בגלל רמאדן: קווי הדרום מושבתים

ארבע פעמים בשבוע הושבתו קווי מטרופולין ללא אזהרה מוקדמת והנוסעים נתקעו. סדרן: יש בלאגן גדול בגלל רמאדן, הרבה נהגים לא מגיעים.

חנה רוברטס , ל' בסיון תשע"ז

נהג אוטובוס
נהג אוטובוס
צילום: אייסטוק

תושבי הדרום סובלים לא רק מתדירות נמוכה יותר של אוטובוסים מאשר תושבי המרכז, אלא גם, מסתבר, מנהגים ערבים שלא מגיעים לעבודה בשל חודש הרמדאן.

ביום ראשון נתקעו תושבי דימונה העובדים ולומדים בערד, כשהאוטובוס שלהם לא הגיע, במשך שעה ורבע. כשהתקשרו למוקד, הנציגים לא ידעו שיש בעיה בכלל ולאחר מכן לא ידעו מתי יגיע האוטובוס - אם בכלל.

"יכול להיות בעוד שעה, יכול להיות שאין", אמרה מוקדנית אחת. "אין אוטובוסים", אמרה השניה. השלישית טענה ש"אין נהגים" והרביעית אמרה "יש פקקים".

"מדובר באוטובוס שמגיע פעם בשעתיים", סיפר לערוץ 7 יצחק שנסע יחד עם בנו. "חיכו איתי הרבה אנשים, רק בתחנה שלי היו בערך 10-12 אנשים, ובתחנות שאחריי היו עוד, לא יודע כמה. הבנתי מהם שגם האוטובוס הקודם, של השעה 7, איחר, וכך גם האוטובוס של מוצאי שבת.

יצחק הוסיף, "יש מישהי שעובדת בסופר בערד, אנחנו רואים אותה המון, היא סיפרה לי שהיא איחרה לעבודה כי היא נאלצה לנסוע דרך באר שבע. באותו יום ראשון כשרצינו לחזור הביתה הבנו שהבלאגן עוד לא הסתיים: ייתכן שלא יהיה לנו אוטובוס חזור, לפחות לא בשעתיים וחצי הקרובות (כי כאמור, האוטובוס מגיע פעם בשעתיים)''.

לדבריו, ''קווי האוטובוס של התושבים ערבים מכסיפה, ערערה, ומיישובים נוספים בדרום, מגיעים כל עשרים דקות בערך ומתקתקים. רק הקווים של יישובים יהודיים סובלים מהבעיה הזו".

ביום חמישי בערב, האוטובוס האחרון מערד לדימונה לא הגיע. החליטו הנוסעים לנסוע דרך באר שבע - נסיעה של למעלה משעתיים, כי יש המתנה בין אוטובוסים, אך גילו שגם לבאר שבע אין אוטובוסים.

"אתה מוכן להסביר לי מה קורה פה?", שאל אחד הנוסעים עובד של חברת התחבורה מטרופולין. "האוטובוסים לא מגיעים. גם האוטובוס של 7:40, גם האוטובוס של 8:10, לא הגיעו. זה לא יכול להיות".

"אני לא יודע, אני לא קשור לזה," אמר העובד, "אני רק נהג. זה לא העניין שלי".

כך הגיבו עוד שישה נהגים, עד שאחד הסכים להתקשר לסדרן לאחר שהנוסעים התעקשו והתעצבנו. "יש בלאגן גדול עכשיו, כל הנהגים צמים", אמר הנהג כשהוא מחייג לסדרן. "אל תכעסו עליי, אני עושה לכם טובה גדולה".

נחמי חיכתה לאוטובוס של דימונה כי היה לה קו המשך לירוחם. "דברים כאלה קורים רק בדרום", היא אמרה. "זה פשוט הזוי! אבל הכי מעצבן שאין עם מי לדבר, שאין מי שמוכן לעזור".