בשבע מהדורה דיגיטלית

משנים את משוואת הנעלם

משפחת גולדין החליטה שהגיע הזמן להפסיק לשבת בשקט, והיא יוצאת לקמפיין ציבורי הקורא לנתניהו וליברמן לנקוט סנקציות נגד חמאס.

שמעון כהן , י"ט בתמוז תשע"ז

לרפא התנהגות כושלת של ארבעים שנה. משפחת גולדין
לרפא התנהגות כושלת של ארבעים שנה. משפחת גולדין
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שלוש שנים חלפו מאז אותו היום. שעה וחמש דקות בלבד לאחר שהפסקת האש בין ישראל לחמאס נכנסה לתוקף, כוח של סיירת גבעתי הותקף בירי שבו נהרגו מפקד הסיירת רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין, שגופתו נחטפה דרך מנהרת טרור וטרם הושבה לישראל.

תקופה ארוכה נעתרה משפחת גולדין לבקשת קובעי המדיניות, וניהלה מאבק הסברתי שקט בדרישה להשבת גופתו של הדר, כמו גם גופתו של אורון שאול ז"ל, משבי החמאס. אולם ברגע אחד הבינה המשפחה שהמאבק שלה חייב לשנות פנים ולהפוך פומבי ותובעני הרבה יותר.

"נקודת המשבר הראשונה שלנו הייתה ההסכם שנחתם עם טורקיה לפני קצת יותר משנה", מספר ל'בשבע' צור גולדין, אחיו התאום של הדר. "החל מהיום שבו הודיעו שהדר נהרג ונחטף החלטנו שאנחנו יוצאים למסע שישנה מציאות במדינת ישראל. המשכנו ברוח הזאת שנה וחצי, עד שהבנו שהממשלה לא מתכוונת לשנות מציאות, ולא עושה צעד משמעותי להחזרתם.

"לאורך כל התקופה הזאת הסבירו לנו שהחזרת הדר ואורון תהיה סעיף בכל הסכם שייחתם בנוגע לעזה. טענו שזו תהיה האסטרטגיה ושישראל לא תיכנע. חיכינו שזה יתרחש, אבל אז הגיע ההסכם שנחתם בחטף עם הטורקים, ומצאנו את עצמנו יום אחד כשממשלת ישראל מוותרת כמעט על כל ההישגים של צוק איתן - מקימים בתי חולים ברצועה, מאפשרים להם סחר בינלאומי, מאפשרים הקמת מתקן להתפלת מים, מאפשרים העברת משכורות לחמאס, מאשרים לכספים ממדינות תורמות להיכנס ועוד. למעשה, מכרו את אח שלי למען הסכם גז", אומר צור, אשר מזכיר כי הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הגדיר את עצמו כפטרון של חמאס, ועל אדמתו מנהלים בכירי הארגון את המטה המרכזי שלהם.

האכזבה מההתנהלות של מדינת ישראל והעומדים בראשה הניעה את משפחת גולדין לצאת השבוע לקמפיין ציבורי. תחת הכותרת "להפוך את המשוואה" קוראת המשפחה להכביד את היד על חמאס ולהפוך את חטיפת החיילים לנטל בעבורם ולא לנכס. הקמפיין מפנה אצבע ישירה לעבר ראש הממשלה ושר הביטחון, וקורא להם לקטוע את מסכת ההטבות שמקבלת רצועת עזה והנהגת החמאס בראשה, כל עוד החללים אינם מושבים. הסרטון שהפיצה המשפחה ברשתות החברתיות זכה לתשומת לב תקשורתית רחבה, ובין השאר יוצא נגד תנאי הכליאה המשופרים של מחבלי חמאס, ביקורי משפחות מעזה את האסירים הכלואים (ביקורים שתושב עזה רגיל, שאין לו קרוב משפחה מחבל כלוא, אינו זוכה להם), העברה יומיומית של אלף משאיות בטון לרצועה, טיפולים רפואיים לבני משפחות הנהגת חמאס ואף רכישת תוצרת חקלאית לצה"ל ברצועת עזה. "יש עשרות דרכים ללחוץ על חמאס", קובע צור גולדין.

את הקמפיין מפנה אמנם משפחת גולדין לעבר ההנהגה בישראל, אך לא רק כלפיה. גם הציבור הישראלי נמצא עמוק בתמונה. "היעד הוא קודם כול הציבור. צריך לעבוד על התודעה ולשם כך אנחנו מגייסים כותבי מאמרים ופוסטים, עורכי סרטים ואחרים, כדי לשנות תפיסה ולרפא התנהגות כושלת של 40 שנה שבהן שיחקנו לידי הטרוריסטים".

