משה גפני
משה גפניצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כחלק מהתייעלות המדינה בתחום עסקאות המקרקעין:


ועדת הכספים אישרה היום (שני) פה-אחד, שינוי של גובה האגרות המשולמות במסגרת רישום וביצוע עסקאות מקרקעין.

השינוי נעשה במסגרת תהליך התייעלות וצמצום הביורוקרטיה בתחום עסקי המקרקעין, שמבצע האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים.

זאת בעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2016 שתכליתה לשפר את אופן עשיית העסקים בישראל, שיפור וצמצום הביורוקרטיה, שיפור השירות, צמצום משך הזמן לרישום עסקאות במקרקעין ובין השאר, ע"י יצירת ממשקים מקוונים לביצוע פעולות במרשם המקרקעין.

התקנות יוצרות אפיקים חדשים לרישום מקוון של עסקאות. במהלך הדיון בוועדה היום, אמר הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, כי "ועדת הכספים תאשר את התקנות רק לאחר שתוודא שאין התייקרות ולו של אגרה אחת מתוך רשימת האגרות הארוכה בתחום עסקאות המקרקעין. אם כבר מדברים על התייעלות ושיפור עשיית העסקים, אזי זה צריך להיות מלווה בהפחתת תשלומים לאזרח".

ממונה רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, שלומי הייזלר, הסביר לחברי הוועדה, כי "מטרת התקנות היא לייעל את כל הליכי הרישום הנוגעים לעסקאות מקרקעין ע"י ביטול הסרבול הרב שקיים באגף".

ח"כ גפני הוסיף כי הוא רואה חשיבות רבה בשיפור אופן עשיית העסקים בישראל, הפחתת רגולציה והסרת חסמים וביורוקרטיות מיותרות. "יחד עם זאת, אם הייעול פירושו השטת הוצאות נוספות על האזרח, הרי שיצא שכרנו בהפסדנו", אמר גפני והורה לשנות כלפי מטה חלק מהאגרות ואף הצליח להביא לביטולה של אחת מהן.

מבין האגרות שהוועדה מנעה את ייקורן באופן מלא כדרישת משרדי המשפטים והאוצר: אגרת רישום, כל רישום שהוא במרשם המקרקעין היתה אמורה ל-157 שקלים והיא תעמוד על 152 שקלים, האגרה בעד כל תיקון במרשם, אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם, יהיה פטור מתשלום אגרה, ובכל מקרה אחר התשלום יהיה 152 שקלים ולא 157 שקלים.

במקרה של העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, התשלום הזה בוטל לדרישת הוועדה, כשמלכתחילה הדרישה של משרדי המשפטים והאוצר היתה 157 שקלים. כמו-כן, בוטל סעיף "הסל", שקבע, כי כל שירות וכל רישום שלא נקבעה להם אגרה בתקנות התשלום עבורן יהיה 125 שקלים. הוראה זו בוטלה.

בסיכום, לאחר שעלה בידי הוועדה לשנות חלק מהאגרות ולמנוע ייקור שלהן, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "אם בהתייעלות עסקינן, אזי שזה צריך בעיקר לבוא לטובת האזרח ולהיות כרוך בכמה שפחות עלויות נוספות עבורו. זה חלק בלתי נפרד מכל התייעלות".