החופש הגדול- למצוא טוב בתוך המורכבות

זכרו, השנים להשפיע ולעצב דמותם ואישיותם של ילדינו, עוברות מהר ואינן חוזרות. לכן, נצלו כל רגע ורגע בהנאה ובפניות גדולה!

ד"ר אסתר כלפון , ח' בתמוז תשע"ז

חינוך. אילוסטרציה
חינוך. אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

הגענו לקו הסיום של שנת הלימודים במערכת החינוך. נגמרה לה השנה העמוסה והמעייפת והילדים נכנסו השבוע לגדול מכולם- החופש שכל שאר החופשים מחווירים לידו, החופש הגדול.

כמה הילדים חיכו וציפו לו, כמה תוכניות רקמו עבורו והנה אנחנו, עומדים מנגד ובסיעור מוחות בלתי פוסק שואלים אלו תכניות וסידורי שמרטפות ילוו את ילדינו במשך חודשיים שלמים? האם יעיל יותר היה לפצל את החופשה בפיזור גדול יותר על פני כל השנה? האם ניתן היה להעביר את החופשה לחודשי הסתיו הקרירים והנעימים? ומדוע הוחלט שהחופש הגדול יתקיים דווקא בתקופה הכי שרבית בשנה?

אז גם אם נעשה מאמץ לרגע, וננסה לצמצם את מידת החרדה המציפה אותנו ההורים, נישאר עם שתי בעיות מרכזיות: ראשית, העובדה הפשוטה כי ילדינו בחופש ורובנו פשוט לא. שנית, במידה ונחליט לקחת מספר ימי חופש, כדי להגשים את החלום להיות עם הילדים, נצטרך להתמודד עם האתגר הגדול הכרוך בלהיות עם הילדים במהלך שעות היום כשהם מלאי אנרגיה, שמחת קיץ ורצון אינסופי להרפתקאות.

אתגר שלרובינו הופך להיות בסופו של דבר גם קושי. אני מניחה שאם נעביר איתם את מרבית היום מול הטלוויזיה וברביצת ים-בריכה נקבל ילדים מותשים, אדומים ומרוצים .השאלה הנשאלת היא האם זהו זמן האיכות שאנחנו רוצים להעניק לילדינו בתקופת ההתפתחות המשמעותית והחשובה ביותר בחייהם?

אם כך, נשארנו עם האופציה השנייה של להיות איתם, פשוט להיות. קצת ים, קצת בריכה, קצת סבא-סבתא ובכל שאר הזמן פשוט להיות. אוי, כמה מורכב פשוט להיות לאורך שעות רבות כל כך. האם זה מגיע עם הוראות הפעלה וסוללה מהצד?

הפסיכואנליטיקאי הידוע ד.ו. ויניקוט דיבר על "Being" כמצב בסיס הקשור בהוויה שלנו, במהותנו הפנימית. מושגים נלווים למושג הזה יכולים להיות אינטימיות, נוכחות וקשב. לעומתו קיים ה-"Doing" שזהו סך כל הפעולות שלנו, החלקים הקונקרטיים, הפרקטיים שמחזיקים אותנו כל הזמן בתוך העשייה ומצריכים מאתנו פחות מחשבה. אז למה כל כך קשה להישאר ב"להיות"? הקושי הוא בכך שהילדים הם המראה שלתוכה משתקפים החלקים החלשים ביותר שבתוכנו.

זוהי מעין מראה שמראה לנו את כל הקשיים שלנו כהורים מבלי להתחשב בחום הגדול. זוהי מראה שמשקפת את קוצר הרוח שלנו, חוסר הסבלנות והלחץ בשל הצורך לשלב בין העבודה שלמרות שאנו עובדים במשרה מלאה ללא הנחות, עדיין מצופה מאתנו להקדיש את מיטב תשומת הלב והזמן לילדינו.

לא פשוט לעמוד מול המראה הזו שעות רבות ולא לברוח למקומות "הנוחים והממוזגים". נדרש אומץ כדי לקבל מולנו את ההשתקפות הזו ולהיות אתה כי ילדינו מבקשים ובצדק את מיטב תשומת הלב מאתנו כהורים וכמחנכים.

הם הכי טובים בעולם בלא לוותר ולבקש עבורם את ההורות הטובה, המכילה והמחנכת הטובה ביותר שניתן לקבל בייחוד בחופש הגדול ובחופשות לאורך השנה בכלל. פשוט לשנות גישה ולהפוך את הימים והשעות במחיצתם, לרגעי צמיחה וגיבוש, הנאה וחוויה. להשקיע מחשבה וזמן בבניית תוכנית מגוונת לכל יום. תוכנית שתבנה יחד עם הילדים. תכנית שתכלול פעילויות בסיסיות של ציור, גזירה, הדבקה, בישול ושירה, וסדר יום מדויק של כל אחד מחלקי היום.

זכרו, השנים להשפיע ולעצב דמותם ואישיותם של ילדינו, עוברות מהר ואינן חוזרות. לכן, נצלו כל רגע ורגע בהנאה ובפניות גדולה!

הכותבת היא ד"ר לחינוך ודיקנית לימודי תואר ראשון במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך בקרית שמואל בחיפה