מציבה את מראת המצוקה. דינה דיין
מציבה את מראת המצוקה. דינה דייןצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

בחודש הבא יתקיימו הבחירות הפנימיות להנהגת מפלגת העבודה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם דינה דיין, המתמודדת היחידה מול גלריית הגנרלים והפוליטיקאים שמתמודדים על כהונת היו"ר, ומי שעושה גם היסטוריה בהיותה המועמדת החרדית הראשונה להנהגת המפלגה הזו.

לדברי דיין הרחוב הכללי מקבל אותה באהדה רבה, והבעיה היא באופן שבו מקבלים אותה אנשי המפלגה ואנשי התקשורת שלא פעם מעדיפים להתעלם ממנה. בהקשר זה היא מספרת על סרטון אותו הפיקה ובו היא מבקשת לדבר מעל ראשיהם של הפוליטיקאים ושל התקשורת ולדבר על המצוקות האמיתיות שאמורות היו להעסיק את אנשי מפלגת העבודה. "אני מקבלת אלפי תגובות וצפיות. תחושה מדהימה של אנשים שאומרים שחיכו לשמוע את הקול הזה. לעומת זאת מהמפלגה אני חוטפת מים צוננים".השיח שאני מעלה קשה לעיכול. מה שהשיח שלי אומר הוא שבכל העולם יש שמאל שאמור לייצג את השכבות החלשות, את העובדים, את העניים וחסרי הישע. אצלנו התהפכו היוצרות

ממשיכה דיין ומתארת את משמעות השיח שהיא מנהלת כחלק מרכזי של הקמפיין שלה: "השיח שאני מעלה קשה לעיכול. מה שהשיח שלי אומר הוא שבכל העולם יש שמאל שאמור לייצג את השכבות החלשות, את העובדים, את העניים וחסרי הישע. אצלנו התהפכו היוצרות", היא אומרת ומציינת כי הגעתה למאבק על הנהגת העבודה כאישה ענייה תושבת הפריפריה מהווה עבור אנשי העבודה הצבת מראה לא פשוטה לנגד עיניהם. "בפועל אני ושכמותי מצביעים כבר ארבעים שנה למי שגומר לנו את החיים כלכלית. הדבר הזה צריך להשתנות וכשאני מסתכלת שמאלה אני רואה אנשים שלא מייצגים אותי בכלל, לכן אני צריכה להתמודד על ראשות העבודה ואני מקווה לקחת את זה".

לטעמה של דיין בימין הפוליטי אין מענה למצוקות שהיא מבקשת להעלות על סדר היום, שכן הליכוד מחזיק בהגה השלטון כבר ארבעים שנה ללא שינוי, ובפועל, לדבריה "היהדות המזרחית היא מתונה. תפיסת העולם של מי שגר בפריפריה לא קיצונית בהיבט הדתי ולא כל כך מעניין אותם מה שקורה מעבר לקו הירוק. חשובה לי המדינה ואני רוצה שדברים ישתנו לטובה. במקום שאני באה ממנו המצב נהיה יותר ויותר גרוע, העוני הלכלוך וההזנחה, וזה האיום האמתי על מדינת ישראל".

"הבעיה היא שכל המדינה מתנהלת על עמותות רווחה, גמ"חים וקיבוץ נדבה. זו בושה שאין כדוגמתה. אתם בשלטון ומסכימים לזה שאקבץ נדבות כדי להאכיל את הילדים שלי? לבקש עזרה מעמותות חסד של חרדים או של הציונות הדתית? אני לא רוצה את עמותות החסד שיתקנו את המצב הכלכלי במדינת ישראל אלא המדינה עצמה. יש הרבה קיטובים בעניין הזה. מי שמקבל צדקה וחסד התחושה שלו לא אתם בשלטון ומסכימים לזה שאקבץ נדבות כדי להאכיל את הילדים שלי? לבקש עזרה מעמותות חסד של חרדים או של הציונות הדתית? אני לא רוצה את עמותות החסד שיתקנו את המצב הכלכלי במדינת ישראל אלא המדינה עצמה
טובה. אני רוצה שנקודת המוצא לילד שלי תהיה שווה לילד אחר בעפרה או בצפון תל אביב. ילד במצפה רמון מקבל 5000 שקל לשנה מהמדינה ומהמועצה המקומית, והשכן שלו ברמת נגב מקבל 21 אלף שקל. למה? כי הוא מעיירת פיתוח?".

