יריב לוין
יריב לויןצילום: תומר ניוברג, פלאש 90

הדיווחים והשמועות על מהלכים מדיניים כאלה ואחרים שמתרחשים, או לא, מאחורי הקלעים, הביאו אותנו לשיחה ביומן ערוץ 7 עם שר התיירות יריב לוין, ואולם את השיחה פתחנו דווקא במשבר החשמל ברצועת עזה.

ביקשנו מהשר לוין להתייחס לדבריו של המועמד להנהגת מפלגת העבודה, חבר הכנסת עמיר פרץ, ולפיהן ‏״חשמל ומים כמו אוויר לנשימה - אין למנוע מאיש. יש לספק חשמל לשני מיליון תושבי עזה ולבוא חשבון עם חמאס בעניין הכלכלי בלי למנוע אוויר, מים וחשמל״. השר לוין מעיר על הדברים בציניות כי ניתן לקחת אותם עוד הלאה ולהחליט שישראל אחראית למים וחשמל לכל מדינות העולם...

"החשמל והמים בעזה הם בעיקר אוויר וחמצן לטרור. ישראל לא שולטת באזור הזה ולכן גם לא אחראית לאספקת החשמל או משהו אחר. הגיע הזמן שנאמץ מדיניות ברורה שההנהגה שם צריכה לדאוג שהכספים לא יושקעו בטרור אלא באספקת חשמל ותשתיות אזרחיות".

על הטיעון לפיו ישראל מכתרת את הרצועה ומשום כך היא אחראית למצבם ההומניטארי של תושבי האזור שם. "בעניין הזה יש ערבוב מושגים", אומר לוין. "יש הבדל בין העובדה שאנחנו מונעים הכנסת חומרים שיכולים לשמש לייצור נשק לבין הספקת חשמל. אף אחד לא מונע מהם להקים תחנת כוח לחשמל. הגיע הזמן שנפסיק להיתמם, להאשים את עצמנו בכל דבר ולקחת על עצמנו כל דבר. הדבר נתון לפתחם".

ובאשר לסוגית המו"מ המדיני, נשאל השר לוין אם יש ממש בשמועות על התקדמות מדינית בצל הדיווחים על דרישתו של ראש הממשלה נתניהו לכלול במו"מ הסכמה פלסטינית להשארת התנחלויות בריבונות פלסטינית.

אנחנו לא חושבים שיהודים צריכים לחיות תחת שלטון פלסטיני ואנחנו לא מתכוונים ללכת לכיוון הזה. אין לנו גם כוונה להזיז שום ישוב

לוין משיב: "אני לא מכיר תפיסת עולם כזו ולא חושב שזו תפיסת ראש הממשלה. היא בוודאי לא מקובלת. ראש הממשלה אומר למדינות העולם ולאמריקאים באופן חד וברור שאי אפשר לנהוג בצביעות במובן הזה שהרש"פ לשיטתה מבקשת להשתלט על השטח ולגרש ממנו את היהודים, שהרי הדבר משול לטיהור אתני. הוא בא ואומר לאותן מדינות עוד לפני שנכנסים לשאלה אם אנחנו מוכנים למצב כזה ברור שיש לדרוש מהרש"פ להכיר בזכותם של יהודים לחיות בחלקי הארץ האלה".

האם למעשה מדובר באמירה טקטית דיפלומטית ותו לא? "לדעתי כן", משיב לוין, "אנחנו לא חושבים שיהודים צריכים לחיות תחת שלטון פלסטיני ואנחנו לא מתכוונים ללכת לכיוון הזה. הוא גם אמר שאין לנו גם כוונה להזיז שום ישוב".

אולי, נשאל השר לוין, דווקא אמירה זו מעידה על אפשרות לקידום רעיון השארת ההתנחלויות תחת שלטון פלסטיני, ולוין משיב שהדברים נאמרו יחד תוך הבהרה שאין כוונה להשאיר יהודים תחת ריבונות פלסטינית, "אבל, הוא אומר, העולם היה צריך לדרוש מהפלסטינים שאם הם מתכוונים לחיות חיים של שלום, להצהיר שלשיטתם הם מוכנים לאפשר מגורי יהודים גם תחת ריבונותם, אם חלילה זה יקרה. נראה לי שהאמירה הזו השיגה פירות יפים כי הפלסטינים לא מוכנים לכך, וזה מעמיד אותם ואת השקרים שהם מספרים באור הנכון".

לוין מבהיר כי דבריו אלה נאמרים "גם מתוך הכרות עם עמדות ראש הממשלה וגם מתוך שיחות איתו. מעולם לא שמעתי אותו מציג תזה אחרת ומדבר על אפשרות שיהודים יחיו תחת ריבונות פלסטינית. האמירה הברורה בעניין הזה היא נכונה, כמו גם הדרישה שהפלסטינאים יכירו בזכותה של ישראל לחיות כמדינה יהודית – זה מהלך נכון, הרי ברור שאנחנו לא זקוקים לאישור שלהם אבל מהבחינה הדיפלומטית הסברתית הדבר חושף את העובדה שהסכסוך עם הפלסטינים לפני היותו טריטוריאלי הוא שאלת על הנכונות שלהם להכיר בזכותנו להתקיים כאן. אני חושב שזה היה מהלך נכון והתוצאות שלו טובות".

עוד נשאל השר לוין מה מאחורי השמועות על אפשרות לחבירתה של ציפי לבני לממשלה ולקואליציה, והשיב: "אנחנו אומרים לכל מי ששוקל את העניין שהדלת פתוחה אבל שיהיה ברור שההצטרפות לממשלה היא על בסיס קווי המדיניות הקיימת, לרבות תמיכה בחיזוק והמשך מפעל ההתיישבות.