אכזבה מהציונות הדתית

אחת הבעיות שאיתה מתמודדת משפחת גולדין במאבק להשבתם של הדר ואורון, היא הטראומה הלאומית של עסקת שליט. "הבנו שאנחנו באתגר עצום. החברה הישראלית והבכירים שעליהם מוטלת האחריות להחזיר חיילים משדה הקרב נמצאים בטראומה בעקבות תוצאות העסקה ההיא, והחשש ממחיר של שחרור מחבלים", אומר צור גולדין. "הבנו שהמשימה היא לא רק להשיב את הדר, אלא ליצור תהליך עומק, לשדר לעולם כולו ששחרור מחבלים הוא לא הפתרון היחיד בהתמודדות מול ארגון טרור שחוטף חיילים ואזרחים. אנחנו קוראים לשנות את המשוואה שהכתיבו ארגוני הטרור, משוואה שבה הם חוטפים ואנחנו משלמים מחיר בשחרור מחבלים, או חמור מכך בהפקרת חיילים בעורף האויב ובפגיעה בלכידות החברתית ובערך הרעות".

עובדה מעניינת ועצובה היא שחלק ניכר מהדרישות שמציבה כעת משפחת גולדין כבר התקבל בקבינט המדיני-ביטחוני. בתחילת 2017 קיבלו שרי הקבינט החלטה על שורת צעדים שיהוו כלים במאבק להשבת החללים משבי חמאס. בין השאר הוחלט להקשות את תנאי מאסרם של מחבלים כלואים, להגביל את היקף העברת הסחורות והבטון לרצועה, להפסיק את הטיפול במשפחות אנשי חמאס בבתי החולים בישראל, לא לשחרר גופות מחבלים ועוד. "בפועל המציאות נותרה כפי שהייתה. לא רק שההחלטה לא מבוצעת, אלא שאת גופות המחבלים משחררים כגנבים בלילה, בליל שבת כשהתקשורת איננה", מציין צור.

צור גם מפריך את הטיעונים והחששות מלחץ בינלאומי שיופעל על ישראל אם תנהג ביד קשה כלפי הנהגת חמאס. "אם אבו-מאזן יכול ללחוץ על חמאס והמצרים יכולים ללחוץ על חמאס אין שום סיבה שישראל לא תתמלא באומץ ותלחץ עליהם. מדובר בארגון טרור שביצע פשע מלחמה כשירה, הרג וחטף תוך כדי הפסקת אש. הדרישה שלנו היא דרישה הומניטרית שמובנת בכל העולם. העולם מבין את שפת המלחמה בטרור, והעולם גם רוצה לראות את ישראל, שהובילה את המאבק בטרור, מתמודדת עם טרור החטיפות", הוא אומר.

תחושת אכזבה מלווה את משפחת גולדין לא רק מההנהגה המדינית, אלא גם מהציונות הדתית, החברה שבה צמחה וחיה המשפחה. צור מתאר אכזבה ערכית לנוכח מה שהוא מכנה "הזנחה של ערכים כמו כבוד ישראל, רעות בקרב וערבות הדדית. יש אמנם רבנים שנרתמו לסייע, כמו הרב אבינר, הרב מדן והרבנית מלמד, אבל הרוב מעדיפים לעמוד מהצד כי הם חוששים שתמיכה בדרישה להחזרת הדר ואורון תוביל לשחרור מחבלים".

מי שעוד נמצא בקבוצת האנשים שנרתמו לעזרתה של משפחת גולדין הוא האלוף במיל' נועם תיבון. תיבון שוקל ומודד היטב את דבריו, מודע למשמעות המבצעית, הביטחונית והמדינית שיש להתבטאויות בסוגיה הרגישה הזאת: "נרתמתי לעזור למשפחות שאול וגולדין כי יש לנו מחויבות להחזיר חיילים הביתה. אני אומר זאת אחרי 35 שנה כמפקד קרבי. לא משאירים חיילים בשטח. זה צו מחויבות שלנו כלפי כל לוחם ומשפחה, להחזיר את הבן חי, ואם הוא חלילה נהרג עלינו לדאוג לכך שהוא יובא לקבר ישראל. מי שמוביל לוחמים בקרב צריך להבין את זה, ומכאן המחויבות לעזור להם".

יעדו של הקמפיין הנוכחי, אומר תיבון, הוא "ליצור מצב שבו חמאס מבין שלא משתלם לו להחזיק בגופות. זה צריך להיות גם על ידי לחץ מדיני על חמאס, והדבר צריך להוביל בסופו של דבר לתהליך שאחריתו החזרת הגופות".

