לא מרחם על אולמרט

פייגלין לא מצטרף לקונצנזוס בעד שחרור אולמרט: "האכזר שבפוליטיקאים. הוציא למלחמת שווא וחרחר שנאה בעם. היה צריך לעוף מכל המדרגות".

שמעון כהן , ה' בתמוז תשע"ז

משה פייגלין
משה פייגלין
צילום: הדס פרוש, פלאש 90



טוען....

מעטים הם הדברים שמייצרים הסכמה בין ברוך מרזל לאישים כמו עמיר פרץ ועופר שלח.

שחרורו של אוהד אולמרט הוא אחד הבודדים הללו. מימין ומשמאל תומכים בשחרורו המוקדם, אבל יש מי שסבור אחרת. משה פייגלין, יו"ר מפלגת 'זהות', הוא אחד כזה, וביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על כך.

בראשית הדברים התבקש פייגלין להתייחס לטענתו של ברוך מרזל ביומן ערוץ 7 אתמול ולפיה הלב היהודי מחייב להכמיר רחמים על אולמרט במצבו הבריאותי והאישי. פייגלין אינו מקבל את הטענה ושואל: "הלב היהודי של מי? של קרוב ממאתיים משפחות שכולות, גם בצבא וגם בקרב אזרחים, שיקיריהם נתנו את חייהם למגמה פוליטית צינית, מלחמת לבנון השניה?

''הרי האיש הזה יצא למלחמה, ועל פי עדותו בתקשורת הוא קיווה להביא בכך רוח גבית להתכנסות. הוא שלח חייל מעפרה ובית אל למלחמת שווא שכל תכליתה היא לגיטימציה להתנקות ולגירוש. זה דבר מטורף לחלוטין. הוא סכסך את עם ישראל אחד בשני באירועי עמונה, וכל זאת מעבר לשחיתות".

מוסיף פייגלין וקובע כי "אם אולמרט אמור להשתחרר אחרי שליש, אז קצב היה אמור להשתחרר מזמן אבל מערכת המשפט קשובה יותר ללחצים של ארגונים פמיניסטיים".

על דבריו אלה נשאל פייגלין אם תביעתו להשאיר את אולמרט בכלא אינה נוגעת לסוגיות שאין עליהן הכרעת דין, היינו מהלכיו המדיניים, ובישראל כידוע מנהיג אינו עומד לדין על מהלך מדיני שכן ההערכה הבסיסית היא שהוא נקט במהלך כזה או אחר מתוך תפיסתו את טובת המדינה, תפיסה הנתונה מן הסתם למחלוקת ציבורית המוכרעת בבחירות.

פייגלין משיב על כך ומזכיר כי השאלה הייתה על הלב היהודי הרחום והחנון ולכן תשובתו נגעה לסוגיה הזו. "אולמרט הוא האכזר שבפוליטיקאים", הוא קובע ומיד עובר לזווית המשפטית: "מבחינה משפטית, לכולם ברור שאם נתמקד בנושא השחיתות, איזה מסר מוסרת החלטה כזו לניקיון הכפיים במרחב הציבורי? האיש הזה הוא אבי אבות השחיתות. הוא קבע סטנדרטים שלא יאומנו בתחום השחיתות. העדויות שאני אישית שמעתי מאנשים פרטיים מלמדים שלאיש הזה לא הגיעה חנינה".

"אם על נושא שנוי כל כך במחלוקת כמו קצב, אם היה או לא היה ומה ההגדרות השונות של אונס, מקבל שבע שנים ללא שליש כאשר האדם בטוח בחפותו, אז על סיפור כזה של שחיתות שאין בו כל ספק?", תוהה פייגלין.

עוד התבקש פייגלין להתייחס לטענות לפיהן מעבר לסוגיות השנויות במחלוקת פוליטית אולמרט היה ראש ממשלה מצוין. לדבריו "אצלנו האזרחים יש נטייה לערבב בין התפקיד לבין האופן שבו הוא בוצע. אנחנו לא יודעים למדוד מה זה ראש ממשלה מצוין או קצין מצוין. אני לא יודע מה הסטנדרטים לראש ממשלה מצוין. רבים מאותם קצינים שזוכים להילה של גיבורי ישראל וגנרלים מצוינים היו ההיפך מכך, וכנראה כך גם פוליטיקאים וראשי ממסדים שונים".

עם זאת מזכיר פייגלין אירוע אחד לשבחו של אולמרט, הפגזת הכור בסוריה, שלטעמו ראוי שנתניהו ילמד מהעוז והנחישות שליוו את ההכרעה לבצע את המהלך.

על זאת הוא מוסיף ושב ואומר: "תפקידו של ראש ממשלה הוא להביא ביטחון, אבל מה שהיה באותה מלחמה הוא ההיפך מזה, ורק על ההתנהלות הכושלת שלו במלחמת לבנון הוא היה צריך לעוף מכל המדרגות. תפקידו של ראש ממשלה הוא גם לאחד את העם ומה שאולמרט עשה בעמונה עם הפרשים שפצפצו ראשים היה ההיפך הגמור".

לקראת תום דבריו מזכיר פייגלין כי הוא עצמו התנגד מלכתחילה לעצם העמדתו של אולמרט לדין. "התנגדתי לעצם העמדתו לדין של אולמרט, לא בגלל שאני מאוהביו אלא משום שאני חשוב שנכון שיהיה החוק הצרפתי שראש ממשלה מכהן פטור מחקירות עד אחרי תום כהונתו. הסיבה היא שאנחנו נותנים לאנשי פקידות כוח להעלות ולהוריד אישים מתפקידם. אני מעדיף ראש ממשלה מושחת מדמוקרטיה שלא קיימת והמנגנון של השמאל מחליף אותה".