מחבק ומקפיא. נתניהו ואבי רואה
מחבק ומקפיא. נתניהו ואבי רואהצילום: מועצת יש"ע, מירי צחי

1

יש מקום לדאגה. מתרבים הסימנים לכך שהמאמצים של ממשל טראמפ מתחילים לשאת פירות, וישראל מתקרבת לקראת חידוש המשא ומתן עם ממשל רמאללה.

איתות מדאיג אחד נרשם בחזית ההתיישבות. סמוך לביקורו של טראמפ בישראל התכנס הקבינט והחליט על חידוש הבנייה והתכנון ביישובי יו"ש, תחת הגבלות. הוחלט כי מבנים חדשים יוקמו רק בתוך השטח הבנוי של היישובים הקיימים. במקרה הצורך ובלית ברירה ניתן יהיה לבנות גם מחוץ לשטח הבנוי, בצמוד אליו בלבד. בנוסף לכך נקבע כי הוועדות המאשרות את תכנון הבנייה ביו"ש ישובו אמנם לפעול לאחר הקפאה ממושכת של פעילותן, אבל יתכנסו לישיבות רק אחת לשלושה חודשים. ההיבט החיובי העיקרי בהחלטה היה שלא יוטלו מכסות מגבילות על מספר יחידות הדיור שיאושרו. בכפוף למגבלות שהוזכרו, ניתן יהיה לכאורה לבנות אלפי יחידות דיור באופן חופשי. במקביל הוחלט להלבין לא פחות מ‑20 אלף מבנים בלתי חוקיים שבנו הפלשתינים במשך השנים בשטחי C, הנתונים לשליטה ישראלית.

החלטת הקבינט התקבלה בקרב ראשי ההתיישבות ברגשות מעורבים. רוב המתבטאים בנושא אמרו שיש כאן פוטנציאל לתנופת בנייה, אך הדברים ייבחנו במבחן היישום והתוצאה. בשבוע הקודם הגיע זמנו של מבחן התוצאה, והתוצאה מאכזבת. למרות ההבטחה לאפשר בנייה חופשית בלי מכסות בתוך השטח הבנוי של היישובים, בפועל מתברר שהאישורים נמדדים במשורה וניתנים ביד קמוצה. נראה כי הציפייה לתנופת בנייה לאחר שמונה שנים של ייבוש לא הולכת להתממש.

נתניהו וממשלתו לא השכילו להוביל לשינוי דרמטי במדיניותה של ארצות הברית לאחר חילופי השלטון שם. הגישה הבסיסית של ממשל טראמפ אמנם אוהדת לישראל, אבל כמו קודמיו גם הוא מנסה לגבש הסכם בין ישראל לפלשתינים. וכמו בעבר, כדי לרצות את הפלשתינים לבוא לדיונים, אנו נדרשים לשלם להם במטבע של הגבלת ההתיישבות. ואם לא בהקפאה מלאה כבעבר, אז בהקפאה חלקית. שיפור מסוים לעומת ימי אובמה אולי יהיה, אבל השינוי רחוק מלהשביע רצון או לענות על צורכי הפיתוח של ההתיישבות. ובעיקר, השינוי הקטן לטובה אולי יעזור לפתור בעיות דיור ביישובים, אבל הוא לא יאפשר תנופת התיישבות שתמנע את מסירתם של שטחים נוספים ואת הקמתה של מדינה פלשתינית על אדמת ארץ ישראל.

2

ראשי ההתיישבות ביו"ש היו צריכים, כאיש אחד, להביע אכזבה גדולה מההחלטות שהתקבלו, ולהפעיל לחצים כבדים על נתניהו לאפשר פיתוח מואץ. בפועל מסתמנת מחלוקת בין מי שאכן מתריעים על היעדר הבנייה, ובין מי שנזהרים לא להתעמת עם נתניהו או להביכו ומסתפקים במועט שהוא מאפשר. כך יכול נתניהו, על אף ההפצרות והתחנונים, להרשות לעצמו לא לקיים אפילו את ההבטחה לבנות 300 יחידות דיור בבית אל - הבטחה שניתנה על ידו כבר לפני חמש שנים כפיצוי על הריסת גבעת האולפנה.

ההתנהלות הזאת יוצרת רושם שמעבר למה שנמסר לציבור הישראלי, גובשה כנראה בין נתניהו לאמריקנים ולפלשתינים הבנה חשאית על הגבלת נוספת של הבנייה, במסגרת ההכנות לחידוש המשא ומתן. אך כל זה לא הפריע להנהגת ההתיישבות להזמין את ראש הממשלה כאורח הכבוד לאירוע חגיגי שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר לרגל 50 שנות התיישבות, ולהתמוגג מהנאום שבו הבטיח שאף יישוב יהודי לא ייעקר. אכן, נתניהו לא מתכוון לעקור יישובים, אבל הוא לא הסתיר בעבר את כוונתו להשאיר יישובים יהודיים תחת ריבונות פלשתינית.

