תקדים לא מעודד. טורבינות בגולן
תקדים לא מעודד. טורבינות בגולןצילום: הדס פרוש. פלאש 90

פרויקט להקמתן של טורבינות רוח ביער יתיר מעורר סערה ופולמוס לא מבוטל בין תושבים לבין הוגי ומקדמי המיזם שאמנם יקדם אנרגיה חלופית וחיסכון כלכלי לא מבוטל אבל, כך לפחות לטענתן, עלול לגרום לנטישה של התושבים ממפגעי הטורבינות שמתוכננות לקום בצמידות יחסית לבתיהם.

מרים קליין, רכזת הוועדה לענייני סביבה בהר עמשא החברה בוועד המאבק נגד הקמת החווה, שוחחה עימנו ביומן ערוץ 7.

"בהתחלה כל מי ששמע שעומדים להקים טורבינות רוח היה מאוד נלהב כי זה מצוין מבחינת אנרגיה ירוקה, אבל בשנה וחצי האחרונות הבנו שמדובר במהלך פחות ירוק ויותר מזיק", אומרת קליין ומוסיפה: "התכנית הזו היא בעלת השלכות מאוד משמעותיות ופוגעניות כלפי הטבע וכלפי התושבים באזור".

את פעילותם נגד הקמת הטורבינות מחזקים המתנגדים בעקבות הפקדת התכנית באחרונה וקליין מספרת על יישובה שלה שעלול להתרוקן מיושביו אם יוקמו הטורבינות, כך הם חוששים. "יש אצלנו ארבעים משפחות ועוד עשרים שקנו אדמות. הישוב מיועד למאות משפחות והמרחק מהטורבינות נמדד מקו ההרחבה"

לדבריה, בעוד שעד לא מכבר הייתה כוונה להקים את הטורבינות במרחק 180 מטר הרי שכעת הן הורחקו מעט והתכנית העדכנית מדברת על טורבינות במרחק של 530 מטר עד 800 מטר מבתי הישוב, ולמעשה מדובר ב"מרחק קצר להשפעה ביחס למקובל בעולם".

כשהיא מתבקשת לפרט את החששות מהטורבינות מציינת קליין בין השאר גם תקדימים רפואיים מרחבי העולם. לדבריה מחקרים מלמדים על השלכות מהטורבינות על הבריאות של התושבים. הן "מייצרות תופעות שנקראות 'סינדרום טוברינות הרוח' – קשיי שינה, סחרחורות, קשיי קשב וריכוז, דיכאונות ועוד. לכן מרחיקים בעולם לקילומטר וחצי והלאה ויש מקומות שבהן המגמה היא להעביר את הטורבינות לים".

לדבריה בתקופה הקרובה צפוי להתפרסם מחקר מקיף ועמוק על הסוגיה והשלכותיה ולא נכון לקבוע מסמרות בטרם יתקבלו תוצאותיו של מחקר זה.

בין השאר מדובר ברעשים שהטורבינות מפיקות ותלוי בכיווני הרוח ובמסדרונות אוויר. קליין מדגישה כי טורבינות הגולן הוצבו במרחק רב הרבה יותר מבתי תושבים, מדובר בטורבינות נמוכות בהרבה מהמתוכנן באזור שלהם, ועם זאת קיימות השלכות גם להן.

קליין מציינת בדבריה כי הטורבינות המתוכננות יוצבו בשטח נמוך והמשמעות היא שלהבי הטורבינות יסתובבו בגובה מקביל לגובהם של בתי הישוב. "אין חקיקה בנושא", היא אומרת, "אין תסקיר השפעה על בני אדם. בדקו את ההשפעה על ציפורים אבל לא על בני אדם. לא נלקח בחשבון שטורבינות מייצרות תדר של רעש שלא נשמע לאוזן אבל משפיע על הגוף. יש הערכות על האופן שבו זה משפיע אבל עדיין אין מחקר".

על היעדר מחקרים מוסדרים בנושא, עובדה שנשמעת כעומדת בעוכריהם של מתנגדי המיזם, היא אומרת "הבעיה היא לא שלנו אלא של הממשלה שצריכה להשיג את המחקרים".

לדבריה הקמת החווה תפגע באופן דרמטי בתיירות באזור שמתחיל להתקבע כאזור תיירותי של ממש ולמקום מגיעים מטיילים מהארץ ותיירים מהעולם.

"מילא אם היו אומרים שיקימו חווה אחת ויבדקו אבל רוצים להקים מאות טורבינות. אם רוצים לקחת טכנולוגיה מובילה בעולם למה לא ללמוד מהחקיקה המובילה בעולם?", היא אומרת ומציגה דוגמאות ותקדימים מרחבי העולם בהם הורחקו הטורבינות למרחק רב בשל השפעתן, וכאמור במקומות מסוימים אף החלה העברתם לעומק הים.

"בויסקונסין כפר התרוקן בגלל הטורבינות. הישוב שלנו היה בגל קליטה גדול והתכנית הזו גורמת לירידה משמעותית בקליטה. גם מי שכבר קנה מגרשים רוצה לסגת מהקניה. הקמת טורבינות מחייבת פתיחת נתיבים ביער, כריתת עצים וחציבת דרכים בהר. זה יהפוך את האזור לאזור תעשייה למשך כמה שנים", אומרת קליין מספרת על ישובים שנקרעו בין היזמים ותומכיהם למתנגדי המיזם. חששה הגדול הוא שגם גורל האזור שלה יהיה דומה.

יצוין כי בנייר עמדה שהגיע לערוץ 7 ממועצת דרום הר חברון עולה כי הטורבינות המתוכננות אמורות להיות מדגם חדיש ושקט וכי הפרמטרים הבריאותיים נבחנים בהתאם לנדרש ואף מעבר לכך. קליין מצידה מקווה שבקרוב תתקיים ישיבה משותפת עם המועצה האזורית וגורמים רלוונטיים נוספים שיציבו את הנתונים העובדתיים לצד החששות על השולחן וידונו בדברים מתוך ידיעה וודאות.