גינת בר
גינת ברצילום: עם עובד

חם בימים הללו בארצנו. חם מאד. ולמה זה קשור לספר הקסום גינת בר? כי בפרק הראשון שלו מספר מאיר שלו על צמח החצב. והוא, שיופיע לנו בחודש הבא ( בדרך כלל בתקופת אב, הוא צץ ובוקע ממעמקי האדמה) ואז נדע כי בא הסתיו ויקל לנו.

ספר של צמחים, לא היה מושך את עיננו אילו היה ספר בוטני. אבל לא כזה הוא הספר הנפלא והמרתק הזה.

גינת בר, כשמו כן הוא. צמחי ארצנו ברגבי אדמתנו ואפילו לפי סדר הגיוני. ראשון הוא לכם לצמחי השנה, החצב. על אגדותיו, על שורשיו ואפילו על יהושע בן נון.

ולאחריו עולה ופורחת הרקפת עם העוקץ שלה (כן. גם אני למדתי תוך קריאת הספר על מילים חדשות ומונחים מעניינים הקשורים בצומח וזה כל כך מהנה) הכל תוך כדי תיאור מלמד, משכיל ומהנה על צמחי הבר שלנו.

את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים, ובה הוא מתרועע עם בעליה האמתיים: ציפורים, קיפודים, פרפרים, חזירי בר ועוד חברים. הטבע של הארץ, המתואר ונוכח בכל הרומנים שכתב, הוא כאן הגיבור הראשי.

באהבה ובהומור מספר מאיר שלו על הצבעים, הריחות והקולות העולים מגנו, על מחזורי העונות וחליפת הזמן, על מחשבותיו בעת הנביטה, הכמישה, הלבלוב, העישוב. הוא מתאר את איסופם וזריעתם של זרעי הנורית והפרג, את מלחמתו בחולד, את האדמה והאדם. בשולי הדברים הוא מלמד מעט ספרות, היסטוריה ומיתולוגיה, חיזוי גשמים, קטיף של סברס, איך מכינים לימונצ'לו וכובשים זיתים.

ואיך מספר הסופר על עצמו? הספר הזה הוא לא ספר הדרכה ולא ספר לימוד, לא של בוטניקה ולא של גינון. אין הוא אלא קובץ של רשימות על גינת בר צנועה אחת ועל הגנן שעובד ושומר אותה, מי שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, ואולי אף אהבה חדשה. את הספר מלווים רישומים וציורים מאת רפאלה שיר.

קסום, מהנה ומשכיל. ואולי אמצא לי גם חלקת אדמה לגדל בה גינת בר.