עלייה במספר הנשרים בישראל

אוכלוסיית הנשרים בישראל מונה לפחות כ-180 פרטים. 66% בנגב, 34% בכרמל ובגולן

קובי פינקלר , א' באב תשע"ז

נשר בכרמל
נשר בכרמל
צילום: יורם שפירר

בסוף חודש יוני ערכה רשות הטבע והגנים את ספירת הנשרים השנתית לעונה, שמטרתה לאמוד את מצב אוכלוסיית הנשרים בישראל והצלחת הקינונים ברחבי הארץ. פעילות זו מתקיימת מאז 1999 כחלק מפרויקט "פורשים כנף".

בעשרות השנים האחרונות ירד מספר הנשרים בישראל והם מצויים בסכנת הכחדה. סקרי אוכלוסייה שנערכים לאורך שנים על ידי רשות הטבע והגנים, האמונה על שמירת חי חיות הבר בישראל, מצביעים על דילול משמעותי באוכלוסיית הנשרים - אם בשנת 2003 מנתה אוכלוסיית הנשרים בישראל 460 פרטים, הרי שתוצאת הספירה האחרונה מצביעה על 180 נשרים בלבד. מספר זה אינו כולל את הגוזלים בקינים.

עם זאת, תוצאות ספירת הנשרים בחורף ובקיץ 2017 מחזקות את המגמות שזוהו בשנים האחרונות: עליה במספר הכללי ובמספר הזוגות המתרבים - מגמה מאז 2010 ועלייה בקינון הנשרים בנגב תוך התייצבות אוכלוסיית הנשרים ששבה לקנן בכרמל. למרות זאת, נמשך המצב הקשה של אוכלוסיית הנשרים באזור רמת הגולן ובמדבר יהודה. חישוב מספר הנשרים בישראל נערך לאחר שכל המידע בנושא רוכז משלוש הספירות שנערכו בו זמנית על ידי אנשי רשות הטבע והגנים: במצוקי הקינון והלינה, בנקודות ההאכלה בדרום הארץ ועל פי מספר הנשרים המסומנים שאותרו.

במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים ולמזער את הפגיעה בהם חברו יחד ב- 1996 רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל לפרויקט משותף "פורשים כנף", פרויקט לשיקום אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים בישראל. פעילות זו הניבה בין היתר את החזרה של הנשרים לקנן במצוקי הכרמל. בכרמל נספרו כ-40 נשרים ו-6 גוזלים במושבת הקינון בטבע.

אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים מציין: "הנשרים בישראל מצויים בסכנת הכחדה. אוכלוסייתם בארץ עומדת על לפחות 180 פרטים ואנו עושים רבות ובמגוון דרכים בשיקום אוכלוסייתם. אחד ההישגים הוא אליה בהצלחת הקינון, כפי שתועדה בנגב ובכרמל, ותוסיף לאוכלוסייה השנה עוד כ-25 פרטים.

זהו נתון חשוב מאד, מכיוון שהגדלה זו של האוכלוסייה יחד עם שחרור של כ-12 פרטים מגרעין הרבייה יגדילו את הגיוס לאוכלוסייה בשנת 2017 לכדי פי שלושה מעל שיעור הפגיעה השנתי: פי 3 ילודה לעומת תמותה. זו הפעם הראשונה מזה למעלה מעשור שאוכלוסיית הנשרים בישראל מגיעה למאזן חיובי בשיעור שכזה. כפי שהצלחנו לאושש את אוכלוסיית הנשרים באזור הכרמל מ-0 ל-40 והחזרנו אוכלוסייה מרשימה בנגב, תוצאה של פעילות אינטנסיבית רב מערכתית: העלאת המודעות וחינוך הציבור ומלחמה בתופעת ההרעלות וההתחשמלות, כך אנו פועלים לטפל בסוגיה חשובה זו גם באזור רמת הגולן ומדבר יהודה, שלצערנו מספרם באזורים אלו ממשיך להיות נמוך. מזעור הפגיעה יחד עם אישוש האוכלוסייה ובסיוע שיחררו פרטים מכלובי איקלום, כולל כלוב שנחנך לפני כחודשיים במדבר יהודה יתרמו למניעת הכחדת הנשרים מאזורים אלו ומהארץ כולה".

רשות הטבע והגנים ושותפותיה בפרויקט פורשים כנף ובתמיכת כיל (לסניטציה ולאספקת מזון בטוח) וסיוע גן החיות התנכ"י לגרעין הרבייה ולאישוש נשרים מחו"ל בישראל, משקיעה מאמצים רבים בהגנה על מושבות הנשרים בצפון ובדרום כאחד, גם באמצעות כלים ממשקיים ובמחקר וחינוך. בזכות כל אלו שורדים נשרים בישראל, אם כי מספרם עדיין נמוך מהרצוי.

בתוך כך, לאחרונה מתהווה איום נוסף על אוכלוסיית הנשרים בגולן בדמות טורבינות הרוח שמתוכננות לקום באזור תל פארס. בשלושה וחצי החודשים האחרונים בחנה רשות הטבע והגנים את נתוני פעילות הנשרים בגולן, לפי אלו המסומנים במשדרי GPS מתקדמים: גובה תעופת הנשרים, מהירות התעופה ומיקומם בדיוק של 25 מטרים בכל עשר שניות. חישוב הנתונים על פי מודל המקובל בעולם מצביע על כך ש- 10% מהנשרים באזור הגולן יפגעו מהטורבינות המתוכננות בתל פארס, מידי שנה.

נתון זה צפוי להיות אף גבוה יותר מאחר והמודל אינו מודד גם אירועים אקראיים, כדוגמת איתור פגרים על ידי נשרים ונחיתה בשטח, נדידת נשרים מהצפון לדרום ולהיפך ועוד, אשר מתרחשים חדשות לבקרים ומכאן הפגיעה בנשרים יכולה להיות אף חמורה וגדולה יותר.

לאור כך, רשות הטבע והגנים יחד עם גופי סביבה וטבע נוספים כגון החברה להגנת הטבע, מתנגדים לתכניות להקמת חוות הטורבינות באזור זה בהתאם למתווה שהוצע ופועלים מול הגורמים והמוסדות הרלוונטיים לשנות את האישורים שניתנו להתקדמות עם תכנית הקמת הטורבינות.