גירושין. אילוסטרציה
גירושין. אילוסטרציהצילום: istock

עוד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה, אומר לערוץ 7 כי פסיקת בית המשפט העליון לפיה הורים לילדים בגילאי 6 עד 15 שנמצאים במשמורת משותפת, יהיו חייבים במזונות משותפים בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם, היא פסיקה שעושה צדק עם האבות הגרושים.

"בעבר ילד להורים גרושים היה גר אצל האם ובא לביקור אצל האב פעמיים בשבוע, ואז היה ברור שחובת האב לשלם מזונות, אבל כיום נשים רבות בעצמן רוצות שתהיה משמורת משותפת, הן רוצות יותר פנאי לעבודה ולעצמן אז אם הילד גר אצל האב מחצית מהזמן זה לא הגיוני שהוא יעביר כספי מזונות לאם, הרי גם לו יש הוצאות".

לדבריו יש אבות גרושים שהגיעו למצבים קשים בגלל תשלום המזונות, "היו מצבים אבסורדיים, כמו אבות שהגיעו לפת לחם שהרי לא הגיוני גם לגדל את הילד ולגם לשלם מזונות או לחילופין אבות שאמרו שלמרות שהיו רוצים שהילד יגור גם אצלם הם לא יכולים לעמוד בזה כלכלית".

עו"ד הרשקוביץ טוען שגם בציבור הדתי-לאומי, הגרושים בוחרים כיום יותר ויותר במשמורת משותפת, "מאז שנת 2000 חלה תמורה ויותר ויותר הורים גרושים בחרו בפתרון של משמורת משותפת, רק בתחום המזונות לא היתה שוויוניות למרות שבתי משפטי לענייני משפחה הפחיתו לעיתים את תשלום המזונות בהתאם למצב אבל זה לא היה תקדים מחייב.

''הפעם מדובר בפסק דין של העליון וזה תקדים, למרות שהוא גם מותיר את שיקול הדעת לבית המשפט להחליט בכל מקרה לגופו. הציבור הדתי בדומה לציבור הכללי בוחר במשמורת משותפת למרות שהציבור החרדי שמרני יותר והילדים נשארים בדרך כלל לגור רק אצל האם".