לטעמה של דיין המענה יגיע דווקא דרך מפלגת העבודה מאחר ו"אנחנו צריכים מדינה סוציאליסטית יותר, מדינת רווחה ולא כזו שמשלמים בה מיסים עקיפים במכולת, שלא ניתן לקנות בה מוצרים בסיסיים, שקשישים קופאים מקור בחורף, שנכים מתבזים בה, שיש בה מינימום שני מיליון איש מתחת לקו העוני. מי ישנה את זה? הליכוד? הליכוד שהביא אותנו למצב הזה?".

דיין אינה מסכימה להצעה לפיה עליה להקים מפלגה עצמאית וקובעת כי המענה יבוא רק דרך מפלגת שלטון וכעת יש שתי מפגות שכאלה, הליכוד והעבודה ולשם כך היא נאבקת על הנהגת העבודה. "הבעיה היא שהשמאל איבד את הכיוון שלו ואת מה שהוא אמור לייצג. יש את הליכוד הליבראלי והשמאל שאמור להביא למדינת רווחה, אבל זה לא ככה".

על ההתעלמות שהיא מקבלת מנהגת המפלגה שלה היא אומרת: "זה לא רק מהם. זה גם התקשורת שהייתה צריכה לחבק אותי. ברגעים אלה מתקיימת ועידת השלום של הארץ. יש שם פאנל של מתמודדי מפלגת העבודה על הסדר מדיני אבל לא יהיה כאן הסדר מדיני ללא תיקון חברתי. החבורה הזו מדברת ולא מבינה את זה. לא הוזמנתי לומר את הקול המחאתי שלי", היא אומרת ודוחה את הטענה שנשמעה מלשכתו של מזכ"ל מפלגת העבודה, ולפיה לעימות המתוקשר בין מועמדי העבודה היא סירבה לשמאל קשה מאוד לשמוע את הקול שלי. אני יודעת שזה לא מביא קולות לדבר כך, אבל זה לא משנה אם אוהבים לשמוע או לא. אני פוחת חזיתות מול כל העולם אבל לא איכפת לי, כי אני מדברת על החיים שלי, על הקושי שלי על הצער ואגיד את זה מעל כל במה
להשתתף.

כשהיא שומעת שכך נטען מלשכתו של המזכ"ל היא נשמעת המומה וקובעת כי לכל כלי תקשורת המבקש לשמוע את קולה היא מקפידה להתראיין ובוודאי שהייתה מעוניינת להביע את עמדתה בעימות ההוא, אך לא הוזמנה כשם שלא הוזמנה לכנס השלום של 'הארץ'.

"לשמאל קשה מאוד לשמוע את הקול שלי. אני יודעת שזה לא מביא קולות לדבר כך, אבל זה לא משנה אם אוהבים לשמוע או לא. אני פוחת חזיתות מול כל העולם אבל לא איכפת לי, כי אני מדברת על החיים שלי, על הקושי שלי על הצער ואגיד את זה מעל כל במה".

בהמשך הדברים נשאלה כיצד הגיעה למסקנה שעליה לקחת את המשוכות הפוליטיות לידיה. "בגיל שלושים הבנתי שאם לא אלמד אני נדונה לחיי עוני. זה לא בדיוק עזר לי כי אנחנו עדיין משפחה קשת יום. הלכתי ללמוד באוניברסיטה והשלבים הראשונים היו מאבק יומיומי. ב"ה הצטיינתי, קיבלתי מלגות ועשיתי תואר ראשון ושני, אבל כשמתחילים בגיל מאוחר כל כך ואתה לא בן של מישהו שישלם את שכר הדירה ושכר הלימוד, אתה מתמודד עם דברים שקשה לתאר. גם לדעת מה זה כשאין לך וכשהמקרר ריק... אנחנו ברמת חוסר ביטחון תזונתי לילדים ב-2017. השיטה הקפיטליסטית היא לא מחויבת המציאות. אפשר לשנות את זה. העושר לא מחלחל למטה כשמחזקים את העשירים. זה פשוט לא עובד".

