משבר הדת"לשים? הבה נירגע!

בחודש האחרון עלה במלוא עוזו השיח אודות החוזרים בשאלה בציונות הדתית. הרב יונה גודמן קורא לא להכנס להיסטריה ולנהוג בענייניות.

רפאל לוי , ח' בתמוז תשע"ז

הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמן
צילום: עצמי



טוען....

הרב יונה גודמן קורא להנמיך את הלהבות בדיון הסוער המכונה "משבר הדתל"שים". לדבריו, מעת לעת יש סערה ציבורית סביב 'נושא תורן' אחר. פעם על גירושין בציבור הדתי ופעם אחרת על יחסינו לבעלי נטיות הפוכות.

לדעתו, אנו נמצאים כעת בדיון ציבורי סוער מידי בנושא המכונה "דתל"שים", כלומר, סביב עלייה לכאורה בכמות הבוגרים שפורשים מחיי תורה ומצוות.

לדבריו, "אנו ציבור שיודע לשים בעיות על השולחן ולהתמודד איתם, וטוב שכך. אך אסור לעשות כן מתוך היסטריה ולבטח אסור לעשות כן תוך ניפוח מלאכותי של קשיים, והתעלמות מכל הטוב שיש בילדינו בצד אחד, ובמערכות חינוך החמ"ד לסוגיהם, מצד שני".

הרב גודמן מוסיף כי כמה דברים חברו יחד כדי להצית את הגל הנוכחי. "ראשית, היה מי שהתיימר לנתח מחקרים קיימים, ולחשוף כביכול נתונים מבהילים בדבר כמות בוגרינו שפורשים מחיי תורה ומצוות. במקביל, יצא לאור ספר שמלווה במסע פרסום אינטנסיבי, שממוקד כולו בנושא זה. שני גורמים אלו הביאו לגל של פאנלים ציבוריים, כנסי חירום ועוד, כמיטב המסורת המקובלת אצלנו".

הרב סבור כי, "צריך להירגע ולעבור לדיון ענייני". בדבריו הוא מתייחס לכל אחד מהגורמים שאותם מנה: "עיון במחקרים וניסיון להסיק מסקנות מתוצאותיהם הוא מבורך. אנו כציבור דוגלים בדיון פתוח ושקוף על קשיים. אך מי שניתח את בסיס הנתונים בצורה רצינית ראה שהמסקנות אחרות לגמרי, שאין כאן שבר או נשירה המונית, שהחמ"ד ובתי האב שלנו עושים עבודה נפלאה בדור מלא אתגרים, וכמובן, שיש עוד מה לתקן ולשפר.

שנית, ביחס לספר. "כל מאמר או ספר שמעורר אותנו לבחון את דרכנו החינוכית הוא מבורך, ויישר כוח גדול למחברת שבוודאי רצתה להועיל". ברם, הוא מפנה את תשומת לבנו לשני מאפיינים של הספר: "ראשית, הוא מערבב בין ראיונות שבוצעו בשנתיים האחרונות עם רבנים מהארץ, ובין חומר שנאסף לפני 15 שנים עבור ספר באנגלית שעסק בקשיי החינוך בחו"ל. ערבוב זה מבלבל את הקורא, ומערבב תקופות ועולמות תוכן שונים. מתווספת לזה העובדה שלא מעט מסיפורי החינוך בספר לקוחים ממערכת החינוך החרדית ואף זה עלול להטעות. הרי התרבות ותפיסות החינוך של מערכת החינוך החרדית שונות לגמרי משלנו וממילא הקשיים והמסקנות שונים".

הרב גודמן מסיים את דבריו בהתייחסות לכנסי החירום ולפאנלים הציבוריים שהתקיימו לאחרונה. אף כאן, הוא רואה ערך בכל דיון שמעורר לחשיבה, אך מזהיר מפני שפה שמשדרת שבר והיסטריה ואף מטעה באשר לעובדות.

לסיכום הוא אומר: "מקור הכוח שלנו הוא ההורים, עת אלו משקיעים בחינוך ילדיהם מתוך אמון ובטחון, ענווה והקשבה. עלינו לשמוח בחלקנו, להודות לקב"ה שזכינו לנוער כזה, ומתוך מבט מלא אמונה ושמחה, להתמודד בצורה עניינית ורגועה עם קשיים או תחומים המחייבים שיפור".