"אני חושב שהיה טוב להרחיב את הממשלה, אבל אני מטיל ספק אם יש לדבר הזה סיכוי ריאלי, אבל אומר שוב שהרצוג, לבני או אחרים יכולים להיכנס לממשלה רק על בסיס קבלת קווי היסוד שלנו והמשך המדיניות הקיימת".

הרצוג, לבני או אחרים יכולים להיכנס לממשלה רק על בסיס קבלת קווי היסוד שלנו והמשך המדיניות הקיימת
באשר לסיכוי לעסקה מדינית בניצוחו של טראמפ, אומר שר התיירות כי הוא אינו סבור שקיים סיכוי כזה. "אמרתי עוד לפני ביקור טראמפ שישראל חייבת לחזור ולהדגיש את העמדה שלה, שהיא נכונה לקיום מו"מ ללא תנאים מוקדמים אבל הממשל יכיר את המציאות בשטח, הפלסטינאים לא יכולים, ולדעתי גם אינם רוצים, להגיע לשום הסדר וההתנהלות שלהם היא שקרית בנושא הזה מבחינת הצגת הכוונות ומבחינת היכולות. ברגע האמת היכולת שלהם להגיע לאיזו הסכמה לא קיימת ולכן הסיכוי להסדר, ובוודאי הסדר כולל, הוא סיכוי קלוש".

סוגיה נוספת שעלתה בשיחה עם השר היא סוגיית הבניה ביהודה ושומרון, סוגיה בה הדעות חלוקות. בעוד בסביבת ראש הממשלה אומרים שמאז 92' לא הייתה בניה כזו והשר הביטחון ליברמן אומר שלא ניתן היה לאשר יותר, הרי שראשי המתיישבים מדברים על המשך הקפאה, היעדר תכניות ארוכות טווח לבניה, הבטחות שמופרות.

"האמת נמצאת באמצע. אין הקפאה, לא של תכנון ולא של בניה בשטח. ראינו מהי הקפאה ואת תוצאותיה. יכול להיות שבעתיד יגיעו דרישות להקפאה ואם נגדיר את המצב כהקפאה, יהיה לנו קשה מאוד להסביר אם תגיע דרישה להקפאה למה אנחנו מתנגדים לה אם ממילא זה המצב.

"המצב יותר טוב מבעבר, אבל צודקים הסבורים שאין מספיק בניה, הקצב איטי מדי ולא מדביק את הביקוש. הייתה התחייבות מפורשת לבניית 4000 יחידות דיור כבר בפעימה הקרובה והמספרים לא מגיעים לכך. ההחלטה הזו הייתה לא נכונה, צריך להרחיב את הבניה מעבר למה שאושר. צריך לראות מה יקרה בירושלים ששם נאמר שהבניה תהיה ללא מגבלות ואני מקווה שכך יהיה בשטח".

"אני חושב שהתהליך התכנוני לוקה מאוד בחסר. חלק מהבעיה שלא אושרו תכניות היה בגלל שלא היו מספיק תכניות שתאמו את מתווה ההבנות עם ארה"ב. צריך להאיץ את התכנון ולפעול בצורה מתואמת למתווה שגובש עם האמריקאים, ואם זה יקרה אפשר יהיה להאיץ את הקצב יותר מהמצב הנוכחי", אומר לוין הסבור כי לא די בתכניות מגירה אלא יש לפעול להאצה מעשית של הבנייה.

"צריך לתכנן ולהביא לאישור. יש לנו פער בין כמות התכניות המוכנות לאישור לבין היכולת לקידום. היינו יכולים להעביר יותר תכניות אם היו בנמצא תכניות על השולחן".

אני לא מכיר כרגע טופס התפקדות של השר גלנט שממתין במצודת זאב
להערכתו לא מדובר בגורם כלשהו המבקש לסנדל את המהלכים, אלא בהתקדמות יגעה של העניינים. "לוקח למערכת זמן מסוים לעשות את ההתאמה למתווה הסכמות עם האמריקאים ולמציאות שבה ניתן לתכנן בהיקפים משמעותיים יותר מבעבר. יש בעניין הזה הרבה מה לעשות.

''אסור לפרש את ההבנות בפרשנות המצמצמת כמו שהיה בחלק מהמקרים ובעיקר לשים דגש על שיווקים משמעותיים יותר בעיקר בערים הגדולות שסבלו באופן מאוד קשה בתקופת אובמה. ראינו שיפור גדול באפרת, שיפור מסוים באריאל. עדיין זה רחוק ממה שצריך להיות ובעניין הזה יש לנו עוד הרבה עבודה".

לפני סיום השיחה עמו נשאל השר לוין אודות האפשרות למעבר של השר גלנט ממפלגת 'כולנו', לליכוד. לוין נזהר בתשובתו מלהתערב בענייניה הפנימיים של מפלגה אחרת אך מזכיר כי מעבר כזה הוא מורכב ולא פשוט.

"צריך לזכור שלפי חוקת הליכוד צריך להתפקד ליכוד, יש שלוש שנות חברות בליכוד לפני שאדם הופך למועמד אלא אם כן הוא מקבל אישור מיוחד שמקצר את פרק הזמן הזה. ע"פ חוקי הבחירות הקיימים מעבר למפלגה אחרת הוא מהלך מורכב ולא פשוט בכלל. לכן אני מציע לחכות בסבלנות. אני לא מכיר כרגע טופס התפקדות של השר גלנט שממתין במצודת זאב".