נתניהו בפגישה עם ראש ממשלת הודו. יחסים קרובים
נתניהו בפגישה עם ראש ממשלת הודו. יחסים קרוביםצילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל מוגדר כהיסטורי ובעל משמעות דרמטית ביותר. דגש מיוחד מושם בביקור הזה לקשרים הכלכליים והטכנולוגיים בין שתי המדינות. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס לביקור אלי לניאדו, יו"ר חברת לניאדו להנעת עובדים, חברה המלווה חברות בינלאומיות מובילות, בין השאר בארץ ובהודו ועוסקת באיתור מערכת ערכים ותרבות ארגונית משותפת לחברות כאן ושם.

באשר למשמעותו של ביקור האורח מהודו קובע לניאדו כי אכן מדובר באירוע דרמטי ביותר: "אין ספק. זה ביקור שמוגדר בצורה נכונה כביקור היסטורי. זו המעצמה הראשונה או השנייה בעולם עם פוטנציאל צמיחה גבוה מאוד. מדובר במדינה עם השקעות בתשתיות בחינוך בריאות ועוד. מדינה של מיליארד ושלוש מאות מיליון איש. זו יבשת ענקית הטרוגנית מאוד עם אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית".

על ראש הממשלה ההודי, מודי, אומר לניאדו כי האיש נתפס בעיני ההודים והמשקיפים הבינלאומיים כבשורה גדולה מאוד "יש המשווים אותו לג'ון קנדי שהביא בשורה לאמריקה. יש בו מסירות חסרת פניות וניקיון כפיים בתפקודו. הוא מסור למשימה ואין לו אינטרסים מחוץ למשימה. הוא איש ביצוע מעולה, ואנחנו רואים את זה ברפורמות שהוא עושה בתחומי המיסוי ועוד. אחת החשובות ברפורמות שהוא עשה היא דווקא רפורמה ערכית של ניקיון הודו. הוא הוציא את המנכ"לים ועובדי המשרדים בחולצות לבנות לרחובות לנקות את הרחובות במטאטא. זה היה צעד ערכי שבא ללמד על התרבות, להיות הגייני גם בחצר וברחוב שמייצגים את פניה של הודו".

מוסיף לניאדו ומציין את קמפיין הענק של 'תוצרת הודו' שגם אותו הוביל מודי. קמפיין זה מחייב חברות ישראליות לייצור וקניה בהודו תמורת ייצוא להודו, וגם כאן מדובר ביוזמה שנועדה לחזק את ארצו. "הוא אומר לנו ישירות 'אתם מביאים את מה שאנחנו מחפשים בתחום הטכנולוגיה, חלל, מים ועוד. אנחנו יכולים להביא לעולם משהו חדש".

באשר לתיוגה של הודו כמדינה בלתי הגיינית במיוחד מעדיף לניאדו להכניס אותנו לפרופורציות: "יש בהודו לפחות 300 מיליון איש המייצגים את העתיד של הודו ומושכים לשם בתחומי הייטק אקדמיה ועוד. מדובר במספר תואם ארה"ב או אירופה. זה הכוח המניע שישנה את הודו, ואליהם מצטרפים אנשים מתחומים נוספים כמו חינוך. הוא רוצה להביא חינוך זול לכפר ההודי ואת זה הוא עושה. כיום רואים בכפרים בתי ספר וילדים לומדים כשהם לבושים בצורה מכובדת מאוד ונקייה. זו חוויה לראות את זה. הודו מסתכלת על העתיד".

בהמשך הדברים מספר לניאדו על תחומי עיסוקה של החברה שלו בהודו כאשר היא מבקשת למצוא את הדרכים לגיבוש מערך תרבותי דומה שאיתו יוכלו החברות הישראליות וההודיות לעבוד בכפיפה אחת מתוך עקרונות דומים והתאמות ערכיות. בין השאר מדובר ביושרה, דיווחיות, הודעה על תקלות, אמירת אמת ועוד ערכים עסקיים אוניברסאליים שיש לתרגמם לשפה המקובלת בתרבויות השונות של האומות השונות. כל אלה מקודמים בעיקר על ידי דוגמא אישית של מנהלי החברות שתפקידם בין השאר הוא למנוע חיכוכים בין התרבות הלאומית לבין התרבות העסקית של החברה הבינלאומית.

ומה באשר לישראל? לניאדו מספר כי ההערכה בהודו למדינה הקטנה גדולה מאוד "כשאתה אומר ישראל ברחבי הודו אתה זוכה להערכה רבה, לטפיחה על השכם, ל'כל הכבוד לכם'. הדימוי שלנו הוא טוב ואין ספק שהביקור הזה יתרום מאוד להתפתחות ואני מקווה מאוד שגם התעשייה, ההייטק והשירותים בארץ ינצלו את ההזדמנות הזו ולא ישאירו את הזירה רק לתעשיות הביטחוניות שעושות שם עבודה נפלאה, אלא ייכנסו ויבינו את הפוטנציאל הגלום בהודו".