השופט רובינשטיין בבית הנשיא
השופט רובינשטיין בבית הנשיאצילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום (רביעי) במפגש עם חתן אות יקיר המשפט העברי לשנת תשע"ז, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין.

עוד נשאו דברים נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה והשופט אליקים רובינשטיין.

בפתח דבריו הדגיש הנשיא: "מרגע שלמדינה יש מוסדות ללימוד משפט ולפסיקה בדין משל עצמה, הרי שגם הזהות שלה - התרבותית, הלאומית וההיסטורית - מביאה את עצמה לידי ביטוי, ואין ביטוי עמוק יותר לשורשנו ממקורות המשפט העברי ועדיין, אין זה דבר של מה בכך."

"לא פשוט להתעקש ולעשות שימוש במשפט העברי. לעתים ההתעקשות הזו כוללת צעדים סמליים וקטנים", הוסיף הנשיא וציין את שיטת מספור הסעיפים, של השופט בדימוס רובינשטיין, באותיות עבריות ולא במספרים, דבר שלעיתים מבלבל סטודנטים למשפטים ועורכי דין, אך אמר כי שיטה זו מהווה אמירה חשובה ומבורכת, "והאמירה היא שציונות אמיתית, וישראליות אמיתית, לא צמחו יש מאין. אלא יש מיש," לדברי הנשיא.

"העשייה בתחום המשפט העברי היא השורשיות, היא המלחמה בשכחה. המשפט העברי, אינו מביא איתו רק פרקטיקה, פסקי הלכה ופסיקות משפטיות. המשפט העברי נושא איתו גם סל ערכים. וערכים אלו חשובים, מעצבים את האופן באמצעותו אנו בוחנים את החברה שלנו".

הנשיא בירך את השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: "אתה נושא באמתחתך את ערכי המשפט העברי, יודע אותו לפני ולפנים וחי את הפרקטיקה שלו. בשנותך הרבות, כמשפטן וכשופט, היית מגדלור, מצפן ומורה דרך, לכל מי שכמוך בחר ליטול חלק במפעל התקומה של המשפט העברי. בפסיקותיך, בעוז, בידענות ובעומק, הוכחת שוב ושוב שערכי היהדות ויסודות הדמוקרטיה הליברלית בישראל אינם סותרים, אלא משתלבים אלה עם אלה. דרכך הייתה אנושית, יהודית, ואם תרשה לי – גם עברית כל כך. ברכותיי לך, ר' אליקים רובינשטיין על שאתה זוכה באות היום, ואשרינו כולנו, שנתברכנו בך."

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין, הודה על הכבוד והזכות ואמר: "אין כבית נשיא המדינה במובן מהותי, כדי לסמל את חיבתנו, זיקתנו למשפט העברי. האירוע היום מכבד את המשפט העברי. המשפט העברי, הוא נכס תרבותי, לאומי, יהודי, לא "עסק של הדתיים". מסופקני אם יש אומה ולשון שיכולים להתברך במורשת משפטית מרשימה כל כך שראשיתה במקרא, המשכה במשנה, בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ועוד. המורשת הזו שיש בה משפט ומוסר, וכמה חשוב הפן המוסרי, היא קוראת לנו לא להותיר אותה בקרן זווית אלא להנחיל אותה למשפט הישראלי, שהמשפט העברי הוא אחד ממקורותיו על זה אין חולק".