הרב דרוקמן: בעד הגיור הממלכתי

הרב דרוקמן, בעבר ראש מערך הגיור, מביע תמיכה בגיור הממלכתי ומוסיף: ראוי לאפשר לרבני ערים להקים בתי דיון לגיור תחת השגחת הרבנות.

שמעון כהן , י' בתמוז תשע"ז

אחריות ממלכתית. הרב דרוקמן
אחריות ממלכתית. הרב דרוקמן
צילום: מרים אלסטר. פלאש 90



טוען....

עם הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא ומי שבעבר היה ראש מערך הגיור, שוחחנו ביומן ערוץ 7 על סערת חוק הגיור.

"באופן נטול כל פניות דעתי העקרונית היא בעד הגיור הממלכתי. אני מתנגד עקרונית לגיורים פרטיים. אנחנו חיים במדינה ויש לנו אחריות ממלכתית, בוודאי לאחד התחומים החשובים ביותר לדורנו – הגיור, חשוב שיהיה בזה אחריות ממלכתית ולכן אני בעד, מבלי להתייחס לרבנים כאלה ואחרים באופן אישי. כולם ראויים, אבל אני בעד הגיור הממלכתי כי הוא נטול פניות והוא מבטיח שיש אחריות לגיור, והאחריות היא לא רק לרגע אלא בפרספקטיבה רחבה. טוב שזכינו ויש לנו רבנות ראשית ולא איש הישר בעיניו יעשה", אומר הרב דרוקמן.

על הטענות הנשמעות כאילו הגיור הממלכתי הנתון באחריותה של הרבנות הראשית הוא גיור מרחיק המונע ממעוניינים רבים בגיור לעבור את שלבי הגיור, אומר הרב דרוקמן כי גם אם יש האומרים כך הרי שהוא עצמו "לא יכול להגיד שהגיור הממלכתי הוא מרחיק. אפשר להגיד הכול", אומר הרב במעין ביטול. "אני בעד גיור ידידותי ומן הראוי שיתחשבו מאוד במציאות שאנחנו חיים בה ובגרים המיוחדים שקיימים כיום שלא היו כמותם בישראל".

על ייחודם של הגרים בעת האחרונה אומר הרב: "הכרנו בתולדות ישראל שני סוגי גרים – גוי שהתאכזב מאמונתו ורוצה להידבק בעם ישראל, אלו גרי הצדק שהצטרפו לעם ישראל ועליהם אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום 'על גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך'. לפני כמאתיים שנה כשנפתחו שערי הגטו ויהודים יצאו לחופש החלה התבוללות וכתוצאה מכך באו להתגייר. הגרים שאנחנו מדברים עליהם כיום הם כתוצאה ממציאות מצערת של דיכוי ברוטאלי שדיכאו את אחינו ברוסיה ובמקומות נוספים כדי לעקור מהם כל זיק של יהדות, וכתוצאה מהמציאות הקשה הזו התחתנו גם בנישואי תערובת והגויה שהתחתנה עם היהודי סבלה כי היא נחשבה שם כיהודיה וצאצאיהם החוזרים כיום כזכאי חוק השבות הם מזרע ישראל וצריכים לקרב אותם במאור פנים".

עם זאת שב ומדגיש הרב דרוקמן כי אין להפיל את כל האשם על בתי הדין הרבניים. "ראוי לדאוג שיהיו הרבה אולפנים בכל רחבי הארץ. ככל שיהיו יותר אולפנים יבואו יותר לבתי הדין. היות שאנחנו נמצאים במציאות כפי שאנחנו נמצאים, יש מקום לאפשר לרבני ערים מוכרים לגייר. לא שבתי הדין הממלכתיים סובלים מעודף אוכלוסייה... אבל אולי על ידי כך בנים שחיים בסביבות ההורים יתקרבו מיותר, אבל גם זה צריך להיות בפיקוח הרבנות הראשית ולא איש הישר בעיניו יעשה".

באשר לדיון הנוכחי סביב החוק החדש אומר הרב דרוקמן: "אם יש זעקה כלשהי שהדבר בא לסגור אפשרות שרפורמים יגיירו בוודאי שיש לסגור את הדלת מפני גיור רפורמים. הייתה בעבר סערה והוקמה אז וועדה בראשות הפרופ' יעקב נאמן ז"ל, והסיכום היה שמה שקשור להנהלת האולפנים יהיה גם עם הרפורמים אבל הגיור יהיה גיור של הרבנות הראשית. זה סוכם גם על דעת הרפורמים והקונסרבטיבים. כולם הבינו שאם רוצים שזה יהיה גיור שמוכר על ידי עם ישראל כולו הוא צריך להיות על פי ההלכה. אלה דברים מפורשים – בהנהלת המכון לגיור יהיו גם נציגי הרפורמים אבל הגיור בוודאי יהיה כהלכה".

הרב דרוקמן לא מקבל את התחושה לפיה מדובר במעין הערמה שבה מי שחי כרפורמי ולומד גיור במכון שבו שותפות לנציגים רפורמיים עבור מבחן של הרבנות אך סביר להניח שחייו לאחר הליך הגיור יהיו תואמי אורח החיים הרפורמי. הרב מסביר ומציין כי "היהודים שמגיעים מחבר העמים הם רחוקים מרפורמים. אחיזה לרפורמים יש בארה"ב והדברים אינם קשורים. כל העולים שמדובר בהם אין בהם אף אחד רפורמים".

על כל זאת מוסיף הרב דרוקמן ומעיר כי היהודים הרפורמים הם יהודים והמאבק הוא נגד תפיסתם והנהגתם אך יהודים השייכים לקהילות הרפורמיות עושים זאת לתומם והם חלק מקהילות ישראל.