שנה שלישית - עדיין חסר ילד

בת גלים שער, אמו של הנער גיל-עד שער שנחטף ונרצח בגוש עציון יחד עם נפתלי פרנקל ואייל יפרח, בפוסט בפייסבוק לרגל יום השנה השלישי.

ערוץ 7 , י"ז בסיון תשע"ז

אוןמרים תודה. אופיר ובת גלים
אוןמרים תודה. אופיר ובת גלים
פלאש 90

שנה שלישית
חסר ילד

יש ימים שאני מצליחה לענות על השאלה
מה שלומי - ב"טוב מאד", ובאמת מרגישה כך.
שיראל נישאה לאיתמר, סוף סוף נכנסנו לבית החדש,
השגרה מוצאת לה מקום אט אט ביום יום.
מה שמשתנה זו התובנה
כי עומק השמחה יכול שיתגלה באותן עוצמות של הכאב.

שנה שלישית,
התמונות במצגת לא משתנות.
מה שמשתנה זו המנגינה..
למדתי שמאגר הדמעות הוא אינסופי - תמיד יש להן אותו הטעם
מה שמשתנה זו עוצמת הזרימה שלהן.

שנה שלישית,
נראה שהפנמתי את העובדה שגיל-עד לא יחזור,
מה משנה את המציאות היומיומית שלנו, זו נקודת המבט שלנו.
כמו תינוק שנולד או אדם שנפצע, אנחנו לומדים ללכת מההתחלה,
מה שמשתנה זה הכוח שלנו ואורך הרוח שלי לכל זה...

שנה שלישית,
הזמן לעיתים מאבד מהמשמעות שהיתה לו,
מה שמשתנה זה התוכן, השפה,
המילים שאנו מוצאים כדי לבטא את עצמינו.
השכול והאבדן מלווים אותי יום יום בכל צעד ושעל,
מה שמשתנה זו ההבנה
שאפשר לחיות חיים מלאים
למרות זאת, לצד זה...

שנה שלישית,
סף הרגישות שלי עלה, לעיתים נדמה כי העצבים חשופים,
חסרי סבלנות לזוטות בחיים -
מה שמשתנה זה ההבנה שלי כי לא צריך לפחד מזה.
מנסה לנשום לאט לאט
מה שמשתנה זה קצב הנשימות שלי מפעם לפעם..

שנה שלישית,
המעסה שמנסה לשחרר את שריריי הכואבים
שואלת מה יש לי באזור הסרעפת.
מה שלא משתנה זה הבור המסרב להתמלא.
הנשמה שממאנת להתנחם.
יותר מחוברת לעצמי, מורכבות החיים מאפשרת לכאב ולשמחה
להתקיים בתוכי זה לצד זה
מה שלא משתנה זה הגעגוע שאין לו סוף.
עדיין בוכה בתפילות. עדיין בוכה.

שנה שלישית,
עדין חסר ילד.

תודה לרבים שבאו לחבק ובאו לחזק אותנו אמש והיום
שבת של שלום