'גדול כשלי המודיעין– לפני ששת הימים'

מסמכי המטכ"ל מגלים את גודל הכשל המודיעיני שקדם למלחמת ששת הימים. איך בכל זאת ניצחנו? והאם פעל דיין בשירות המודיעין האמריקאי?

שמעון כהן , י"ב בסיון תשע"ז

דיין בגזרת הדרום. ששת הימים
דיין בגזרת הדרום. ששת הימים
צילום: לע"מ

חמישים שנה אחרי מלחמת ששת הימים מספר ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי על תיעוד מרתק שהגיע לידיו מיד לאחר המלחמה וממנו עולה גודל הכשל המודיעיני שקדם למלחמה הנחשבת להצלחה הכבירה ביותר של צה"ל. כמו כן מאשים יצחקי את משה דיין, ולא רק אותו, כמי שהיה סוכן של המודיעין האמריקאי.

על האופן בו הגיע אל הכספות בהן מוחזק חומר סודי הוא מספר: "הגעתי למטכ"ל באקראי אחרי ששרתתי ביחידות מיוחדות של צה"ל. בשנת 66' אמרו לי שעליי לעשות תפקיד של קצין מטה במשך כשנה. נשלחתי למטכ"ל ושם זומנתי לראש מחלקת הדרכה, האלוף אריק שרון והאלוף מוסא פלד שאמרו לי שהגעתי לתפקיד בעקבות הסיווג המיוחד שיש לי ותפקידי יהיה פתיחת כספת הרמטכ"לים".

על משמעות הדברים הוא מספר כי "כל רמטכ"ל מניח בתום תפקידו את המסמכים שלו" באותה כספת שהוא מונה לפתוח אותה על מנת לתחקר ליקויים ולקחים ממבצעים צה"ליים שונים. "פתחתי והייתי המום. שערותיי סמרו. גיליתי שאין קשר בין ההיסטוריה הרשמית למה שקרה בשטח".

"לאחר מכן הייתי אמור להשתחרר משם ולחזור ליחידה. פרצה מלחמת ששת הימים, לחמתי בשטח, ולאחר מכן מינה אותי ראש מחלקת היסטוריה, אל"מ אברהם איילון, לעמוד בראש צוות שינתח לקחים מהמלחמה, למרות שהייתי הזוטר שבקבוצה. כתבנו את הדו"ח ששכב עד לאחרונה בכספות ארכיון צה"ל ורק לאחרונה קיבלתי אותו לידיי".

באשר למסקנות הדו"ח ההוא הוא קובע כי הליקוי הגדול של מלחמת ששת הימים היה המודיעין שקדם למלחמה, או ליתר דיוק היעדר המודיעין. "התחום שלא נגעו בו הוא תחום המודיעין. אדם מהישוב יחשוב שהמחדל המודיעיני הגדול הוא מחדל ההפתעה של יום כיפור, אבל ביום כיפור לא היה מחדל מודיעיני. היו 412 התראות, ולא היה ליקוי במחקר. המחדל שם היה שהמידע לא הועבר לקברניטים שיחליטו. לעומת זאת, בששת הימים היה אבי אבות המחדלים גם באיסוף וגם במחקר".
ביום כיפור לא היה מחדל מודיעיני. היו 412 התראות, ולא היה ליקוי במחקר. המחדל שם היה שהמידע לא הועבר לקברניטים שיחליטו. לעומת זאת, בששת הימים היה אבי אבות המחדלים

"בפברואר 67' התקיים כנס הפיקוד הכללי של צה"ל ובו סקירה של ראש אמ"ן שהיה אז אהרל'ה יריב. עלה ראש אמ"ן שלושה חודשים לפני המלחמה ואמר 'תהיו רגועים אין סיכוי למלחמה בשנים הקרובות. עד 70'-71' המצרים לא ייזמו מלחמה כי הצבא המצרי רק השלים מעורבות במלחמה בצפון תימן והוא עסוק בבניית דיוויזיות חדשות וקולט אמל"ח חדש מבריה"מ. עד שזה יושלם לא תפרוץ מלחמה'. לא קיבלתי את זה אז, אבל לעצם העניין ידוע שביום ה-14 במאי נכנסו כוחות מצריים לסיני".

