ובהם נהגה.
עיונים בהלכות תלמוד תורה לרמב"ם.
יעקב בלידשטיין.
באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב,
תשע"ז. 190 עמ'
(02-6783554)
ספר זה כולל את עיוניו ודיוניו בהלכות תלמוד תורה של הרמב"ם, כשהוא מסתמך על הפרשנים המסורתיים ועל מחקרים מודרניים, על נוסחאות חדשות מכתבי יד ועל היסקים לוגיים, ועם כל אלו הוא עובר על פרק אחרי פרק בהלכות תלמוד תורה ומעלה פירושים וחידושים מקוריים.
כך למשל הוא מדייק ומוכיח שהחיוב על האב ללמד את בנו את התורה כולה כולל גם את הנביאים והכתובים. ניתן להוסיף ראיה לדבריו מתוך דברי הרמב"ם בסוף הקדמתו למשנה תורה, כשהוא מתחייב לפני עם ישראל "שיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בספר משנה תורה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" – גם כאן "תורה שבכתב" כולל ללא ספק את התנ"ך כולו, שהרי זו הסיבה שהרמב"ם למשל לא תיאר בראש הלכות פורים את ניסי מרדכי ואסתר המפורשים במגילה שבכתובים, ולעומת זאת בראש הלכות חנוכה הוא תיאר בהרחבה את ניסי החשמונאים, שהרי הם נמסרו בתורה שבעל פה בלבד.
*****
האחד והמיוחד.
בירור היחס בין הפרט והכלל בעם ישראל ויישומו.
חיים אורי קוטלר.
בית אל, תשע"ז. 319 עמ'
(0525-561268)
החשיבות הגדולה המודגשת בכל הספרות התורנית של אחדות ישראל, והאויבת הגדולה של אחדות זו – שנאת החינם, הטרידו את המחבר, תלמיד ישיבת בית אל, עוד מימי צעירותו.
לימים התעמק ואסף מקורות וביאורים בסוגיות רחבות אלו, ומהם חיבר ספר גדול ומקיף, ח"י פרקים העוסקים בביאור אחדות זו וביטויה בפועל, המקדש כיסוד אחדות העם, היחס לרשעים, למעשי רשעה ולדעות שליליות, יחסי היחיד והכלל, הקשבה והכלה מול רדיפת אמת, השפעת האדם על העולם ועוד ועוד, דברים יפים וראויים ומסודרים היטב. בסוף הספר נוספו נספחים והרחבות.
*****
הסוגיה היומית.
מסכת ראש השנה פרק רביעי.
חוברת לימוד.
איתמר, תשע"ו. כ-100 עמודים
(02-9978114)
חמישה מרבני ואברכי ישיבת איתמר מבקשים להנגיש את דפי התלמוד לתלמידים צעירים, כדי לקרב אותם ללימודי הגמרא שהיו ועודם אגוז קשה לפיצוח בחינוך הממ"די. הרב יהודה זולדן, המפקח המרכזי לתלמוד ותורה שבעל פה, כיוון ועודד להוציא לאור חוברות מאוירות ובהן סוגיות מתוך התלמוד, עם ביאורים ועיונים ובירורים ואיורים המקרבים את נפש התלמיד אל הכתוב. 49 סוגיות כאלו נמצאות בחוברת נאה זו, ויש לקוות שסדרת חוברות זו, המיועדת ללימוד עצמי ומשותפות לכל מוסדות החמ"ד בארץ, תסייע גם היא לגרום לכך שהתלמוד הבבלי, נשמת האומה, יהיה קרוב לליבם ולראשם של תלמידי ישראל.
תלמיד שאינו קרוב ללשון התלמוד ולסגנונו נמצא באופן טבעי גם רחוק מרוב ספרות חז"ל ופוסקי הדורות, ומסוגל לקרוא וללמוד רק בספרי חלק מרבני דורנו, ויש בכך החמצה גדולה, שייתכן שחוברות 'הסוגיה היומית' עשויות להציל אותנו ממנה.
לתגובות: [email protected]