אליקים רובינשטיין פורש: "רחום וחנון"

רובינשטיין פרש אחרי 13 שנים בהן כיהן כשופט בית המשפט העליון. "פעל לאיחוד הקצוות בין המשפט הישראלי המתחדש לבין המשפט העברי".

שלמה פיוטרקובסקי , י"ט בסיון תשע"ז | עודכן: 11:18

טקס פרישת השופט אליקים רובינשטיין
טקס פרישת השופט אליקים רובינשטיין
צילום: נועם מושקוביץ

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, פרש היום (שלישי) לגמלאות לאחר 13 שנים בהן כיהן כשופט בית המשפט העליון.

רובינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה, הקריא בטקס את פסקי הדין האחרונים שלו: החלטה לפיה המדינה צריכה להגדיל את תאי האסירים בבתי הכלא, והחלטה המקבלת חלק מהעתירות הדורשות לשפר את תנאי המסתננים במתקן חולות.

"הבנו אחרי המסקנה שהמצב הנוכחי שבו יש 10 שוהים בכל חדר אינו עולה בקנה אחד עם הפרשנות התכליתית שמבקשת למזער ככל הפגיעה בזכויותיהם לפרטיות ולכבוד", אמר. ''יינתן פרק של תשעה חודשים כדי לצמצם את מספר השוהים בכל חדר לשישה. איסור גורף על הכנסת חומרי ניקוי אינו סביר והוא בטל".

בטקס הפרישה השתתפו בין היתר שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה.

השרה שקד תיארה את רובינשטיין כ"שופט רחום וחנון אשר ליבו יוצא לנדכאים ולחלשים בחברה הישראלית".

"עם בחירתו של מנחם בגין, לראשות הממשלה, שאל אותו עיתונאי 'באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?'. בגין ענה בלי להסס 'סגנון יהודי טוב'. המשימה הכמעט בלתי אפשרית – התייחסות מקיפה לתקופת שיפוטו של השופט רובינשטיין – מחזירה אותי לאותו מטבע לשון קצר ומוצלח כל כך של בגין''.

לדברי שקד, דרכו השיפוטית של השופט רובינשטיין התאפיינה מאז ומעולם ב'סגנון יהודי טוב'. במהלך שנות הקריירה הארוכה שלו נכח השופט רובינשטיין בצמתים חשובים שדומה כי כמעט ואין עוד אנשים בישראל שזכו לשמש בכל התפקידים האלה גם יחד; יד ימינו של משה דיין, יועץ משפטי למשרד החוץ ולמערכת הביטחון, מזכיר הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה".

שרת המשפטים הדגישה כי שירותו הציבורי של השופט רובינשטיין היה מבוסס על תפיסת העולם לפיה מדינת ישראל, "הנס הגדול של תקופתנו, מוכרחה להיות מופת של מוסר בקרב אומות העולם. השופט רובינשטיין מעולם לא ראה סתירה בין היותו יהודי-דתי, המשכים ומעריב לבית המדרש, לבין היותו ציוני בכל נימי נפשו.

"עומק מחשבתו ותפיסת עולמו העשירה אפשרה לו לאחוז, בקצות חבלים שהיו לא פעם רחוקים מאוד האחד מן השני. בדרכו הייחודית הצליח לקיים את מצוות שלמה המלך: 'אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך'.

"בעוד שאחרים ביקשו להכריע בין ה'יהודית' ל'דמוקרטית', בין האמת לבין השלום, בין האמת ליציב, בין הדין לבין הרחמים, בין החזק לבין החלש או בין הציבורי לבין הפרטי, השופט רובינשטיין החזיק בשתי ידיו הפתוחות את הערכים המתחרים והשתדל שלא לזנוח אף לא אחד מהם".

שקד תיארה עוד כי לשיטת רובינשטיין, ''השימוש במשפט העברי לא נעשה כמליצה או כקישוט לפסק הדין, אלא כחלק ממקורות ההשראה ההשוואתיים המרכזיים של השופט הישראלי. בכך, פעל השופט רובינשטיין לאיחוד הקצוות בין המשפט הישראלי המתחדש לבין המשפט העברי".

אליקים רובינשטיין
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

"אני יכולה להעיד שאף במהלך ישיבות הוועדה לבחירת שופטים ואף בחופשות אחז בידו בדף גמרא... היבט נוסף הנוגע ליכולתו המופלאה של השופט רובינשטיין להכיל ערכים הנתפסים כמנוגדים, הוא האופן המיוחד שבו בן הציונות הדתית שגדל על המקף שבין 'ציוני' ל-'דתי', דאג לשמור גם על המקף הכלל ישראלי שכולנו חלק מהדרמה שהוא מייצר, המקף המחבר יום יום ושעה ושעה בין 'היהודית' לבין 'הדמוקרטית'".

