המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה המקדמית לעתירה בעניין המשבר במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
בתגובת המדינה נאמר כי דרך המלך הנכונה לפתרון המשבר במחלקה היא באמצעות פנייה דחופה להליך גישור; או באמצעות פנייה לכל מנגנון אחר שיוסכם על הצדדים, במטרה לנסות ולמצותו עד תום במהירות האפשרית.
"דומה כי כל שנותר הוא להתגבר על משבר האמון שנוצר, באופן שיאפשר למצוא את שביל הזהב לפתרון, בין היתר באמצעות שובם של הרופאים המתפטרים לעבודתם במחלקה בהדסה, או פתרון תעסוקתי הולם אחר עליו יסכימו הצדדים", נאמר בתגובת המדינה. "בדיוק לשם כך נועד הליך הגישור, ועם רצון טוב של כל הצדדים הנוגעים בדבר – לא בשמים היא".
המדינה מציינת בתגובתה, "היום ברור לכל כי במחלוקת זו אין מקום לחלוקה של צודקים וטועים. כל אחד מן הצדדים נושא במידה של אחריות למצב הנוכחי. ברי, למשיבים כי זהו הזמן להפעיל את השכל הישר ולמצוא פתרון שייטיב עם הילדים, מבלי לבזבז אף רגע נוסף".
בתגובה נאמר כי בסופו של יום ניתן מענה לכלל הדרישות המקצועיות המהותיות שהעלו הרופאים שהתפטרו מאז פרוץ המשבר, עוד בטרם הוגשה העתירה. זאת במסגרת מסמך שהוצא מטעם משרד הבריאות, ואשר אושר ע"י בית החולים הדסה, שכבר החל ביישום. משרד הבריאות אף מינה צוות בכיר שילווה את פעילות המחלקה בהדסה, ובין היתר גם יעקוב אחר היישום. בנוסף – ישנה נכונות של משרד הבריאות לבחון באופן ענייני כל דרישה מקצועית אחרת שתבטיח את סטנדרט הטיפול בילדים.
במישור המשפטי, המדינה טוענת כי הסעד העיקרי המבוקש בעתירה, קרי הקמת מחלקה נוספת להמטו-אונקולוגיה ילדים בשערי צדק, אינו עומד כלל על הפרק, הן מסיבות מקצועיות כבדות משקל והן בשל המגבלות הסטטוטוריות הקיימות. בנוסף, שיקולים מקצועיים כבדי משקל תומכים גם בדחיית הדרישה המשתמעת (שאינה בין הסעדים המבוקשים בעתירה) לסגירתה של המחלקה הקיימת בבית החולים הדסה לטובת העברתה לבית חולים שערי צדק.
"מנכ"ל משרד הבריאות נדרש לנושא מורכב זה. לאחר שהעמיק חקר בפרטי הסוגיה, בא המנכ"ל לכלל מסקנה, כמי שבידיו הסמכות, כי השקעת כספי ציבור ומשאבים ציבוריים בהקמת תשתיות מקבילות או חלופיות בבית החולים שערי צדק – כאשר תשתיות אלה קיימות באיכות טובה ובכמות מספקת בבית חולים הדסה – מטילה מעמסה בלתי מוצדקת ולא סבירה על ההוצאה הציבורית לבריאות; היא אינה מועילה לבריאות הציבור בראיית מאקרו, והיא עלולה להטיל הוצאות עודפות על הציבור במסגרת ההפעלה השוטפת. עמדה מקצועית זו נטועה היא עמוק בליבו של שיקול הדעת המקצועי של משרד הבריאות, כרגולטור המופקד על ניהולה של מערכת הבריאות בישראל", נאמר בתגובה.