לא בדיוק החלום הישראלי לגבי תהליך השלום. קושנר עם נתניהו
לא בדיוק החלום הישראלי לגבי תהליך השלום. קושנר עם נתניהוצילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

קצת יותר משבוע עבר מאז החלטת הקבינט לצמצם את החשמל לעזה, אבל ברצועה לא מודאגים.

ההחלטה אמנם יושמה בפועל, ולכאורה מדובר בפרק זמן סביר שקשור לביורוקרטיה הישראלית, שמאריכה את פרק הזמן ממתן הוראה ועד ליישומה, אולם מתברר שבפועל לא אלה פני הדברים בשטח. על פי מידע שהגיע לידי 'בשבע', אלמלא נסיבות מאוד מסוימות, ספק שצמצום החשמל לעזה היה יוצא לפועל עוד זמן רב, אם בכלל.

ביום ראשון השבוע, 24 שעות לפני שהמהלך יצא לפועל, הגיע לידי 'בשבע' מידע שמוציא את העוקץ מההחלטה ומבהיר בעיקר שאף אחד לא רוצה באמת לנתק את החשמל האזרחי ברצועה. מה התרחש שם? בישראל חיכו להתפתחות, שיקום איזה גורם שיתקומם ויאפשר לממשל בירושלים לומר "לא היינו יכולים לעשות את זה, כי כל העולם עלינו". אבל זה דווקא לא קרה. מי שכן נחלצה לעזרת הדרג המדיני והביטחוני הייתה מצרים. בקהיר החליטו, למרות סכסוך גדול מאוד עם חמאס, להשלים בדיוק את כמות החשמל שישראל עומדת להחזיר. בשלב מסוים המצרים אף הציעו להעביר קצת יותר חשמל בתמורה לניקיון סיני מטרור, מטרה שלא נשמעת ריאלית במיוחד. המצרים, כך על פי פרסומים זרים, נעזרים לא אחת בכוחות הביטחון של ישראל כדי לעשות סדר באזור מוכה הטרור. הם יודעים שזו הצעה שחמאס לא יכול לממש, גם כי הוא לא הגורם המרכזי שעוסק בטרור בסיני.

אבל העיקר שבשורה התחתונה המערכת הישראלית קיבלה את המציאות הרצויה לה - אנחנו נצמצם את אספקת החשמל, אבל מישהו אחר ישלים את החסר כך שהעזתים לא ייפגעו. כמה טלפונים לקהיר וידאו שהמצרים אכן רציניים ומתכוונים לעמוד בכך, תוך הבנה שבירושלים ידעו מראש אם בקהיר יחליטו להפסיק את העניין. בשורה התחתונה עזה לא תישאר בעלטה, גם אם הרשות הפלשתינית תמשיך לא לשלם על החשמל הזה, כפי שהיא נוהגת כבר שנים. ללמדכם שלמרות הקונספציה השגויה של ריכוז הז'יטונים על המשבצת של אבו-מאזן, מישהו עוד מבין שניתוק החשמל לאוכלוסייה בעזה, עלול להיות ירייה ברגל של עצמנו.

הרצון לא לפגוע בעזתים מוסכם על מומחים ביטחוניים רבים. "הפגיעה בחשמל עלולה רק לסבך את המצב ולעורר את האוכלוסייה האזרחית שמאוד טעונה על חמאס", אמר לנו השבוע גורם ביטחוני. הוא מודה שישראל חיכתה לאיתות, שהגיע בסופו של דבר. אם בשבוע שעבר סיפרו לנו שמהלך של הפסקת חשמל הוא ארוך ולא קורה מהיום להיום, השבוע התברר שאפשר להוריד את השאלטר באופן כמעט מיידי, תוך יידוע האוכלוסייה לפני כן. הכול תלוי, בסופו של דבר, ברצון, בהיתכנות ובאינטרסים. כשהמשולש הושלם יצא המהלך לדרך.

טומנים זרעי שלום בקונגרס

ארצות הברית תוקפת את הבאת השלום בכל החזיתות ובכל הכוח. אם עד לפני שבועיים-שלושה ג'ייסון גרינבלט היה גורם הלחץ המרכזי, הרי שהשבוע צירף טראמפ למהלך גם את חתנו ואיש סודו ג'ארד קושנר. על פי גורמים אמריקניים קושנר הוא לא בדיוק החלום הישראלי לגבי תהליך השלום. למרות היותו יהודי, הוא לא בדיוק מזוהה עם עמדות הבית היהודי, וחלק מהגישה שלו מזכיר היטב את ממשל אובמה.

בעצתו הלך השליח למזרח התיכון גרינבלט לפגוש חברי קונגרס לפני שיצא לישראל. הוא נועד עם נציגים רפובליקניים ודמוקרטיים, והחליף עמם רעיונות בכל הקשור לרצון העז של ממשל טראמפ להביא שלום בין ישראל והפלשתינים. הרעיונות שזורעים גרינבלט וגם קושנר בבתי הנבחרים אמורים להיקלט באדמה בתוך חודש-חודשיים, ואז להנביט תמיכה חוצת מפלגות בתוכנית האמריקנית לפתרון הסכסוך, שתגובש עד אז.

גרינבלט וקושנר יודעים שההשקעה בנבחרים האמריקניים לא מבטיחה להם דבר. ברגע האמת הרפובליקנים בקונגרס ובסנאט מזוהים עם דעות המאפיינות את הימין הישראלי, וגם בצד הדמוקרטי רבים יהססו מאוד לתמוך בתוכנית שטראמפ מבצע. הדמוקרטים אמנם מחוברים יותר לתפיסת שתי המדינות, אולם לאור הנתונים האובייקטיביים שהנשיא אינו פופולרי במיוחד בקרב אזרחי ארצות הברית, ועל אחת כמה וכמה אצל תומכי הדמוקרטים, הם יתקשו להיות אלו שעומדים לצד הנשיא. זו, אגב, נחמה פורתא לישראל. אם לא נצליח לשמור על עצמנו מעצמנו, האח הגדול מאמריקה עלול להיות זה שיעשה את העבודה בשבילנו.