לדבריה, לעתים ההכרעה הייתה קשה והשופט רובינשטיין לא הסתיר את הקושי בו הוא מצוי. "כך, כשנדונה עתירה בעניין הריסת בתי כנסת בגוש קטיף, גילה את הקושי הרגשי בו עמד בבואו לפסוק על הריסת בתי כנסת במדינת ישראל. כך פתח את פסק דינו: 'בית-משפט במדינה יהודית ודמוקרטית נדרש לעסוק בהריסתם של בתי כנסיות בארץ, מה שהדעת נותנת כי לא היה בפניו מעולם, ואפשר רק לייחל שלא יהיה עוד'.

שקד הזכירה כי רובינשטיין לא הסתיר את רגשותיו ופסק הדין בנוגע לבתי הכנסת הסתיים בדמעה אופטימיות: "איני יכול שלא לחתום בכך שכתיבת החלטה זו, הייתה גם קשה עליי עד שברון לב ודמע, אך גם נזכרתי כי בשבועות אלה שלאחר תשעה באב נקראות בבתי הכנסת 'שבע דנחמתא', שבע הפטרות של נחמה מספר ישעיהו. זו שתיקרא השבת מסתיימת בפסוק 'כִּי-נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה'".

השרה תיארה את רובינשטיין כי''שופט רחום וחנון אשר ליבו יוצא לנדכאים ולחלשים בחברה הישראלית. גם כשהדין לא עלה בקנה אחד עם תוצאה ההולמת את תורת המוסר, הקפיד השופט רובינשטיין להביע את דעתו , גם אם למעשה פסק לבסוף בהכנעה בהתאם לדין.

''זהו סגנונו של השופט רובינשטיין, סגנון שפיטה ייחודי ומיוחד בבית המשפט העליון. סגנונו של מי שניתן לתארו כאומן החיבורים בין קצוות החברה הישראלית ובין הערכים השונים, תוך יצירת הרמוניה נפלאה. אנו נפרדים היום, בצער רב, מקול יוצא דופן שנשמע בבית זה, ותרם רבות כל כך לעולם המשפט במדינת ישראל", דברי שקד.

השופטת נאור
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בטקס כי "צריך לבצר את כוחו של בית המשפט העליון, זה דבר מובן ופשוט, הוא השומר הגדול של מדינת ישראל, זוהי ההשקפה שלי, הדעה שלי, של כולנו. אנחנו בטוחים שימשיך להיות חזק, איתי או בלעדיי".

נשיאת העליון מרים נאור נפרדה מרובינשטיין כשדמעות בעיניה ואמרה כי הוא "שופט מעולה, רודף צדק, מחפש תמיד את דרך הפשרה".

"לפעמים נשמעת הטענה כאילו שופטים יראי שמיים וחובשי כיפה הם 'שופטים שמרנים'. כבר נזדמן לי לא אחת לעמוד על כך שאין זה ראוי לתייג שופטים כ'שמרנים' או 'אקטיביסטים', או לצאת מהנחה מוקדמת כי שופט זה או אחר יפסוק בצורה מסוימת", אמרה נאור.

''תמהתי תמיד על ניסיונות תיוג אלה, שכן הנחה מוקדמת מעין זו אינה ריאלית והניסיון מלמד כי במקרים לא מעטים לא ניתן לחזות מראש את תוצאתו של פסק דין. זאת משום ששופט מכריע לא על סמך דעותיו ועמדותיו האישיות כי אם על פי מיטב היכרותו את הדין ובהתבסס על התשתית העובדתית. אליקים הוא התגלמות תפיסה זו. הוא יהודי ירא שמים בכל הווייתו, אך אין קפדנית כפסיקתו בהגנה על שלטון החוק ועל זכויות האדם, גם בסוגיות של דת ומדינה", הוסיפה נשיאת העליון.

בהמשך היום יערך בבית הנשיא טקס להשבעת שני שופטים חדשים לעליון - דוד מינץ וג'ורג' קרא, שיחליפו את רובינשטיין ואת השופט צבי זילברטל שפרש בחודש אפריל האחרון.

הוועדה למינוי שופטים בחרה אתמול בשופט סלים ג'ובראן לתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון עד לפרישתו בחודש אוגוסט הקרוב. שרת המשפטים שקד אמרה כי "השופט ג'ובראן הוא שופט מהמעלה הראשונה ופורץ דרך. מינויו למשנה לנשיאת בית המשפט העליון יביא הרבה כבוד למדינת ישראל".