על הכשל המודיעיני הוא אומר: "המצרים שנכנסו לסיני בשלב הראשון הפתיעו את המודיעין שלנו לחלוטין. במודיעין שלנו כתבו שזו היערכות מוזרה ולא מובנת. כוחות פוצלו. פתאום הופיע כוח משימה מיוחד מבלי שהיה ידוע בכלל למודיעין שלנו. בהמשך הגיעו כוחות שלא ידענו עליהם כלל ולא הופיעו בסקירות שלנו. ההיערכות שלהם הייתה שונה ממה שציפינו וחשבנו, למשל, כוחות השריון המצרי העיקריים לא נערכו בצפון סיני כפי שחשבנו, אלא במרכז ודרום סיני. גילינו שהם בונים מערכי הגנה ומופיעים כוחות חדשים. בקיצור, כישלון מודיעיני מחקרי ואיסופי מוחלט".

"בנוסף דיברו על כוחות שהגיעו כמו הכוחות מכוויית ומעיראק ולא היה לכך שום בסיס. פתאום הופיעו חטיבות שלא היו ידועות לאמ"ן. הגיעה ידיעה על כניסת שלוש חטיבות מילואים חדשות לסיני, 123,125 ו-126, וצה"ל בכלל לא ידע על קיומן. לעומת זאת קיבלנו ידיעה על חטיבת שריון מס' 40 והתברר שלא הייתה כזו בכלל. בנוסף לא היה ידוע על הקמת כוח משימה דוויזייוני חדש".
הגיעה ידיעה על כניסת שלוש חטיבות מילואים חדשות לסיני, 123,125 ו-126, וצה"ל בכלל לא ידע על קיומן. לעומת זאת קיבלנו ידיעה על חטיבת שריון מס' 40 והתברר שלא הייתה כזו בכלל. בנוסף לא היה ידוע על הקמת כוח משימה דוויזייוני חדש

ממשיך יצחקי ומתאר את הכישלון המודיעיני ואומר: "כדי להבין את גודל הכישלון – בסקירת המודיעין נכתב שבכל גדוד שריון מצרי יש 22 טנקים. בפועל התברר שיש שם 31 טנקים בכל גדוד. הדבר מלמד על חוסר הידע הטקטי גם ברמה הבסיסית הזו".

"הדברים הללו היו קריטיים כי כאשר התכוננו למלחמה צה"ל תכנן את מבצע 'קרדום'. האלוף שייקה גביש הוא שתכנן את המבצע שעיקרו הבקעה של שלוש אוגדות במרכז ודרום סיני וריתוק הכוח המצרי בצפון על ידי כוח קטן שלנו, ופתאום התברר שניתן לזרוק את התכנית הזו לפח, כי כל הכוח המצרי מכונס בציר שבו התכנית אמורה הייתה לשלוח את הכוחות. 3 חטיבות עם טנקים חדישים נכנסו משם וכך התכנית נהרסה בגלל מודיעין לקוי".

ההתמודדות עם אותו כשל הייתה בתרגיל חלופי: "סוכם לעשות הפוך על הפוך, לשלוף תכנית חדשה, מבצע 'נחשונים' שיחליף את 'קרדום' וההבקעה תהיה בצפון סיני ושם יפעלו האוגדות של טליק שרון ואברהם יופה, ובציר הדרומי תהיה חטיבת שריון אחת ויקימו אוגדות הונאה באזור חטיבה 8, זו אוגדת בדים וקרטונים. זו אוגדה 49 שהמפקד שלה אל"מ שלמה אמבר. בגדודים האמתיים שלה היו גדוד הנדסה שהיה ערוך לפעילות הונאה כזו עם פלסים והמון ציוד של טנקים מקרטון ונייר". כדי להשלים את ההונאה, מספר יצחקי "האוגדה של שרון נסעה לכונתילה ובלילה חזרו אל מול אבו עגלה. כך המצרים ראו שיש תנועה בלתי פוסקת של טנקים וזחל"מים מאזור ניצנה ודרומה, והדבר מלמד שצה"ל מרכז כוחות מול הכוחות שלו. יתרה מכך, הוקמה אוגדת הונאה בשם 'לשון אדומה' באזור אילת כדי ללמד על כוונה ישראלית לפריצה באזור שארם א-שייח'. חיכינו יומיים שלושה וראינו איך המצרים בולעים את הפתיון. התחלנו לראות זרימה של כוחות מצריים לאזור אוגדות ההונאה, לכן נוצר מצב שאחרי שבוע של תרגילים כאלה הדבר הצליח בצורה יוצאת מהכלל, ומול הכוח הרציני שלנו היה כוח מצרי קטן יחסית, ומול כוח ההונאה הייתה מרבית הכוח המצרי. זה היה מבצע ההונאה המבריק ביותר שביצע צה"ל בכל תולדותיו".