ובינתיים הלחץ הולך וגובר. גרינבלט דילג כאן השבוע בין כל הגורמים הרלוונטיים בירושלים וברמאללה. קושנר הלך דווקא על שני המנהיגים. הלחץ הוא לצעד ראשון - פסגה משולשת, אולי אפילו עם נוכחות של נציגים מהמדינות הסוניות באזור, כאיתות שהמהלך יכול להיות גדול הרבה יותר.

זה החלום של טראמפ. האם זה החלום שלנו? תשובה לשאלה הזאת אין עדיין במערכת המדינית. התועלות והנזקים נשקלים במאזניים מדויקים. נתניהו היה מעדיף לקבל את נרמול היחסים עם מדינות ערב מבלי שהחבילה תיכרך בגורל השיחות עם הפלשתינים. זה החלום של נתניהו. בתהליך שכולו יורכב מפשרות כל הצדדים מקווים שמשהו מן החלום האידיאלי יישאר. הצרה היא שכישלון של חלומות כל כך גדולים עלול להיות צורב וכואב, מדינית ואולי גם ביטחונית.

איברהים אבינו

הפלשתינים מנסים להמציא את עצמם מחדש. אחרי שדאגו שארגון אונסק"ו יכריז על ניתוק הזיקה בין ירושלים, הכותל המערבי והר הבית לעם היהודי ולמדינת ישראל, הם כבר סימנו את המטרה הבאה.

כעת הם מבקשים מוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, שעתידה להתכנס בתחילת יולי, להכיר בעיר העתיקה בחברון ובמערת המכפלה כאתרי מורשת פלשתיניים. האבסורד הוא שהבקשה להכיר בחלק מהעיר העתיקה כאתר פלשתיני מדברת דווקא על החלק היהודי של חברון - שכונת אברהם אבינו וסביבותיה. הצעד כמובן משולב בעוד הצעות החלטה שונות, שמטרתן להצהיר שוב שאין זיקה בין ירושלים ליהודים.

בעולם רשומים כיום 1,052 אתרי מורשת עולמיים שהוכרזו על ידי אונסק"ו, מהם תשעה ישראליים ושניים מצויים ברשות הפלשתינית. הליך הרישום וההכרזה של כל אתר לוקח שנים אחדות בדרך כלל. הפלשתינים מבקשים לנצל סעיף חריג בתקנון ולרשום את מערת המכפלה כאתר פלשתיני בהליך חירום מהיר. הם טוענים כי המערה וחברון היהודית נמצאות בסכנת הריסה מצד לא אחרים מאשר היהודים שמתנכלים למקום. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. מספיק היה שוועדת המורשת של אונסק"ו תשלח לכאן כמה נציגים שילמדו קצת היסטוריה ויראו מי החריב ומי הקים.

אלא שהמציאות היא לא החלק החזק של אונסק"ו. בוועדת המורשת חברות 21 מדינות שיחסן לישראל עוין במיוחד. הלחץ המדיני שהפעילה ישראל גרם לכך שבפעמיים הקודמות שהפלשתינים ניסו להשיג הכרה באתרי מורשת, התשובה של הוועדה הייתה שלילית. הפעם הלחץ הפלשתיני גדול ומגובה בעוד מדינות רבות. המערכת הדיפלומטית שלנו כבר נמצאת בקרב מאסף גדול – החל מהשגריר באונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, דרך שגרירים ישראלים במדינות החברות בארגון, ועד לראש הממשלה עצמו, שסביר להניח שקרוב לאירוע גם נשמע את קולו בנושא.

שגריר ישראל לאונסק"ו כרמל שאמה הכהן משתדל לשמור על אופטימיות, אבל מבין את גודל הבעיה. "זה המשך ברור להתקפות וההצבעות ההזויות והמקוממות באונסק"ו בעניין ירושלים, הר הבית והכותל המערבי. ישראל מכבדת את רגשות המוסלמים ואינה מנסה לייצר פרובוקציות דומות, אלא פועלת מתוך התחשבות ואחריות ושיתוף פעולה מלא. רק בחודשיים האחרונים נענתה ישראל למספר בקשות של הפלשתינים הנוגעות לחופש הפולחן של המוסלמים בחברון, והם בכפיות טובה מחזירים לנו בהתקפה ושלילת הקשר ההיסטורי וזכותנו למקום הקדוש הזה, עוד מימי אברהם אבינו שקנה בכסף מלא את הזכויות במקום", אומר לנו השגריר הישראלי.

הוא מוסיף כי "לא רק המהות מקוממת, אלא גם הדרך שבה מרשים לעצמם הפלשתינים לבקש את הרישום בהליך חירום מהיר וחריג מאוד, ששמור לאתרי מורשת תחת סכנת הרס והכחדה, ולצורך כך מעלילים על הצד היהודי והישראלי עלילות דם שלא היו ולא נבראו. התנהלות הפלשתינים מדהימה ומפתיעה במיוחד בעת הזאת, שבה הנשיא טראמפ עושה כל מאמץ לחדש תהליך שלום באזור".

אולי כדאי שאת הנושא הזה ילמדו ג'ייסון גרינבלט וג'ראד קושנר לעומק בפעם הבאה שיגיעו לישראל. נדמה שהוא יסביר להם הכול על החלום הגדול של טראמפ - ובעיקר על ההתנגשות הכואבת שלו עם המציאות בשטח.

לתגובות: [email protected]