'דרושות אזהרות על חפיסות שוקולד'

נתוני סקר שבוצע לאחרונה מלמדים על צריכה דרמטית של סוכר בקרב ילדי ישראל. 99.6% צורכים ממתקים בקביעות. איך הגענו לזה ומה עושים?

שמעון כהן , ג' בתמוז תשע"ז

עם אזהרות? שוקלד
עם אזהרות? שוקלד
צילום: משה שי. פלאש 90

סקר חדש בחן באחרונה את רמת צריכת הסוכר אצל ילדי ישראל. התוצאות, איך לומר בעדינות, לא מחמיאות: 99.6% מבני הנוער צורכים ממתקים בקביעות, 94.3% שותים בקביעות משקאות ממותקים.

בראיון ליומן ערוץ 7 התייחסה ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, לנתונים ולמשמעויות.

"המשמעות העיקרית היא שבכל בית ובית בישראל יש ממתקים, וברוב הבתים יש משקאות ממותקים. זה אומר על המבוגרים משהו לא נעים. אנחנו לא מבינים את המשמעות של האכלת ילדים בממתקים והתוצאות שזה גורם להם", אומרת רז המציינת כי כיום קרוב ל-30 אחוזים מהילדים בישראל במצב של עודף משקל "ומי שאחראי לזה הם אנחנו, ההורים".

באשר למיקומה של ישראל מול מדינות המערב בסוגיה זו מעירה ד"ר רז כי אמנם מדובר בתופעה משמעותית במערב כולו, אך הנתונים מלמדים ש"אנחנו לפני ארה"ב. הפינוק שאנחנו חושבים שאנחנו נותנים לילדים עבר כל טעם טוב ובריאות טובה".

"לא התפלאתי מהנתונים הללו כי אני רואה את הילדים ואת ההורים", היא אומרת ומבהירה: "אין לי בעיה עם ביצת שוקולד פעם בשבוע, אבל זה הרבה מעבר לזה. למה לא לתת יוגורט טבעי לפני המעדן הממותק?", שואלת רז וקובעת כי הרגלי התזונה שמובילים למחלות ולליקויי בריאות משמעותיים בגילאי ההמשך מתחילים בגיל המוקדם.

יש להפנים ש"מתוק זה לא פרס ולא נחמה. פעם בכמה זמן אפשר לקחת את הילד למכולת ואם הוא מבקש להציע לו לבחור משהו, אבל מה שקורה בפועל הוא שאנשים יוצרים מחסני מזון בבית. מגירות מלאות בממתקים, מזווה מלא באוכל וחטיפים ומקפיא מפוצץ באוכל. זה הפך לעניין מאוד משמעותי, מה שלא קיים במדינות אחרות".

כשהיא נשאלת אם היא יכולה לשער מה המקור לאגרנות המזון הישראלית הזו מעלה ד"ר רז השערה: "אולי עברנו תקופות מאוד קשות, נדדנו ממקום למקום ואולי יש לזה השפעה וזה מגיע משם", היא אומרת אך מדגישה כי דבריה נאמרים בהסתייגות ומתוך השערה אישית בלבד.

"כשילד מבקש ממתק או חטיף האימהות לא יגידו לא, גם אם יש לו יתר לחץ דם. רק אם הוא סוכרתי היא תמנע ממנו". בדבריה היא מצינת את ההשלכות הרפואיות המיידיות בדמות פגיעה בריאותית בשיניים, אך התוצאות רחבות היקף הרבה מעבר לכך: "ילדים מתחילים לעלות במשקל בתקופות שונות. זה יכול להיות בגילאים מוקדמים ויכול להיות בגיל ההתבגרות. השמנת יתר יכולה לגרום לסוכרת בכל גיל. זה תלוי ברמת ההשמנה, בתורשה, בתנועה ובגורמים נוספים. הדברים מובילים לפגיעה מטבולית שמובילה להיקף גבוה של מתניים, יתר לחץ דם, עליה בסוכר וירידה בכולסטרול הטוב. אלה סימנים שמובילים לסוכרת, למחלות לב ופגיעה בכלי הדם. אלו מחלות שתופסות אחוז ניכר מהאוכלוסייה, וזה מתחיל בילדות".

"אם רואים שילד אוכל יותר מאחרים צריך לשקול מה עושים ולהתייעץ עם מומחים לעניין", אומרת רז הסבורה כי לא רק שלא ניתן להוציא את הממתקים מעולם הילדים אלא שגם אין צורך לעשות זאת שכן מדובר במינון נכון ולא מעבר לכך. בדבריה היא גם מעלה הצעה משל עצמה להתגייסות משרדי ממשלה רלוונטיים מעבר למשרד הבריאות המפרסם אזהרות והנחיות כמצופה ממנו. לדבריה גם למשרד הכלכלה ולמשרד החינוך יש תפקיד במערכה על ההשמנה.

רז סבורה כי משרד הכלכלה יוכל להפיץ אזהרות על חפיסות הממתקים כשם שהוא עושה זאת על חפיסות הסיגריות. להערכתה ספק אם הדבר ישפיע על הילדים, אך על ההורים הדבר עשוי להשפיע לפני שהם משליכים עוד חפיסת שוקולד לעגלת הקניות. באשר למשרד החינוך סבורה רז כי דרך שיעורים והדרכות תקיפות בתחום זה, ניתן לחנך את הילדים ודרכם את ההורים ואולי כך להוביל לתפנית הנדרשת.

"זה אסון טבע. אני רואה את העגלות המלאות והגדושות בממתקים וחטיפים ושואלת איך זה קורה...".