ידידיה רשף
ידידיה רשףצילום: עזר מציון

ידידיה רשף הוא בחור בן 21 מכוכב השחר. מסלול חייו כבן למשפחה דתית-לאומית עבר בישיבה התיכונית תמר שברמת הגולן, שנתיים בישיבה הגבוהה באיתמר, גיוס לחיל שריון, ובימים אלו הוא נמצא בעיצומו של קורס קצינים.

בילדותו חי שלוש שנים בארה"ב בעקבות שליחות של הוריו בניו יורק, שם נוצרה חברות קרובה בינו לבין מאיר אוברייאן, חברות שנשמרה גם כשחזרו לחיות בארץ. מעט לפני שידידה התגייס, חברו מאיר סיפר לו שהתגלה כי הוא חולה בלוקמיה מתקדמת.

ביום הגיוס, כחלק משרשרת החיול, נתן ידידיה דגימת רוק למאגר הלאומי למח עצם כחלק מהסכם שקיים בין צה"ל לעזר מציון.

"ידעתי שעל ידי המאגר למח עצם ניתן להציל חיים של אנשים שחולים בלוקמיה כמו מאיר", מספר ידידיה, "אבל לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה באותו זמן".

כחודש לאחר מכן, מאיר נפטר. "הזמן מהרגע שגילו למאיר את המחלה ועד שנפטר היה מהיר", נזכר ידידיה, "אני הייתי בתוך הטירונות ולא היה לי זמן לעכל את זה".

שנה וחצי חלפו מאז, ולפני חודש במהלך קורס הקצינים קיבל ידידיה טלפון מעזר מציון, והוא התבשר כי נמצא מתאים לתרומת מח עצם.

"הייתי מאוד מופתע מזה", מספר ידידיה, "כבר שכחתי את הדגימה שנתתי בבקו"ם, לא כל כך הבנתי מה זה אומר לגבי, אפילו קצת חששתי ברגע הראשון. אבל כששאלו אותי אם אהיה מוכן לתרום, חשבתי על האפשרות שתהיה לי להציל חיים ועניתי שאני מוכן".

ידידיה רשף
ידידיה רשףצילום: עזר מציון

אתה בעיצומו של קורס קצינים, לא חששת מהתרומה ומכך שהתהליך עלול לפגוע בך במהלך הקורס?

"בהתחלה לא הבנתי את ההשלכות, אבל הסבירו לי שמבחינה פיזית התרומה לא תפגע בי. בצבא עודדו ותמכו בי. שלחו אותי לבדיקות, נתנו לי ליווי מלא בתוך כל התהליך. גם החברים בקורס תמכו מאוד, פרגנו. כולם חולמים להימצא מתאימים ולהציל חיים".

רק על בעיה אחת היה צריך ידידיה להתגבר בדרך לתרומה. "מעולם לא תרמתי דם בגלל הרעיון להיות מחובר לצינורות, זה חשש שקיים בי מאז שאני ילד. אבל כשמדובר בהצלת חיים על הכף, הייתי מסוגל להתגבר גם על זה עם קצת מאמץ".

מרגע שבישרו לו כי נמצא מתאים, עבר ידידיה תהליך מהיר ותוך פחות מחודש הוא כבר מצא את עצמו תורם.

"אמא שלי הגיעה איתי למרכז האיסוף בפתח תקוה. התרומה עצמה עברה ללא כאבים, הייתי קצת תשוש אחריה, אבל קיבלתי מהצבא ימי מנוחה בבית, וכבר חזרתי לתפקוד מלא. בסך הכל אנשים חוששים ללא סיבה מוצדקת, כי התרומה עברה באמת ממש בקלות".

אתה יודע למי תרמת?

"אני לא יודע פרטים מלבד זה שמדובר באישה חולה. בעוד שנה במידה והיא תחלים ותהיה מעוניינת נוכל להיפגש. אני מאוד מקווה שזה יקרה ואשמח להכיר אותה, אבל גם אם היא תעדיף שלא, זה בסדר מבחינתי. העיקר שהיא תחלים ותהיה בריאה".

חשבת על מאיר בתוך התהליך הזה?

"בוודאי. לצערי במקרה שלו גילו את המחלה בשלב מאוחר ומתקדם וכבר לא היה ניתן להציל אותו. במשך השנים שמרנו על קשר והוא גם הגיע לארץ מספר פעמים, אבל בתקופה האחרונה שלו היינו בקשר רק מרחוק, אני חושב עליו הרבה".

כלוחם צה"ל, ועוד מעט קצין בצבא, אתה מרגיש ערך מוסף בכך שהצלחת חיים?

"לגמרי. בצבא, ובמציאות הביטחונית במדינת ישראל, כל מהותנו היא עיסוק יומיומי בהצלת נפשות ודאגה לכלל, ונפלה בחלקי הזכות להציל חיים הודות לאותה דגימה שנתתי בגיוס. כל בן אדם יכול לתרום, בין אם באזרחות ובין אם בצבא, כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".

ד"ר ברכה זיסר, מייסדת ומנהלת המאגר הלאומי למח עצם של עזר מציון, אמרה "אנו גאים בשיתוף פעולה שלנו עם צה"ל. קבוצת המתגייסים היא קבוצת תורמים בעלת פוטנציאל אידיאלי, שכן מדובר באנשים צעירים ובריאים, שעברו סינון בריאותי ושיוכלו להישאר במאגר ולשמש תורמים פוטנציאליים במשך שנים רבות. כל דגימה של חייל צה"ל בבקו"ם עולה כ-180 ש"ח, ואני קוראת לכולם להירתם ולסייע לנו בפתיחת הדגימות שנוכל להגדיל את המאגר שהציל כבר מעל 3,000 אנשים".

בימים אלו מקיימת עמותת "עזר מציון" את מבצע 'פרס מציל חיים', מבצע התרמה מיוחד המתנהל כמכירה סינית ומעניק הזדמנות לזכייה בשלל פרסים יוקרתיים מתוך קטלוג מוצרים, כאשר הכספים שנאספים ישמשו כולם לטובת פעילות העמותה זוכת פרס ישראל, ולסיוע בהצלת חיים דרך המאגר הלאומי למח עצם.

להשתתפות לחצו כאן

(הכתבה בשיתוף ''עזר מציון'')