מהפך תודעתי בעבודה
מהפך תודעתי בעבודהצילום: מרים אלסטר. פלאש 90

לראשונה, שני מועמדים מזרחיים מתמודדים על ראשות מפלגת העבודה - ח"כ עמיר פרץ ואבי גבאי, והתקשורת מתקשה להתעלם מכך.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם קובי קיסוס, יו"ר החוג המזרחי במפלגת העבודה, וכיום חבר ועידת המפלגה ויו"ר המשמרת הצעירה בחולון, המביע התרגשות מיום הבחירה המעורר לדבריו את המפלגה כולה לחיים וגורר התעניינות תקשורתית רבה המעידה על התעוררות זו.

קיסוס משוכנע שההתעניינות במתרחש במפלגה נוגעת גם לשיח המזרחי, "אנחנו מפלגה שמתכתבת עם המציאות ולא ניתן להתעלם מהשיח המזרחי שהתעורר באחרונה מחדש. זו הסיבה שהקמנו את החוג שלנו, כדי לתת מענה במפלגה וגם משום שהשיח עצמו חי ובועט".

עד כמה השיח הזה מעניין את צעירי המפלגה מוצא קיסוס לכך הוכחה באירועים שקיים לאחרונה וגררו התעניינות רבה בקרב הצעירים. "עשינו אירוע חטופי תימן והגיעו 80 חברים שרובם לא חברי מפלגה, עשינו סיור בנתיבות כדי להכיר את המורשת המזרחית והגיעו כמאה ועד היום שואלים מתי הסיור הבא כי מרגישים תחושת החמצה שלא באו".

על כך נשאל קיסוס כיצד חש עם נאומו של יאיר גרבוז, והוא משיב: "הרגשתי רע עם גרבוז והלכתי הביתה, אטבל הוא לא חבר מפלגה. המזרחיות שלי היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי", הוא אומר ומביע ביטחון בהתעניינות בשורות מפלגת העבודה במסורת ובמורשת המזרחית שאינה רק כפיים ומופלטות, כלשונו.

"הדרבי המרוקאי כפי שאני קורא למאבק בין גבאי לפרץ מאוד מרגש גם סימבולית. עבדנו קשה להכניס את הנושא המזרחי למפלגה וזה חלחל לאנשים, גם נושא הקרקעות גם נושא ההצבעה האמוציונאלית. יש לאנשים חלק בלתי נפרד בבחירה. לא בכדי נבחרו שני מועמדים שפונים לציבור. שניהם סופר-ראויים, אנשים שעברו את סיפור העלייה מצפון אפריקה, המעברות הניכור של הממסד ופרצו את תקרת הזכוכית, כל אחד בדרכו שלו".

ומה באשר לסיכויים שאכן האליטה של מפלגת העבודה תקבל את המנהיג המזרחי הבא ותראה בו מועמדה לראשות הממשלה, או שאולי אלה יעדיפו לעבור ליאיר לפיד בשל כך? "זו שעת מבחן לחברה הישראלית. כשעמיר פרץ נבחר אנשים עזבו וגילינו את הגזענות בהתגלמותה. היום עמיר במקום שהרבה יותר מקבלים אותו. אם איתן ברושי ראה לנכון להתייצב לצד עמיר פרץ זו הכרה של הקיבוצים במנהיגות מזרחית, מה שלא היה ב-2005".

מוסיף קיסוס ואומר כי "יש כאן מבחן של חברה ישראלית. ברמת המקרו של הפוליטיקה, הליכוד יכול לצקצק ולעשות סיבובים על השיח העדתי, מפלגת העבודה מביאה לא רק בשורה אלא אומרת שעשתה את התיקון שלה. אני לא אומר שאנחנו חוגגים ופותחים שמפניות. יש הרבה לתקן במפלגה אבל אנחנו רואים את הניצנים של חלחול השיח הזה".

ומדוע המועמדים התנערו מהתווית המזרחית? קיסוס לא סבור שמזרחי צריך ללכת עם שלט או דגל של מזרחיות, "זה שהם לא מדברים על השסע לא אומר שהם מסתירים אותו. יש עוד הרבה דברים בקמפיין וטבעי שזה לא יהיה חלק מרכזי של הקמפיין. כשעמיר החליט להתמודד על ראשות העבודה עשרה חברים שלי הצטרפו בלי שאבקש מהם. אנשים עם שם משפחה מזרחי מרגישים הזדהות ושייכות לאותו אדם ויש גם אשכנזים שמצביעים לעמיר או אבי בגלל שהם בעיניהם אנשים ראויים".

ומה באשר לכניסה אפשרית שלו לזירה הפוליטית הגדולה? קיסוס משיב: "זה עוד יקרה. לא נפטרים מהחיידק הפוליטי. אני מרגיש בשל להיות שם ואני מאמין שזה יקרה. אין כאן דיל שאני עם עמיר והוא יעזור לי אחר כך. עבורי הוא מנטור וכשאני חושב בלילה על האפשרות שאהיה בכנסת אשמח מאוד שהוא יהיה זה שיברך אותי אחרי נאום הבכורה. הוא עבורי מודל לחיקוי".