ומה לגבי העמדות המדיניות של מפלגת העבודה ושלה? האם העמדות תואמות? "בעיניי הרבה פעמים השיח המדיני הוא אחיזת עיניים", היא אומרת ומעריכה כי אם יישבו מנהיגי הליכוד והעבודה יחד התוצאה תהיה הסכמה על כמה עקרונות ובראשם התנגדות למדינה אחת בה חיים מיליוני ערבים והסכמה לשתי מדינות, "מתווכחים על גודל הבטן של גושי ההתנחלויות. דרוש חשבון נפש על כך שמתנהלים על הנושא זה ומאחורה יש מדינה במצב קשה שכמעט ולא ניתן לחיות בה. תתעוררו".

איך אישה המגדירה את עצמה כקשת יום ואף כענייה מליחה להוביל קמפיין המחייב לא מעט הוצאות? דיין קובעת כי מדובר באחד הקמפיינים הזולים ביותר שנעשו בישראל והוא מתבצע תוך כדי מאמצים לגיוס משאבים. על סרטון ההסברה המוביל שלה היא הוציאה גרושים, כהגדרתה, ועל עמוד הפייסבוק שלה לא יותר מ-1200 שקלים.

עוד נשאלה אם לטעמה אישה חרדית תוכל להנהיג את תנועת העבודה, את הקיבוצניקים הוותיקים ואת מהפכני הצדק החברתי? לדבריה הרוח הגבית החזקה ביותר שהיא מקבלת מגיעה מהקיבוצניקים ומהמושבניקים. "הם מחכים לשמוע את הקול זה. הקיבוצים כבר נגמרו לפני ארבעים שנה. גם שם יש אנשים שלא יכולים לחמם ולקרר את הבתים. זה לא מה שהיה פעם".

ומה לגבי הנהגת המדינה? מפלגת העבודה רואה בעצמה כמפלגת שלטון, ודיין נשאלת אם לטעמה יש בכוחה את היכולת להיות ראשת ממשלה ללא ניסיון פוליטי מדיני וביצועי משמעותי. "בלי בעיה", היא משיבה במהירות ואומרת: "כולם שם מחזיקים בכיסא כבר הרבה שנים. אני לא משווה את עצמי לטראמפ, אבל מבחינת הציבור היו רוצים לראות אדם כמוני, שהלב שלו במקום הנכון. יש לכל ראש ממשלה את העזרה, אבל מעבר לכך אני יכולה לומר שבחיים הפרטיים שלי אני מנהיגה, וזה חסר כמעט לכולם. גם ביבי מנהיג שיודע לתת תחושה של הנהגה. אנחנו לא צריכים עוד גנרל שנראה מחוק כמו כולם. אנחנו צריכים לעשות מהפכה כלכלית חברתית וכדי לעשות את זה דרושה הנהגה. אני מנהיגה וכדי להנהיג לא צריך להיות אנשי צבא ומלומדים אלא להנהיג".אם היו פריימריס פתוחים יש מצב שבעוד שלושה שבועות הייתי לוקחת או מגיעה למקום מאוד גבוה, אבלך מכיוון שאני מתמודדת בתוך מנגנון אני במשחק מכור

לדברי דיין מגיעים אליה גם לחצים להסרת מועמדות, "בשבוע שעבר כמעט כל המטות מבקשים שאצטרף אליהם. הם מתייחסים כי אין ברירה".

על טענותיה לזיופים היא מקפידה להדגיש כי לא מדובר בבכיינות. "אתה נכנס לכזו התמודדות ואתה מבין שאתה הולך לייצר אימפקט. אם היו פריימריס פתוחים יש מצב שבעוד שלושה שבועות הייתי לוקחת או מגיעה למקום מאוד גבוה, אבלך מכיוון שאני מתמודדת בתוך מנגנון אני במשחק מכור", אז אולי זו בדיוק הסיבה לעזוב ולהקים מפלגה אחרת? דיין לא מוותרת: "אני מול קיר ואדפוק על הקיר עם פטיש עד שהוא יישבר. מעניין אותי לנהל את המדינה ולא לשנות משהו קטן. אני רוצה לשנות סדרי עדיפויות ברמה הכי גדולה במדינת ישראל, ואת זה עושים דרך מפלגת שלטון. בעבודה קשה זה אפשרי".

ומה אם היא לא תכבוש את רשות המפלגה? האם היא מתכוונת להתמודד על מקום ברשימה לכנסת? "בטח. איזו שאלה? אני לא הולכת לצאת מהמשחק הזה בכלל, למרות שזו תקוותם של רבים היום במפלגת העבודה. להיפך, בזכותי הרבה יתפקדו למפלגה ואנחנו נעשה שינוי".