"לעבור שבוע כמו שאני עברתי, אני לא מאחל לאף אבא בעולם. את קצות הציפורניים אתה אוכל מרוב פחד. חקירות מסביב לשעון, הם טלטלו את הבן שלי וזרקו אותו מחוקר לחוקר, מנעו ממנו שינה, קללות והשפלות מיניות, העיפו לו את התפילין מהראש לרצפה. ואחרי שהם הפסידו ונכשלו במשימה, הם פתאום ממציאים שיש ראיות מסווגות. זו בושה וחרפה שמתאימה לרפובליקת בננות".
תיאור השבוע המטלטל הזה שייך ליצחק נתיב, אביו של הנער אליה נתיב מיצהר, שהשבוע הורה השב"כ באופן חריג על שליחתו למעצר מנהלי מיד לאחר ששוחרר בבית המשפט, שקבע כי אין בסיס לחשדות נגדו. נתיב הבן נעצר ביום שני בשבוע שעבר לפנות בוקר על ידי השב"כ, יחד עם חבר נוסף – חנוך רבין.
לאחר המעצר, הפעיל נגדם השב"כ נוהל חריג של מניעת מפגש עם עורך דין. השניים נחקרו באגרסיביות, בשעה שעו"ד איתמר בן גביר המייצג את השניים כלל לא עודכן מה הם החשדות נגד מרשיו. רק לאחר כמה ימים התברר לו כי הם חשודים בעבירות רכוש על רקע לאומני: ניקוב צמיגי מכוניות בשכונת בית צפאפא בירושלים והצתת טרקטור.
שב"כ: המעצר נועד למנוע סיכון עתידי
בדיון בבית המשפט טענה המשטרה כי השניים חברים בארגון טרור, אך בית המשפט קבע כי אין חשד סביר שהעצורים אכן משתייכים לארגון טרור. ביום שני השבוע הורה בית המשפט לשחרר את נתיב, ולמחרת הורה לשחרר את רבין. אך השב"כ סירב לקבל את ההפסד בבית המשפט והחליט לעקוף את הערכאה. ביום שלישי הוציא שר הביטחון על פי המלצת השב"כ צו מעצר מנהלי נגד נתיב.
במענה לפניית 'בשבע' נמסר מדוברות השב"כ כי "מעצרו המנהלי של נתיב נשען על מידע מודיעיני משמעותי ועדכני המצביע על מעורבותו של נתיב, במהלך החודשים האחרונים, בפעילות חמורה ומתמשכת שכללה, בין היתר, פגיעה ברכוש וכן נקיטת אלימות קשה כלפי ישראלים, פלסטינים ואנשי כוחות הביטחון. יודגש כי מעצרו המנהלי של נתיב נועד אך ורק לשם מניעת הסיכון העתידי הנשקף לביטחון המדינה ולביטחון הציבור כתוצאה מפעילותו החמורה".
'בשבע' פנה אל הפרקליטות כדי לקבל את תגובתה להתנהלות השב"כ. לטענת הפרקליטות, ההחלטה על הצו המנהלי התקבלה בעקבות היעדר כל אפשרות לחשוף את הראיות החסויות במסגרת ההליך הפלילי. הפרקליטות הדגישה את מסוכנותו הכבדה ואת מוחשיות האיום המיידי של נתיב. אולם כאשר מעיינים בחשדות נגדו, מתברר שהם מסתכמים בעבירות רכוש. אלא שהפרקליטות מכנה את אירוע הצתת הטרקטור שבו הוא חשוד "פיגוע". גם אירוע הצתת הרכב וריסוס כתובות זוכים להגדרה זהה.
יצחק נתיב דוחה מכול וכול את הטענות של השב"כ על המסוכנות הביטחונית של בנו: "מדובר בשקר גס ודמוניזציה שעושה השב"כ למתנחלים על הגב של הבן שלי, וזאת כדי להצדיק את קיומה של המחלקה היהודית בשב"כ. לקחו בחור בן 18 ובבת אחת הפכו אותו לבכיר בתשתית המרד שהשב"כ המציא".
נתיב מחמיא לשופטים ואומר: "אני חייב לציין לשבחם של השופטים שלא קנו את הסיפורים של השב"כ. הם דרשו מהם ראיה קטנטנה לחשדות נגדם, אבל אפילו את זה השב"כ לא היה יכול לספק".
לדבריו, השב"כ הורס כל יכולת לסייע לבחורים כמו הבן שלו: "המועצות ביו"ש משקיעות מיליונים בשילוב שלהם, מלמדים אותם מקצוע, והשב"כ מאיים על כל מי שמנסה לעזור להם. המדינה מצד אחד מסייעת ומהצד השני מחריבה באמצעות השב"כ".
