בית משפט הגבוה בגרמניה הורה לפטר ולהחליף את השופטים במשפטו של הורבט זאקפו בן ה־ 95, ששימש חובש במחנה ההשמדה אושוויץ, בחשד שסייע לרצח 3,681 יהודים הי"ד במהלך שירותו שם.
ארבע פעמים לאחר שנקבע מועד לדיון, החליטו השופטים ברגע האחרון לדחות המשפט וקבעו שזאקפו צריך לעבור בדיקות נוספות, על מנת לאשר כי הוא כשיר לעמוד למשפט. עורכי דינו טענו כי מצבו הבריאותי ירוד, הוא סובל מלחץ דם גבוה. בית המשפט הכיר בכך שלזפקו יש "ליקויים קוגניטיביים ויכולת פיזית מוגבלת".
קיום משפטו של זאקפו הוא חלק מניסיונותיה של גרמניה להביא את האחרונים מבין הנאצים בשואה שנותרו בחיים למשפט כשהם מתמקדים בכתריסר בני אדם שהיו חלק מהמכונה הנאצית.
התיק נגד זאקפו מתמקד בשירותו כחובש בשנת תש"ד. על פי התביעה הנאשם "ידע ותמך במודע ברצח ההמונים המאורגן והמתועש באופנים ערמומיים ואכזריים".
במהלך החודש ששהה במחנה הגיעו 14 רכבות לאושוויץ, והעבירו אסירים מכל רחבי אירופה למחנות עבודות הפרך ותאי הגזים שם.
הנאשם היה בנו של חוואי שהצטרף לכוח שיטור העילית של המפלגה הנאצית בגיל 19 ובתחילה לחם בחזית המזרחית, שירת גם כקצין באושוויץ. לאחר מלחמת העולם השניה דן אותו ב־ 1948 בית משפט פולני לארבע שנות מאסר שמהן השתחרר ב־ 1951.
במהלך עבודתו כסניטר רפואי – עבודה שכללה מתן זריקות קטלניות לאסירים – זפקה טען כי ביצע רק טיפולי עזרה ראשונה וסיוע לאסירים. הוא אמר לחוקרים כי לא היו לו מושג שאושוויץ שימש כמחנה השמדה, וכי חשב שהמשרפות הן מפעלי חימום.
סנגורו של הנאשם הוא פטר־מייקל דיסטל, שכיהן כשר הפנים האחרון של מזרח־גרמניה ופתח קליניקה משפטית פרטית בשנים שלאחר נפילת חומת ברלין ב־ 1989. אם יימצא אשם, הוא יעמוד בפני גזר דין של שלוש עד 15 שנים בכלא, במה שעשוי להיות גזר דין סמלי במיוחד, בהתחשב בגילו המתקדם.
כאמור, בעקבות הדחיות החוזרות ונשנה יצא בית משפט גבוה בפסיקה תקדימית והורה להחליף מיידית את השופטים בחשד כי הם נגועים בדחיית המשפט פעם אחר פעם. בנוסף הורה בית המשפט לקבוע מועד נוסף עם ההרכב החדש.