נילי, כבת ארבעים, נשואה כחמש עשרה שנים ואם לארבעה ילדים מקסימים. יוסי, בעלה של נילי, היה הבעל המושלם בעיניה עד לפני כשנה.
הוא תומך, עוזר ומפרנס, ויחד הם מתחזקים כבעלי תשובה. היא הרגישה מאושרת ושמחה בחייה, עד שיום אחד זה קרה.
זיכרון של מערכת יחסים תמימה וטהורה שהייתה לה בהיותה נערה עם בחור מבוגר ממנה בכמה שנים צף ועלה. הם נשבעו אמונים והבטיחו זה לזה שאיש מהם לא יתחתן עם בן זוג אחר. הקשר נמשך כשנתיים, עד שמסיבה לא ברורה הבחור נעלם מחייה.
מאמציה לאתרו העלו חרס והיא הרימה ידיים, אספה את רסיסי לבה ופתחה דלת חדשה להווה ולעתיד. לאחר כמה ניסיונות סרק, הכירה את יוסי במסגרת אירוע חברתי והם החלו להיפגש. מיד בהתחלה היא הרגישה ש"זהו זה" – הוא הגבר האולטימטיבי והנכון בשבילה. הם העמידו חופה ויצאו לדרך.
חלפו השנים והכול היה מושלם, עד היום שבו היא קיבלה עליו מידע מחברה: "את יודעת שהוא התחתן? יש לו שלושה ילדים והוא מאוד מאושר".
באבחה של משפט אחד, עלה מול עיניה הסרט של אהבת נעוריה. היא הבחינה בכך שהמחשבות עליו תופסות נפח גדל והולך במהלך היום, והחלה להתנהג בעצבנות ובחוסר סבלנות בבית. בעלה ספג ממנה עלבונות וכעסים שלא הבין מנין באו. הם הלכו לטיפול זוגי, לאחר שהגיעו לקרע כמעט בלתי ניתן לגישור שבמהלכו תפקוד הבית הלך והידרדר ויוסי אף עזב את הבית לתקופה מסוימת ועבר לבית הוריו.
כבר בראשית הייעוץ הזוגי נילי חשה צורך לקבל עזרה נוספת רק בשבילה, ולכן פנתה אליי ואמרה לי כך: "אני קרועה, מיוסרת וסובלת שאין לך מושג. אני אישה דתייה בעלת תשובה, אוהבת את בעלי וילדיי ולא מצליחה להסיח את דעתי ממחשבות על גבר אחר, שאותו אהבתי אהבה תמימה וטהורה בהיותי נערה. אני מרגישה שהחמצתי את הזיווג שלי. טעיתי! מה אני עושה?"
מחפשת נחמה
ישנן כמה סיבות שגורמות לזיכרונות העבר לצוף. ייתכן שעומסי החיים יוצרים שבר בנפש האדם והוא חש בתת מודע, או אפילו במודע, תחושות כמו "אין לי כוח לסחוב את החיים, בא לי רק לנוח ולהירגע". בנוסף לכך, ייתכן שהחיים הזוגיים ממוקמים כבר על פסים של שגרה שמביאה בצדה נוחות, אך גם שעמום מה. באופן לא רצוני ולא מודע, המעגל שלא נסגר מן העבר עולה דווקא במצבים הללו ומבקש את פתרונו. הילד הפנימי שלנו (המערכת הרגשית, שתמיד מתנהגת כמו ילד) מתעורר ומבקש תשומת לב.
במקרה של נילי, נוצר צורך להתרפק על העבר, לחיות בפנטזיה של הילדות על אהבה תמימה וטהורה שלא מומשה. כילדה היא חוותה נטישה מהבחור הבוגר ממנה בכמה שנים. הכעס עליו, שנמשך שנים, התחלף בהתנגדות ובצורך להוכיח לו שהיא מסתדרת בלעדיו. אלא שדווקא כשהנישואים מיוצבים כבר ונעים על מסלול בטוח לכאורה, המערכת הפנימית מרשה לעצמה להתמודד עם העניין הלא סגור מהעבר.
כתוב במשלי: "בחוכמה ייבנה בית, בתבונה יתכונן ובדעת - חדרים ימלאו". אומר החכם באדם שהגבר, שבא מצד החוכמה, בונה את המסגרת הכללית. האישה, שבאה מצד הבינה, היכולת להבין דבר מתוך דבר, מכוננת את הבית במשמעות של הכנה, ייצוב ופיתוח הקיים. החיבור בין צד האיש (חסד) וצד האישה (גבורה) יוצר את המיזוג השלם של דעת, המהווה את שלמות הקשר הזוגי.
בלשון הקודש דעת פירושה חיבור ("והאדם ידע את חוה אשתו"). כדי שייווצר חיבור, כל אחד מבני הזוג צריך להביא את עצמו לקשר. כשאישה מרגישה שהזוגיות אינה עונה על ציפיותיה, במרבית המקרים הדבר נובע מחוסר שלמות שלה עם עצמה, ולכן נחוץ טיפול פרטני ולא זוגי.
פורסם בפנימה