לנתיב יש גם מה לומר על שתיקת המגזר הדתי-לאומי נוכח האירועים הללו. הוא אינו מבין אותה, כי לדבריו כולם באותה סירה: "למה אנחנו שותקים כאשר נרמסות זכויות אדם בסיסיות של ילדים שגדלו בציונות הדתית? איך אנחנו מקבלים בשתיקה את מסע הדמוניזציה שעורך השב"כ נגד נוער הגבעות? הם לא מבינים שהיום זה הבן שלי מיצהר, ומחר זה יהיה הבן של החברים בעופרה ובבית אל?!".
חקירה 20 שעות ביממה
גם חנוך רבין קיבל לידיו צו מנהלי, המורה על הרחקתו מביתו בירושלים ומיו"ש. הוא חויב במעצר בית לילי בבית סבתו ביישוב בני ראם. ל'בשבע' הוא אומר: "בית המשפט שחרר אותי בלי שום הגבלות, אבל מיד עם השחרור קיבלתי את ההרחקה ואת מעצר הבית המנהליים. כשהגעתי לבית של סבתא שלי גיליתי שהבית נעול ושהיא נמצאת מחוץ לבית במשך שבוע. השב"כ לא טרח לתאם איתה בכלל. נשארתי לישון בחצר בבני ראם כדי שהשב"כ לא יעצור אותי עוד פעם".
רבין מתאר את החקירה שעבר: "עברתי במשך תשעה ימים חקירות של 20 שעות ביממה. החקירה מתחילה בשעה שבע בבוקר ונגמרת בשלוש או שלוש וחצי לפנות בוקר. בארבע כבר מעירים אותי לאכול ארוחת בוקר".
מה החשדות נגדך?
"הם כל הזמן אמרו לי שיש הוכחות ושהסיפור שלי גמור: רואים את התמונה שלך, כדאי לך להודות, אבל הם לא אמרו לי במה אני חשוד בכלל. הגיע באיזשהו שלב חוקר מהימ"ר של המשטרה, ושאל למה אני לא משתף פעולה. עניתי לו 'על מה אני אשתף פעולה? אפילו לא אומרים לי במה אני חשוד'. בהמשך החוקרים אמרו לי שאני חשוד באירוע של ניקוב צמיגים וריסוס כתובות בירושלים".
כיצד התבצעו החקירות?
"אזקו את הידיים שלי מאחורי הכיסא. הכיסא היה קשה, הם עשו משהו למשענת כדי שהוא יהיה כואב במיוחד. השב"כניקים מקללים אותי ומאחלים לי שאני אמות ושאני כמו היטלר ושתדרוס אותי משאית. ביום האחרון הגיע החוקר הכי אלים. הוא טלטל אותי, הרים אותי והוריד אותי עד שנפלתי וקיבלתי מכה בראש. כעונש על הנפילה החוקרים אזקו את הרגליים שלי חזק לכיסא, וזה היה כאבי תופת".
החקירות הללו גורמות לך לשנות כיוון?
"הפוך. כשאני רואה איך הם מתנהגים אליי כשאני בסך הכול חשוד בניקוב צמיגים, אני רק מפתח עוד יותר שנאה כלפיהם וכלפי הממסד והמדינה, ואני לא אשנה את הדעה שלי. לרוצחים ולשודדים הם לא מתייחסים ככה. הם מתעללים בתושבי הגבעות. אחי הקטן קיבל מעצר בית מנהלי לפני גיל 15 בלי שנחקר מעולם על שום עבירה. שוטר אלים שבר לו את היד בגבעת הבלאדים (מאחז ליד כוכב השחר – א"ג), ואותו שוטר הוא זה שמגיע אליו כל לילה באמצע הלילה לוודא שהוא באמת נמצא בבית". רבין מתאר תחושה עמוקה של תסכול וייאוש אצל נוער הגבעות: "הערבים מיידים עליך אבנים, הצבא מפנה אותך מהבית והשוטרים עוצרים אותך ומתייחסים אליך כמו אל מחבל. תג מחיר נולד מהמקום הזה".
עו"ד איתמר בן גביר תוקף את התנהלות השב"כ בפרשה: "בשב"כ כל הזמן מטיפים לנוער הגבעות לקיים החלטות בית משפט ולציית לשלטון החוק. הצעד שהשב"כ עשה מול מרשי הוא בעיטה בבית המשפט וצפצוף על שלטון החוק. יש שופטים בירושלים ויש שופטים גם במרכז, וכאשר שופטים קובעים שאין ראיות, היה ראוי שבשב"כ יפנימו ויקבלו עליהם את הדין. אנשי המחלקה היהודית בשב"כ יחד עם שר הביטחון ליברמן חצו קווים אדומים ועשו מעשה שלא ייעשה. אנחנו לא ברוסיה, ואסור שליברמן יאמץ את השיטות של פוטין".