ממשיך יצחקי ומספר כיצד "חוץ מההונאה הזו עשינו דברים נוספים כמו הפעלת סוכנים כפולים. תפסנו סוכנים מצריים ואמרנו להם שאם לא יעבדו איתנו ויעבירו מידע שגוי ישבו עשרות שנים בכלא. אחד מהם הוא ריפעת עלי אל ג'מאל, שהופיע בשם ג'ק ביטון, כיהודי ממצרים, והכינוי שלו היה 'יתד' והוא פעל בחיל האוויר. היו עוד כמה כאלה. בתקופת הכוננות, ב-26 במאי ג'יפ מצרי חצה את הגבול "בטעות" באזור ניצנה ונתפס על ידי כוחותינו. אחד מהם היה משלנו ומסר ידיעות מרתקות". לזאת הוא מוסיף ומספר כי היו גם אירועים טראגיים כדוגמת אירוע שהתרחש "בכיבוש אל עריש. כוח נח"ל היה שם והופיע קצין מצרי בדרגת סא"ל וניסה להסגיר את עצמו וחייל ירה בו והרג אותו. אותו סגן אלוף מצרי היה איש שלנו".

על כל אלה מוסיף יצחקי ומספר על פרט מטריד מאוד שהתברר לו מתוך לימוד המסמכים שבאותה כספת הרמטכ"לים – הפרט העוסק בתפקודו של משה דיין:

"אחרי מלחמת ששת הימים המשכתי לשרת במטכ"ל עוד שנה בערך. הופעתי בפני קורסים שונים של צה"ל כמו פו"מ ואחרים, וסיפרתי להם על המלחמות השונות. בתחילת 69' קיבלתי זימון ללשכת שר הביטחון לצורכי בירור ושימוע. לא הסבירו לי בטלפון במה מדובר. זה היה נראה מוזר. הלכתי ללשכת דיין. הרל"ש הפנה אותי לחדר סמוך שבו יתקיים השימוע שלי. שם היה היועמ"ש של מערכת הביטחון, יוסף צ'חנובר, ולידו סגן הפצ"ר, סא"ל דוד טלמור. שאלתי על מה השימוע וצ'חנובר אמר לי 'מר יצחקי הצעיר, הובא לנו מידע שאתה מכפיש את שר הביטחון בהרצאותיך".

צ'חנובר מנהל עימות עם יצחקי וטוען כי בהרצאה שנשא בבה"ד 1 טען כי דיין נכשל במבצע דני ובמבצע יקב באזור בית ג'אלה. "אמרתי לו שהדבר ידוע והדברים פורסמו בעבר. הוא אמר שלפני שבוע הופעתי בפו"מ ואמרתי ששר הביטחון עשה הכול כדי להכשיל את צה"ל בששת הימים, אסר להתקרב לתעלת סואץ, ניסה למנוע את כיבוש העיר העתיקה וניסה למנוע את כיבוש רמת הגולן. מה יש לך להגיד להגנתך? כי אם לא תשכנע אותנו ניאלץ להפסיק את עבודתך. אמרתי לו שמדובר בדו"ח צה"לי שמגובה במסמכים והקלטות. הוא השיב לי ואמר ש'אם כך, ניאלץ להפסיק את עבודתך'. אמרתי שאני מבקש להעביר לשר שנמצא בחדר הסמוך פתק".
סגן הפצ"ר הגיש את הפתק לדיין בחדר הסמוך. שמעתי שם כחכוחים ואז הוא יצא ואמר לי 'מר יצחקי אתה מתבקש לשוחח עם השר'.