3

המאבק על הבנייה בהתיישבות חיוני גם כדי לסכל את הניסיון לחדש את המשא ומתן על הקמת מדינה פלשתינית. במצב של תנופת התיישבות, אבו-מאזן יתקשה להמשיך לנהל משא ומתן.

הנהגת ההתיישבות ביו"ש לא יכולה להתנהג כמו מנהיגות מוניציפלית באזורים אחרים בארץ, שנהנית מהפריבילגיה להתמקד באינטרסים של התושבים והיישובים ולמשוך את ידה מהנושאים המדיניים. עתיד ההתיישבות ביו"ש ורווחת התושבים תלויים במה שקורה בתחום המדיני, וחלק משמעותי מהייעוד של ההתיישבות הוא להשפיע על עתידה המדיני והביטחוני של ישראל ולמנוע הקמת מדינה פלשתינית. גם אם נתניהו פותר בעיות דיור במישור המוניציפלי, אם במקביל לכך הוא גורם לבעיות קשות במישור המדיני - הנהגת ההתיישבות לא יכולה לתת גיבוי לכך, לא בדיבור ואפילו לא בשתיקה. מה גם שכל עוד הנהגת ההתיישבות שותקת, או גרוע יותר – מגבה את נתניהו, היא כובלת בכך את ידיהם של השרים והח"כים מהבית היהודי והליכוד שרוצים לצאת נגד הגבלת ההתיישבות. אם מדיניותו של נתניהו נראית כמקובלת על ראשי המועצות, הוא יכול לנפנף מעליו בקלות את תלונותיהם של אנשי הימין בקואליציה שלו, שהרי הם לא אמורים לדאוג להתיישבות יותר ממי שמכונים "ראשי ההתיישבות".

4

במקביל לדרישותיו מישראל, ממשל טראמפ דורש מהפלשתינים להתנער מן הטרור ולחדול מלתמוך בו. בין השאר נדרשו הפלשתינים להפסיק לממן את משפחות ה"שאהידים" ואת משפחות המחבלים היושבים במאסר. השבוע הביע מזכיר המדינה האמריקני את תקוותו שאכן הדברים הולכים לשם, אך קשה להאמין שאכן כך יהיה.

במקביל מנסה אבו-מאזן להצטייר כמתון על ידי הכבדת ידו על שלטון החמאס בעזה, כיאה לשליט מהוגן שנלחם בארגוני טרור. הרשות הפלשתינית הודיעה שהיא מפסיקה לממן את אספקת החשמל לעזה. ישראל, שמספקת את רוב תצרוכת החשמל של עזה, התבקשה לצמצם את האספקה, וכך אכן הוחלט בקבינט.

מדובר בהחלטה גרועה. אבו-מאזן הוא תומך טרור מובהק, ואין שום סיבה לתת לו אפשרות להציג את עצמו כצד הטוב שנלחם בטרור של החמאס. מבחן המלחמה של אבו-מאזן בטרור לא נמצא בעזה, אלא בהפסקה של מימון המחבלים ומשפחותיהם, של ההסתה נגד ישראל ושל האדרת שמם של המחבלים בתקשורת, בתוכניות הלימודים ובהנצחה ממלכתית.

אם ישראל לא הפסיקה את אספקת החשמל לעזה אפילו בימים הקשים שבהם חיילי צה"ל לחמו במנהרות עזה וערי ישראל ספגו משם הפצצות מדי יום ביומו, אין סיבה לעשות זאת כעת רק כדי לעזור לאבו-מאזן להצטייר כמתון. האמת היא ששלטונו של אבו-מאזן על עמו לא יותר לגיטימי משלטון החמאס בעזה. הקדנציה שלו הסתיימה לפני שנים רבות, והוא נמנע מלערוך בחירות מחשש שיפסיד בהן.

משפחות החיילים הנעדרים הדר גולדין ושאול אורון מתחננות כבר זמן רב להפעיל סנקציות אזרחיות על עזה, ולא נענות. את מה שלא נתנה ממשלת נתניהו להוריהם של חיילים שנשלחו לקרב על ידה ולא חזרו, אין שום סיבה לתת לתומך טרור מסוגו של הראיס הפלשתיני.

והעיקר: פוזיציית הלוחם בטרור החמאסי נועדה לסלול את דרכו של אבו-מאזן למשא ומתן מדיני שכרוך בוויתורים ישראליים. במקום לשלם מחיר של ממש בדמות מלחמה אמיתית בטרור, אבו-מאזן רוצה להצטייר כמתון בלי לעשות משהו באמת, ואחר כך אנחנו נצטרך לשלם לו על כך. לישראל אין שום סיבה לשתף פעולה עם הרמאות הזאת.

לתגובות: [email protected]