בשבע מהדורה דיגיטלית

ריבונו של ההר

הסערה סביב הצבת אמצעי הבידוק בשערי הר הבית מבטאת מאבק מהותי יותר בין הוואקף למדינת ישראל בשאלה מי באמת שולט בהר הבית

ניצן קידר , כ"ו בתמוז תשע"ז | עודכן: 15:03

ח"כ אבי דיכטר
ח"כ אבי דיכטר
צילום: חזקי ברוך

"נעלה לבית המקדש" שרה קבוצה של בני ישיבות, רגע לפני שהצטרפו למאות שפקדו השבוע את הר הבית שהיה נטול ליווי של הוואקף, אבל עם פיקוח צמוד והדוק של משטרת ישראל.

העולים להר השבוע זכו לראות תמונה יוצאת דופן של מקום כמעט ריק לגמרי מאנשים. הפיגוע שהיה בערב שבת שעברה באזור ההר, שבו נרצחו שני שוטרים ושוטר נוסף נפצע, גרר תגובה ישראלית חדה ושונה ממה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות - ניקוי שטח ההר מאדם, חיפושים נרחבים, עצירת כניסת מוסלמים למשך יומיים, ובסופו של דבר העמדת אמצעי בדיקה מתקדמים, תוך הכרזה ברורה שעל הביטחון בשטח הר הבית תשלוט ישראל.

"ישראל היא הריבון בהר הבית, נקודה. המצב שבו הווקף הפך להיות ריבון בהר הבית הסתיים בשישי האחרון", אומר ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. דיכטר, ששימש בעבר כראש השב"כ, מכיר מקרוב את נושא הר הבית על כל המורכבות שלו. "הפלשתינים ניצלו בעבר לא פעם את תמימותה של ישראל, שפעלה מתוך רצון כן ואמיתי לא לזעזע את הסכמי אוסלו. כך היה בנובמבר 1999, כשהם פרצו את הקשתות המובילות לאורוות שלמה כדי להכשירן כמסגד לכל דבר, ומדינת ישראל עצמה עין. הבעיה היא שמדיניות עצימת העין והפשרות מול הרשות הפלשתינית וגורמים פלשתיניים אחרים, יצרה כרסום במעמד ישראל על הר הבית, ובעיקר תחושת בעלות שאנשי הוואקף קיבלו בטעות. כל זה הגיע לסיומו בפיגוע ביום שישי, כשנשק מתוך הר הבית שימש מחבלים בפיגוע שבו נהרגו שני לוחמי מג"ב".

דיכטר מזכיר כי זו לא הפעם הראשונה שבה ישראל פועלת נגד המוסלמים על הר הבית. "בעקבות גל הפיגועים ששיאו בפיגוע בסבארו ב‑9 באוגוסט 2001, גורשו כל הגורמים הפלשתיניים מהר הבית, ובראשם אנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיני. הסיבה המרכזית לגירושם אז הייתה העובדה שהם לא נקפו אצבע כדי למנוע פיגועים נגד ישראלים".

מדינת ישראל תעמוד בהחלטה על הצבת המגנומטרים או תתקפל?

"המאבק של הערבים הוא לא באמת על שערי המגנומטר, אלא על הרצון להשאיר את המצב שהם הבינו אותו כנצחי שהם שולטים בהר הבית, שבו כשנכנסת קבוצה של ישראלים לא רק שהם מלווים בשוטרים אלא הם מלווים בכלבי הרחה וגישוש, ואנשי ווקף שמסתכלים לתוך פניהם ובודקים אם הם אומרים פסוקים. אני מקווה שהדבר הזה הגיע לסיומו. הפיגוע חידד את העובדה ששטח הר הבית צריך וחייב להיות שטח סטרילי. בדיוק כמו שאצלנו הכותל הוא שטח סטרילי ואתה לא יכול להיכנס לשם בלי מגנומטר, כך צריך לנקוט בדיוק באותה מדיניות בהר הבית. יש בזה הגיון מבצעי, מדיני וגם ביטחוני בינלאומי".

דיכטר גם דוחה כל אפשרות או תוכנית להצבת כוח בינלאומי בהר. "המשטרה שכללה את יכולתה לפעול באתר הקדוש כדי למנוע הרוגים, והיא כבר יודעת המון שנים לעשות את עבודתה נאמנה. אין דבר כזה שיהיה כוח בינלאומי בשטח ריבוני של מדינת ישראל. המדינה יודעת לטפל באנשים רגישים. לא יהיה פה כוח בינלאומי, לא יוניפי"ל ולא אף כוח אחר, אלא רק מדינת ישראל ומשטרת ישראל".

אור ירוק מירדן?

