בית משפט. אילוסטרציה
בית משפט. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

בעוד בכל הארץ, נעזרים עורכי דין ב"נט המשפט" להגשת מסמכי בית המשפט ואתרים מסוגו של "תקדין" לעיון בפסקי דין ובתקדימים, בבתי המשפט לעניינים מקומיים צריך לשלוח פקס ולהתקשר למחלקת הנדסה בשעות הנכונות כדי לאשר קבלה או כדי לבקש זכות לעיין בתיק שמתנהל.

מערכת נט המשפט היא המערכת המקוונת של בתי המשפט, בה נעזרים לא מעט עורכי הדין כדי לצפות ולהעביר מסמכים משפטיים. בנוסף, נעזרות במערכת חברות המפרסמות פסקי דין כמו נבו, פסקדין, תקדין ואחרות.

עורך דין המבקש לחפש פסיקה קודמת בעניין מסויים כדי לדעת מה מצבו המשפטי של הלקוח, נעזר לשם כך בפסיקה המפורסמת. למעט קריית ארבע. בקריית ארבע, בית המשפט לעניינים מקומיים אינו מחובר למערכת נט-המשפט ואתרים המשפטיים בהם מחפשים פסקי דין, קריית ארבע כלל אינה מופיעה.

לא ארחיב בעקרונות המשפטיים המוכרים המדברים על "פומביות הדיון" ועל "זכות הציבור לדעת" וגם לא על חשיבותן למערכת המשפטית במדינה דמוקרטית. אבל כן אבקש להבהיר - המקור לפרסום פסקי הדין הנו חוקי ומופיע בחוק בתי המשפט בסעיף 68, הקובע כי דיוני בית המשפט יהיו פומביים למעט מקרים מפורטים בהם נקבע אחרת בחוק, או בהוראת בית המשפט. בקריית ארבע, הכלל הוא הפוך ופסקי הדין אינם מתפרסמים כנוהל שבשגרה.

לבתי המשפט המקומיים ביהודה ושומרון דמיון רב לבתי המשפט המקומיים בארץ במספר רב של עניינים, כמו סדרי הדין וערכאת השיפוט (בימ"ש שלום) אך גם שוני מהותי בעניינים אחרים. כך לדוגמה, הוסמך בית המשפט לעניינים מקומיים ביו"ש לדון כבית המשפט לנוער וכבית משפט לתביעות קטנות.

הוא גם הוסמך לדון בדיני משפחה, דיני בתים משותפים, דיני איכות סביבה ומני עניינים אחרים שכלל לא יהיו רלוונטיים בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב או בנתניה. סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים ביו"ש היא רחבה יותר באופן משמעותי מזה שבפנים הארץ ולכן הנחיצות שלו במערכת מקוונת הנה רבה הרבה יותר משל שאר בתי המשפט לעניינים מקומיים ברחבי הארץ.

מקור סמכותם של בתי המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון הוא בצו אלוף, אשר החיל את סמכותו דרך תקנון המועצות המקומיות. סעיף 133 לתקנון קובע כי "בית המשפט לענינים מקומיים ידון בפומבי" בדומה לחוק הישראלי.

הדבר אומר דרך אגב, כי סמכותו היא רק בתוך היישובים הישראליים וגם שערכאת הערעור על כל בתי המשפט לעניינים מקומיים ביו"ש היא בית המשפט המחוזי בירושלים בלבד.

שלושה בתי משפט לעניינים מקומיים יש ביהודה ושומרון. באריאל, במעלה אדומים ובקריית ארבע. בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל, מחובר למערכת המקוונת מזה מספר שנים ופסקי הדין היוצאים תחת כנפיו, מתפרסמים, כך נראה, באופן קבוע ושוטף כבר מספר שנים. במעלה אדומים פסקי הדין, מתפרסמים מפעם לפעם ולא באופן מסודר ועקבי.

בית הדין בקריית ארבע, אינו מחובר למערכת ופסקי הדין שלו נשמרים בקלסרים במשרדי המועצה המקומית וניתנים לעיון על פי בקשה אצל המזכירה, היא גם מזכירת מחלקת הנדסה. (אדיבה מאוד!)

בתי המשפט לעניינים מקומיים בישראל וביו"ש הנם יצור מורכב. מתכונת ההעסקה בהם הנה מורכבת כך שהרשויות המקומיות הן המעסיקות המשלמות את שכר המזכירים והמזכירות, והשופטים והקלדניות מנגד, מועסקים על ידי הנהלת בתי המשפט. עלויות התקנת מערכת נט המשפט, חלה ככלל על הרשות המקומית, אך החיוב שביצעה הנהלת בתי המשפט בנושא, נעשה באופן בלתי אחיד.

הנהלת בתי המשפט אמנם קיבלה החלטה לפיה על מזכירויות בתי המשפט להתקין את מערכות נט המשפט, אבל כאמור, זה לא קרה בכל המקומות (כרמיאל לדוגמה) והנהלת בתי המשפט גם לא ביצעה במערכת התאמות שונות הנדרשות לטובת בתי המשפט לעניינים מקומיים כדוגמת יצירת ממשק עם מערכת המחשוב של העירייה.

דו"ח מבקר המדינה מספר 66ג (לשנים 2014-2015) של מבקר המדינה עסק בפירוט בהתנהלות בתי המשפט לעניינים מקומיים ובליקויים הרבים המצויים בהם. עניין פרסום פסקי הדין והחיבור למערכת המקוונת עלה גם הוא.

בפברואר השנה, פניתי להנהלת בתי המשפט ולמועצה המקומית בבקשה לברר מדוע זה המצב ומדוע אינם דואגים לפרסום פסקי הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים לפחות בקריית ארבע.

המועצה המקומית קריית ארבע השיבה כי "לקרית ארבע אין מערכת מקוונת. הנהלת בתי המשפט מודעת לענין שאין פרסום לפסקי הדין. כל פסקי הדין נשמרים מודפסים והם בתיקים הרלוונטיים ולא במחשב".

הנהלת בתי המשפט השיבה כי "מדובר בתהליך ממושך של חיבור כלל בתי המשפט לעניינים מקומיים בישראל (שאינם מתנהלים בתוך מערכת המשפט) לנט המשפט, דבר הכרוך בהיערכות הן של הרשויות המקומיות והן של בתי המשפט ובתהליך מתמשך".

הכותב הוא בא כוח הפורום המשפטי למען ישראל