להודיע לילדה בת 7: המורה נרצחה

שלוש מבנותיה של לילך צדרבוים למדו אצל חיה סלומון הי"ד כמחנכת. אמש נאלצה לספר לבנות, ובהן גם בת ה-7, שהמורה חיה נרצחה.

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ז

להודיע לילדה בת 7: המורה נרצחה
להודיע לילדה בת 7: המורה נרצחה
צילום: באדיבות המשפחה

רגעים קשים. צדרבוים

חיה סלומון הי"ד, מנרצחי הטבח בנווה צוף, הייתה מחנכת בבית ספר נועם המאירי בלוד. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם לילך צדרבוים, אם לתלמידות בבית הספר על דמותה.

שלוש מבנותיה של צדרבוים היו תלמידות בכיתות בהן חינכה חיה סלומון ובתה הרביעית למדה אצל סלומון כמורה מקצועית. הקושי לספר להן על הרצח נשמע כמעט בלתי אפשרי. "מיד עם צאת שבת חברה הודיעה לי על הרצח. למזלי הילדים לא היו בבית כך שלקח זמן לי ולבעלי להתאושש ולהתאפס מהידיעה הנוראה. כשהילדים הגיעו הביתה היה ברור לנו שצריך להודיע להם לפני שהמידע יגיע בדרכים אחרות. זה מאוד קשה להושיב ילדה בגיל שבע וחצי, שלפני שבוע וחצי נפגשה עם המורה שלה למפגש פרידה, ולהודיע לה שהיא נפרדה לנצח. מאוד מאוד קשה. וגם לבנות הגדולות זה מאוד מאוד קשה".

"כולן הכירו אותה. 'המורה חיה' זה מותג, מורה מזוהה עם שכבה א'-ב', מסורה בצורה בלתי רגילה. כשהבנות סיימו אצלה שנתיים ידענו שהן מוכנות בקריאה, חשבון ובכל תחום. היא השקיעה בכל דבר שהיא עשתה", מספרת צדרבוים.

ובחזרה לאותם רגעים קשים של דיווח לבנות על רצח המורה: "זה מאוד מאוד קשה. לצערינו אנחנו עם למוד ניסיונות כאלה. הושבנו אותן וסיפרנו להן שנכנסו לנווה צוף, לבית של משפחת סלומון, ושלצערינו מחבל רצח את המורה חיה. זו בשורה מאוד קשה. אחרי זמן רב של בכי הן ביקשו לומר פרקי תהילים שהמורה חיה ניילנה להן את הדפים. הוצאנו את הדפים המנוילנים ואמרנו פרקי תהילים. אמרנו שכל כך עצוב שהמורה חיה הייתה רווקה ולא היו לה ילדים, ואז הבת הקטנה אמרה 'את יודעת אימא, אנחנו היינו הילדות שלה', וזה פשוט נכון. בשבוע שעבר היה המפגש והיא נפרדה בחיבוק מכל אחת מהן. מורה מיוחדת. היא זכתה בפרס מורה מצטיינת עירונית במעין סיכום".

על ההתמודדות הבית ספרית מספרת צדרבוים כי בית הספר כינס את הצוות התלמידות וההורים. אנשי מקצוע עסקו בשאלת ההתמודדות ומה נכון ולא נכון לומר לבנות, כיצד להתמודד עם השאלות של הבנות וכו'. תלמידות כתבו לבני משפחת סלומון והביעו רגשות, "להיכנס לבית הספר ולראות את התמונה שלה עם נר זיכרון זה פשוט לא נתפס".

"אנשי מקצוע נתנו לנו הנחיות, הורים היו מבולבלים, איך נכון לדבר עם ילדות קטנות ואיך לחסוך מהן את הכאב על מורה אהובה כל כך. לצערינו אי אפשר לחסוך את הטרגדיה כשמורה אהובה כלך כך לא תהיה עוד, ואת הפחד שבו הבנות שלי ישבו יחד מחובקות. מחזה לא פשוט".

"רוב הורי בית הספר מתכוונים להגיע ללוויה לחלוק כבוד למשפחה ולחיה. בווטסאפ יש דיבורים של הילדות שרוצות לעשות משהו, הגדולות יותר רוצות להתנדב ולהקדיש את ההתנדבות לזכרה. אנחנו בשלב העיכול וההלם, אבל מאמינה שיתגבשו פרויקטים שיחזקו אותנו", אומרת צדרבוים.

באשר לשאלת התמונות העוברות ברשת, אם נכון לאפשר זאת בשל הערך ההסברתי, או שנכון יותר לחסוך תמונות בשל הפגיעה הרגשית הכרוכה בכך, אומרת צדרבוים: "זה קונפליקט מאוד גדול ואני לא יודעת מה התשובה. העולם צריך להזדעזע מול תמונות קשות של משפחה תמימה שנרצחת בטבח נוראי כשרצתה לחגוג הולדת נכד חדש. העולם צריך להזדעזע, אבל מצד שני זה הופך את העניין לפורנוגרפיה של המוות. התפקיד שלנו כהורים הוא לנסות לחשוך את התמונות מהילדים אבל בעידן שלנו זה כמעט בלתי אפשרי".