מחיר כבד כמו בשיירת יחיעם בה נהרגו 47. הישג נוסף בחודש אפריל, לוחמי החטיבה עם לוחמים נוספים של החטיבה לחמו באזור רמת יוחנן מול כוח דרוזי שתקף אותם, הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה של שאקיל וואהב, מתוגבר בדרוזים מכפרי הגליל. הלחימה נמשכה ארבע יממות בתנאים כמעט בלתי אפשריים והצליחו לנצח בקרב. בזכות הלחימה הזו מטווח אפס שבה נחלו הדרוזים הפסד הם החליטו לעבור לצידנו. כך נכרתה הברית שקיימת עד היום הזה".

"ההישג השלישי של הגדוד התרחש בחודש יוני אחרי פלישת צבאות ערב. בתאריכים הללו של ראשית יוני הגדוד לחם באזור ג'נין וכבש את ג'נין ורכסיה. היה שם קרב קשה ביותר. הצבא העיראקי שהיה שם תקף את הכוח של כרמלי בעיקר במשלטים המערביים. קרב של שתי יממות ובסופו הגדוד נסוג ומשאיר הרבה נפגעים בשטח, נפלו 45 חיילים, אבל לעיראקים היו 200 הרוגים, שקבורים עד היום בצומת קבטייה. בעקבות הקרב הזה נטשו העיראקים את רעיון התקיפה לכיוון חיפה. המטרה של נוכחותם הייתה השתלטות על קו הנפט מכרכוך לחיפה. זה היה חשוב להם כלכלית. הם כשלו בגשר ורצו לתקוף מדרום באזור ג'נין ששם עבר הצינור".

"הקרב היה כל כך קשה שהעיראקים הגיעו למסקנה שאם יש הרבה אבדות בקרב קשה כל כך עלול להיות הרבה יותר אם ימשיכו הלאה ולכן מוטב להם לעבור למגננה. זה היה הישג מדהים", אומר יצחקי ומוסיף: "בסוף המלחמה, כשנחתמו הסכמי שביתת הנשק, שחררו הרבה מהצבא הסדיר והקימו כוחות מילואים, השאירו את גדוד 21 וצירפו אותו לחטיבת גולני שנותרה כחטיבה סדירה בצפון. מאחר והגדוד תמיד הוא גדוד חוד חנית במאי 51' הסורים ניסו להשתלט על האזור המפורז באזור אלמגור. התפתח קרב של שבוע שלם. הסורים פלשו והקימו מוצבים. הגדוד נטל חלק בהתקפות. המח"ט והמג"ד לא תפקדו טוב כל כך אבל החיילים והקצינים הזוטרים לחמו בצורה יוצאת מהכלל, תקפו ללא הפסק והוכיחו את ערך הדבקות במשימה והחתירה למגע והסיגו את הסורים".

באשר לתקופה האחרונה מדלג יצחקי כמה עשרות שנים ומספר: "אחרי שנות החמישים הגדוד הועבר מגולני לחי"מ, חיל משמר. לקראת שנות האלפיים הגדוד הוקם כגדוד חי"ר קל לוחם ומיו"ש הוא הגיע לחמט"ר עציון. המג"ד הראשון, יהודה אלבק, הלך לבנות גדוד וגילה שמדובר בגדוד על הנייר כי רק מאתיים מגיעים למילואים וכל השאר, למעלה מארבע מאות איש, לא מגיעים, כל אחד מתירוציו הוא. הוא קלט חיילים מיחידות מובחרות ויחידות כפיר שהשתחררו ובנה גדוד לתפארת והיום מדובר באחד הגדודים הטובים בצה"ל וההישגים שלו מדהימים במלחמה בטרור. הגדוד זכה בכל אותות ההצטיינות של צה"ל".