"לדעת המשטרה אמצעי הבידוק חייבים להישאר בשטח ההר באופן קבוע. מדובר בכלי משמעותי שיכול לסייע במניעת אירועי טרור והתפרעויות ובאיתור חשודים בשלב מוקדם", אומר גורם משטרתי בכיר, אלא שבמערכת המדינית היו דווקא מי שהעריכו שישראל תיסוג בה מהחלטתה בעקבות הלחץ הערבי. הפלשתינים לא מסתפקים במחאה של אי-כניסה להר הבית ובתוכניות לתפילת יום שישי המונית מחוץ למגנומטרים, אלא מנסים לערב את כל העולם הערבי כדי להסיר את אמצעי הבידוק המתקדמים שהותקנו במקום.

ירדן וסעודיה נכנסו לעובי הקורה והרימו טלפונים, אולם ראש הממשלה הבהיר שהמגנומטרים, שנועדו לצמצם לאפס את הסיכוי להכניס אמצעי לחימה מכל סוג שהוא למקום, לא יזוזו. עבדאללה מלך ירדן, שבא כדי לנזוף, ספג מקלחת צוננת לאחר שראש הפרלמנט שלו השמיע דברי הסתה קשים נגד ישראל. מלך סעודיה, שהעביר מסרים משמעותיים יותר דרך מתווכים, קיבל הזמנה לנציגים שלו להגיע להר ולראות שאין שום שינוי בסטטוס קוו. אגב כך סעודיה, שניסתה להראות את כוחה כקובעת סדר יום בעולם הערבי ולעקוף את ירדן בנושא השליטה בהר, נותרה מאחור, ורק על כך חייב עבדאללה טובה גדולה לישראל.

עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ', מומחה למקומות הקדושים, מסביר שאם המגנומטרים נשארו, כנראה שירדן נתנה אור ירוק לצעד הזה. "בהסדר הסטטוס קוו המקורי הירדנים לא היו קיימים. בשנת 1996 הם נאלצו להודות שהם מחזיקים את ההר כפיקדון עם הפלשתינים, וכיום כבר יש להם מעמד בכיר בהר הבית וישראל מתייעצת עם הירדנים בכל מה שקורה שם".

לדעתו הצעד הישראלי נכון, גם אם התגובה הפלשתינית מתבקשת. "בהר הבית מתנהל מאבק מאז יוני 1967 על השליטה. הפלשתינים ותומכיהם רואים בכל מזרח ירושלים שטח כבוש, וכל סממן של שליטה ישראלית בהר הבית הוא מבחינתם מפר את הריבונות שלהם". גם המזרחן ד"ר יחיאל שאבי מסכים עם הקביעה הזאת. "ככל שהייתה בהר הבית יותר אלימות כלפינו, התקפלנו עוד צעד לאחור. הם טענו שהר הבית הוא מקום אקס-טריטוריאלי וגם עכשיו כל מה שהם מנסים לעשות הוא לשמר את המצב הזה. המגנוטמר משרת את המוסלמים כמו שהוא משרת את היהודים. הרי גם בכניסה לכותל המערבי מוצבים מגנומטרים. זה עניין פוליטי ולא דתי".

נושא המגנומטרים, מזכירים המומחים, ומצלמות האבטחה כבר דובר בעבר רבות עם הירדנים ואין בו שום חידוש אמיתי למעט תסכול של הפלשתינים. אנשי הוואקף עוררו את כל דרשני המסגדים הקיצוניים כדי שיוציאו פתוות, פסקי הוראה מוסלמיים, שיגדירו את המגנומטרים כטומאה ויורו למוסלמים להישאר ולהתפלל בחוץ. לכך נלוותה כמובן גם הסתה, ומדי ערב חזרו התמונות של עשרות ערבים מתפללים מחוץ להר ולאחר מכן מנסים להתעמת עם שוטרים וחיילים ולפגוע בהם.

מי שנהנו מן ההפקר היו יהודים שניצלו את הימים האחרונים לעלות להר הבית. המשטרה, כך מספרים מי שעלו להר, מתייחסת בצורה נעימה יותר למסיירים, שאמנם עדיין לא רשאים אפילו למלמל פסוק, אבל מרגישים הרבה יותר חופשיים בלי עיניים פלשתיניות צמודות וניסיונות לייצר דה-לגיטימציה תמידית. עם זאת היו גם היתקלויות שבהן המשטרה עיכבה שניים-שלושה מהעולים, ובאחת הפעמים אף סגרה לגמרי את המשך העלייה להר, כאשר יש מי שטוענים שמדובר בניסיון של המשטרה להבהיר שגם בהיעדרם של אנשי הווקף הם ממשיכים לאכוף את ההגבלות המחמירות.

יש כמובן מי שמבקר את המשטרה על שמירת ההגבלות, אבל גורם מדיני בכיר מסביר ל'בשבע' כי "עיני כל העולם, המוסלמי והלא מוסלמי, נשואות עכשיו למאבק כאן. הראינו כאן את כוחנו, יצרנו משוואה מרתיעה וקיבלנו גיבוי אמריקני וגם תמיכה של מדינות נוספות בצעדים שלנו. לא צריך לדחוק ולהשיג כאן עוד רווח. יש זמן לכל דבר".