בפתק זה כתב יצחקי מספר מצומצם של מילים שנועדו ליידע את דיין שמידע אודותיו עלול להיחשף. הפרטים הם שלוש נקודות ציון מעברו של דיין, "הוספתי שכל זה הגיע אליי מכספת הרמטכ"לים והייתה לי שיחה עם אברהם אלזון, רמ"ח ביטחון שדה"

"סגן הפצ"ר הגיש את הפתק לדיין בחדר הסמוך. שמעתי שם כחכוחים ואז הוא יצא ואמר לי 'מר יצחקי אתה מתבקש לשוחח עם השר'. האנשים סולקו. בשיחה הזו אמר לי דיין 'למה אתה עושה את זה?'. אמרתי שאני פועל ללא מורא ומשוא פנים ושלא אמרתי שום דבר שאינו נכון, אבל אם תפטר אותי אגש לתקשורת. הוא אמר שהוא רואה שהחוזה שלי מסתיים בעוד שנה אז אשאר עד תום החוזה ולאחר מכן אשתחרר ואהפוך להיות אזרח. הסכמתי".

באשר לתוכנו של אותו פתק, אומר יצחקי: "משה דיין, ניתן לומר זאת היום בצורה ברורה, היה סוכן זר שגויס על ידי שירותי המודיעין של ארה"ב ב-43' לפני הקמת המדינה וצה"ל. הוא נפצע כזכור קשה בעיניו בשליחות הבריטים בלבנון שהייתה בידי וישי והוא היה מושבת. אחרי שנתיים האמריקאים והבריטים הקימו תכנית למקרה שהנאצים יכבשו את האזור. דיין הקים רשת אלחוט שכללה 5 תחנות אלחוט ובהם עבדו כמה אלחוטאים יהודים שקלטו תשדורות של הנאציים וכך נוצר הקשר. הקשרים נמשכו. ב-48 נהרג הקולונל מרקוס באבו גוש לפני ההפוגה. עשו לו הלוויה ממלכתית בארה"ב ונציג צה"ל בהלוויה היה משה דיין ושם הקשר חודש. ביולי 66' כשדיין סיים את תפקידו הצבאי הוא הגיע לווייטנם כאורח המערכת הצבאית האמריקאית ושהה שם שלושה שבועות והשתתף בלחימה. זה היה שנה לפני ששת הימים. בסוף מאי 67' מונה דיין לשר ביטחון על ידי אשכול וניהל את המלחמה כשהוא מונע בהתחלה את ההגעה התעלה כיבוש ירושלים וכו'. הקשרים נמשכו גם אחרי המלחמה. למשל, בדצמבר 70' דיין היה אורחם של הנשיא ניקסון והיועץ לביטחון לאומי של ניקסון שהוא הנרי קיסנג'ר. חודש לפני מלחמת יום כיפור התמנה קיסינג'ר למזכיר המדינה. הקשר הזה מסביר הרבה מהלכים תמוהים במלחמת יום כיפור ובששת הימים".

מוסיף יצחקי וקובע כי הדברים לא התרחשו רק על ידי דיין. "כל השנים ליווה את דיין אלי זעירא, שאותו אני מגדיר כסוכן משנה. זעירא היה רל"ש הרמטכ"ל של דיין, המקורב ביותר אליו בשנים 54'-55'. ב-58' זעירא עבר קורס פיקוד ומטה בצבא האמריקאי. ב-63' התמנה לראש מחלקת האיסוף אמ"ן והוא אחראי במידה רבה לכשל המודיעיני הזה. אנשי אמ"ן לא הוענשו, לא גזית לא זעירא ולא יריב. הם המשיכו להתקדם ואז קרה מה שקרה במלחמת יום כיפור. ב-1970, לפני מלחמת יום כיפור, מונה זעירא לנספח צה"ל בארה"ב ושירת שם עד 1972 ואז התמנה לראש אמ"ן".

מוסיף יצחקי ומציין כי יוסף צ'חנובר שביקש להדיחו מונה לראש משלחמת משרד הביטחון לארה"ב ובסוף תפקידו ב-78' הוא קיבל ממחלקת ההגנה של ארה"ב את אות השירות הציבורי המצוין.