כשיהודים ניסו לרכוש אתרים קדושים

ספר חדש חושף את סיפור מאמצי היהודים לרכוש בתקופה העותומנית אתרים קדושים בירושלים וסביבתה, איסורי המכירה להם והתחרות עם הנוצרים.

שמעון כהן , י"ג בסיון תשע"ז

ניסו לרכוש. לא תמיד הצליחו
ניסו לרכוש. לא תמיד הצליחו
צילום: מתוך עטיפת הספר

בספר חדש ששמו 'ובא לציון גואל' (הוצאת ספריית בית אל) מגולל ד"ר דותן גורן את היחס היהודי למקומות הקדושים בירושלים ובסביבתה לאורך השנים.

בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מספר על הספר ועל מה שמאחוריו ומציין כי הוצאת הספר היא נדבך ראשון בעבודת מחקר כוללת ורחבה הרבה יותר. נדבך זה מתמקד ברכישה היהודית של אתרים קדושים בתקופה העותומאנית.

ד"ר גורן מציין בדבריו כי בתקופה העותומאנית נעשו מאמצים ניכרים לרכישת האתרים או לפחות להיאחז בהם ובסביבתם ולפתח ולתחזק אותם.

"בספר אני סוקר את הפעילות בחמישה מעגלים – הר הבית הוא המעגל הראשון, שבו הפעילות לא הייתה לרכישה פיזית, אבל היו ניסיונות להתיישב בסביבת מקום המקדש, ברובע המוסלמי, והייתה להר הבית השפעה רבה על ההתיישבות יהודית בעיר העתיקה ובעיר החדשה. המעגל השני ב'מעגלי הקדושה' עוסק בכותל המערבי, ובמעגלים הבאים מקומות קדושים באזור הר הזיתים ומערות קבורה בעיקר מצפון לחומת העיר העתיקה, כמו שמעון הצדיק, מערת קברי המלכים וקברי הסנהדרין. המעגל החיצוני הוא הפעילות סביב אתרי קבר רחל וקבר שמול הנביא. המעגל האחרון הוא הניסיון הממוסד לרכוש את האתרים הללו".

על ניסיון זה הוא מספר כי "עד ערב מלחמת העולם הראשונה כל היוזמות הללו היו בידי נדבנים פרטיים. הישוב הישן פעל רבות לסייע לקניית אחיזה באותם מקומות. מצאתי שבתקופה מאוחרת יותר הייתה חברה שהמטרה שלה הייתה להפוך את העניין לממוסד ולא להשאיר את העניין בידי כל נדבן באופן עצמאי, הרבה פעמים מבלי לדעת שיש עוד גורם שמנסה לרכוש את המקום".

על המקורות שליוו את עבודת המחקר שלו, מספר גורן: "המקורות שאליהם נחשפתי הם ברמת מקורות ראשוניים כמו תכתובות ומסמכים מארכיונים שונים וגם מקורות כמו עיתונים וספרי זיכרונות. חיברתי את כל הנתונים הללו". לשם איסוף המקורות הללו הגיע גורן לארכיונים רבים בהם הארכיון הציוני המרכזי, הארכיון של עיריית ירושלים, הספרייה הלאומית, ארכיון המדינה וארכיונים קטנים פרטיים.

גורן מציין בדבריו כי תוך כדי העבודה על מחקרו נחשפו דמויות כמעט בלתי מוכרות בפעלו לרכישת האתרים הקדושים. ביניהם דמותו הנשכחת רבי דוד צבי אריה שנאורסון נצר למשפחת רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה עו"ד בהשכלתו ופעל לגאולת מערות קברות הסנהדרין שעליהם הוקמה לימים שכונת סנהדריה. כך מוזכרות עוד דמויות נשכחות נוספות וחלקן לא ידועות כלל עד היום כמו גם חברות וגופים שלא הוכרו בתחום הזה.

"החידוש המרכזי בספר הוא שעד עכשיו הכרנו את הנושא בעיסוק סביב המקומות הקדושים סגולות וכו' וזיהוי הקבורים בהם. החידוש כאן הוא העיסוק בקניית האחיזה היהודית באותם אתרים".

על שאלת הסכמת השלטון העותומאני והגורמים המוסלמיים לביצוע הרכישות היהודיות בירושלים, הוא אומר: "חלק גדול מהאדמות היו לא אחת רכוש פרטי של ערבים מקומיים ונעשו עסקאות כמו כל עסקה אחרת. יוצא דופן הוא אזור הכותל המערבי, שם מדובר בהקדש ושם היה מירב הניסיונות לפנות את שכונת המוגרבים ולפתח את המקום, אבל מאחר ומדובר בשטח וואקף לא ניתן היה לרכוש את השטח בצורה רגילה ונעשו ניסיונות לעסקת חליפין, מה שלא עלה בהצלחה". גורן מציין כי לא פעם מה שסיכל עסקאות מסוג זה היו מאבקי יוקרה בין היהודים לבין עצמם, מאבקים שהביאו להכשלת וביטול עסקאות.

לעומת זאת "במקרה מערת שמעון הצדיק שיתוף פעולה בין ועד העדה הספרדית לעדה הכללית ושיתוף הפעולה הזה הביא לרכישת הקרקעות של מערת שמעון הצדיק, אזור שהיה ידוע בהילולת ל"ג בעומר. יהודי ירושלים לא הייתה ידם משגת כדי להגיע למירון ולכן הם קיימו שם את ההילולה עם כל היישוב בירושלים, גם לא יהודים".

על מחירי האתרים אומר גורן כי "במקרה שהמוכרים הבינו על איזה אתרים מדובר המחיר עלה. כך היה בניסיונות לרכוש את הסמטה הצרה של הכותל ופינוי שכונת המוגרבים. האוכלוסיה המקומית הבינה את חשיבות העניין. לעומת זאת במקומות אחרים לא תמיד היה מדובר בסכומים ניכרים, אבל לישוב היהודי בירושלים היו חסרים משאבים כדי לבצע את העסקאות הללו. מדובר היה בישוב שרבים ממנו התפרנסו על כספי חלוקה ונשלחו שד"רים לגיוס כספים מחו"ל או לקיים שיתופי פעולה".

עוד נשאל ד"ר גורן עד כמה היו מאמצים מקבילים מצידם של גורמים נוצריים לרכוש את האתרים הללו. לדבריו אכן "הייתה תחרות בין הישוב היהודי לגורמים נוצריים כמו הכנסייה הרוסית שהצליחה לרכוש את מערת קברי הנביאים. במקרה אחר משפחה יהודית רכשה את קברי המלכים והעבירה אותו לבעלות ממשלת צרפת ובכך נפגעו המאמצים לרכישה יהודית.

את גולת הכותרת של ספרו מוצא גורן בקביעה לפיה במרוצת השנים והתקופות עשו היהודים מאמצים לא מבוטלים לרכישת האתרים הקדושים או לפחות להיאחז בהם ובסביבתם.