ארה"ב: גלעד לזכר יהודי דקוטה

בכניסה לבית העלמין הקימו הרשויות המקומיות גלעד המספר את סיפורה של הקהילה היהודית שפרחה במקום אך נכחדה במרוצת השנים.

חיים לב , י"ט בסיון תשע"ז

ארכיון
ארכיון
צילום: אוראל כהן

עברה המפואר של הקהילה היהודית בדקוטה שבארה"ב הונצח בטקס מיוחד שנערך בעיירה אשלי בצפון המדינה.

הטקס נערך לרגל שיפוץ בית העלמין היהודי המקומי העומד על תילו מזה קרוב למאה שנה. בכניסה לבית העלמין הקימו הרשויות המקומיות גלעד המספר את סיפורה של הקהילה היהודית שפרחה במקום אך נכחדה במרוצת השנים.

בחודשים האחרונים הרשויות המקומיות באשלי גייסו אנשי עסקים שמימנו את השיפוצים ואת שיפור חזית בית הקברות. בעיריה סיפרו כי שני אנשי עסקים מתושבי המקום העובדים בתחום החריטה בשיש ובאבן הקימו ללא תשלום שני לוחות ענק עליהם נכתב ש"היהודים הראשונים שבאו למקום עבדו קשה כדי להכשיר את אדמת האיזור אך לדאבון לב לא זכו להתגורר בה שנים רבות, והקהילה היהודית נגדעה בעודה באיבה".

לפני למעלה ממאה שנה קבוצה של כשישים משפחות יהודיות מרוסיה הגיעה למחוז מקינטוש אשר בצפון דקוטה והתיישבה במקום. הם הצליחו להיכלל בקבוצה של זכאים לדיור חינם מטעם הרשויות המקומיות. באותה תקופה היתה מדיניות של הקצאת שטחים נרחבים של דיור חינם לכל מי שבא להתיישב באזור ולטפח את השדות, החוות והמסחר המקומי.

מה שגרם לנדיבות הרשויות, היתה העובדה שאחוזים ניכרים משטחי ארצות הברית עמדו שוממים והרשויות היו מעונינות בהפרחת המקום וביישובו.

היהודים שבאו להתיישב במחוז מקינטוש וקבעו את מושבם באזור, שמאוחר יותר כונה העיר אשלי, עמלו קשה ביום ובליל לטעת באדמה השוממה גידולי קרקע. האדמה שהם קיבלו לידיהם היתה מוזנחת מאוד ובלתי כשירה לעיבוד וכדי לטעת בה גידולים מוצלחים היה צורך בשבירת האבנים והסלעים. הם עבדו הרבה וזו בעצם היתה מטרת השלטונות; להכשיר את הקרקע לשמש כחוות וכשדות פורחים.

עד היום עדיין ניתן לראות במקום אחוזת בית בת שתי קומות, לא רחוק מרחובה הראשי של העיירה אשלי, בה התקיים בית הכנסת של הקהילה היהודית המקומית שנקראה "קהל בית יצחק" ובית הכנסת היה שלה.

אולם כל קיומה של הקהילה היהודית בעיירה אשלי שבצפון דקוטה לא החזיק מעמד יותר מחצי יובל שנים. בתקופה שבין תרע"ג לתרצ"ב נפטרו עשרים ושניים יהודים מקרב תושבי הקהילה הקטנה והם נקברו בבית החיים המקומי הקטן, אותו ייסדו היהודים המקומיים על גבי שטח של שלושה מייל מחוץ לעיירה.

כאשר הגיעה מגפת הקדחת לאמריקה בתרע"ח ובשנה שאחריה, חלו בה רבים מבני הקהילה היהודית הקטנה ובערך מחצית מבניה מצאו בה את מותם. התמותה הרבה הזאת כמעט גרמה להישכחות קיומה של קהילה יהודית במקום.