להתמקד בהנהגת חמאס

את הפעולות שצריכה ממשלת ישראל לבצע פורט האלוף תיבון בצעדים ממוקדים כלפי מחבלי חמאס כלואים וכלפי הנהגת הארגון. בדבריו הוא מזכיר תקדימים מרחבי העולם כאשר "ממשלות ידעו לטפל באופן אישי בחשבונות הבנק של מנהיגי טרור, ומנעו מהם את היכולת להיות נגישים בעולם. לא מקובלת ההתעלמות מהעניין של חילופי שבויים והחזרת גופות, הליך שמוכר משחר ההיסטוריה, ולכן יש צורך בלחץ בכל מקום שאפשר – כסף, אסירים ואישים. זה צריך להיות ממוקד בהנהגת החמאס כדי שיבינו שם שהדבר הזה לא משתלם להם".

יכול להיות שמה שמונע מאיתנו לנהוג כך הוא יחסו של חלק מהעולם למנהיגי חמאס כלוחמי חופש ולא כטרוריסטים?

"גם בארצות הברית וגם באירופה, שהן המדינות המובילות בעולם, מנהיגי חמאס לא נחשבים מנהיגים לגיטימיים. הם משוועים להכרה בינלאומית. הם מבודדים, כולל בעולם הערבי וגם בחברה הפלשתינית, ולכן יש מקום להפעיל לחץ והדגש הוא על ההנהגה. אני נגד הענשת אוכלוסייה, אבל אותם אנשים שאחראים באופן אישי לכך שאין משא ומתן צריכים להרגיש באופן אישי את הלחץ של ממשלת ישראל".

עיסוק פומבי בנושא לא עלול להעלות את המחיר?

"הנושא הזה רגיש. בכוונה אני לא נכנס לפרטי פרטים כי יש כאן דיבור מאוד נרחב בסוגיה. עם זאת אני סבור שהדרישה של משפחות שאול וגולדין היא דרישה לגיטימית. הוויכוח הוא מורכב כי אנחנו מבינים את משמעות שחרור מחבלים רוצחים, ולכן האלטרנטיבה היא הפעלת לחץ ממוקד על הנהגת החמאס, עסקיהם, משפחתם, חופש התנועה שלהם והיכולת שלהם להנהיג. זה דבר שחשוב שיקרה כל יום, כדי שיבינו שיש מחיר להחלטה שלהם להפוך את העניין לקלף מיקוח".

באשר לחשש מהסלמה, הן מול רצועת עזה והן מול האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון בעקבות צעדים שכאלה, מביע תיבון אמון ביכולתו של האלוף יואב פולי מרדכי, מתאם פעולות הממשלה באיו"ש, לבצע מדיניות מושכלת וממוקדת מול מנהיגי הטרור וכזו שתבדל את האוכלוסייה מצעדי הענישה והכבדת היד.

"כיום החמאס מבין שבסבב נוסף של לחימה המצב ברצועת עזה יהיה הרבה יותר חמור, וגם כך המצב שם מאוד לא טוב. אני יודע שצה"ל ביצע מאז המבצע האחרון לא מעט פעולות, כולל פעולות תשתיתיות על גבול הרצועה במגמה לתת מענה טוב יותר לסוגיית המנהרות שלא נפתרה כראוי במבצע האחרון. אני סבור שבפעילות שמתבצעת באופן יזום ומסודר, יש למדינה גופים כמו צה"ל והשב"כ שיודעים לנהל את הדברים בצורה מושכלת, לאחר שיוגדר להם יעד הלחץ הישראלי הממוקד, ואני סומך עליהם. אז אמנם מדובר באנשים שהם מחבלים קשוחים, אבל לכל אחד יש נקודת תורפה, ואת הנקודות הללו צריך לאתר ולהפעיל שם את הלחץ".

מדובר בצעדים שעל חלקם כבר הקבינט כבר החליט. מדוע הם אינם מיושמים?

"לצערי הרב יש הרבה דיבורים ומעט מעשים גם בתחום הזה. זה נושא רציני, נושא שחשוב לחברה הישראלית, ונושא שלגיטימי לקיים בו דיון על מה מותר ומה אסור לעשות תמורת גופות חיילים. זה דיון סופר לגיטימי שנוגע לכולנו, ומי כמוני, שבמשך שנים עצר וחיסל מאות מחבלים, יודע זאת. המטרה להשיב את הבנים לא מתורגמת לפעילות בשטח, ויש כאן עניין שצריך להעסיק את כלל אזרחי המדינה. כולנו שולחים את הילדים לצבא. זו לא בעיה של משפחת גולדין אלא של כל המדינה והממשלה", חותם תיבון.