אחד הגורמים המרכזיים להצלחה של כל עשייה הוא ההכנה שקודמת לה. איננו מסוגלים לחשוב על הפקת חתונה, בר מצווה ואפילו ביקור של שעה אצל הסבתא ללא הכנה מוקדמת – תהא אשר תהא.
העולם דורש מאתנו חשיבה ותכנון כדי להגיע לתוצרים טובים. לא ניתן לחיים להוביל אותנו בקניית רכב – "פשוט נגיע למגרש ונמצא כבר משהו" – ואם כן, קרוב לוודאי שנקנה רכב שלא מתאים לצרכים ולמגבלות שלנו. לא נלך לרופא מומחה, כשיש לנו בעיה רצינית, רק בגלל שפעם שמענו את השם שלו בשיחת חולין. לא נגיע לצפון ונחפש צימר למשפחה כי "בטוח יש איזה צימר לא מאוכלס".
אך יש מקומות ומצבים שאנחנו מוצאים את עצמנו נכנעים לעצלות, להרגלים המיושנים והלא יעילים ובעיקר לאופנה הנהוגה, ושם אנחנו משלמים ונשלם את המחיר.
למשל, יש משהו מוזר ולא נכון בקיום אסיפת הורים פרטנית ראשונה בסביבות חנוכה. אם אנחנו רואים את העבודה החינוכית עם התלמידים כתפקיד הליבה שלנו כמחנכים, שלצידה קיימת ההוראה במקצועות השונים, אז לא ייתכן שלא נכין את הקרקע מראש. לא ייתכן שנתחיל לעבוד ללא שהכרנו את מושאי החינוך שלנו והכנו תכנית חינוכית אישית לכל אחד מהם. קשה לתפוס שהמפגש הראשוני בין ההורים למחנכים מתקיים רק אחרי שלושה חודשים (!) מתחילת שנת הלימודים, כשכמעט חצי מחודשי הלימוד מאחורינו.
אם ההורים הם שני האנשים היחידים על כדור הארץ שמכירים את הילד הכי טוב מכולם, עלינו לפגוש אותם לפני פתיחת שנת הלימודים ולקבל מהם פרופיל של התלמיד העתידי שלנו. אם הייתם שולחים את ילדכם לטיפול, לא הייתם מבקשים פגישה מקדימה עם המטפל על מנת להכירו ולהכיר לו את הילד? אם הייתם מקבלים את הילד לטיפול, לא הייתם מזמינים את הוריו כדי לקבל רקע רחב על הילד כדי למקסם את השפעת הטיפול?
כמי שנהג כך כמה שנים בהיותו מחנך, אני יכול לומר שהתכנית הזו יכולה לתת לכם את התוצרים הבאים לפני תחילת שנת הלימודי:
1. הכרת הוריו של הילד ויצירת אמון ומגע ראשוני לשיתוף פעולה עתידי
2. הכרת סביבת החיים הקרובה של הילד בבית ובמשפחה
3. הכרת הילד מזווית הראיה של ההורים
4. זיהוי הקשיים וההתמודדויות של התלמיד מבחינה לימודית וחברתית
5. זיהוי נקודות החוזק, היכולות, הכישרונות וההצלחות של התלמיד מבחינה לימודית וחברתית
6. חשיפת מידת המעורבות של ההורים בחיי ילדם
7. מערכות היחסים של ההורים: כזוג, עם הילד ועם המחנכים הקודמים
8. זיהוי "כפתורי ההנעה" של התלמיד
9. בניית נוסחת ההצלחה של התלמיד מבחינה לימודית וחברתית
10. מתן אפשרות לבקשות מיוחדות של ההורים מהמחנך
בכדי למקסם את הפגישה, מומלץ להכין טופס מכין לפגישה. בטופס זה יינתנו מספר שאלות ונקודות למחשבה להורים. הטופס יכול לחסוך דקות יקרות אם ההורים ימלאו בו פרטים טכניים. את הטופס יוכלו לשלוח למחנך לפני הפגישה וכך הוא יוכל להתכונן טוב יותר למפגש. את הפגישות ניתן לערוך במסמך doodle או גיליון אקסל על ידי שליחתו להורים שישתבצו בו באופן עצמי בשעה הנוחה להם. מומלץ להשתמש גם בשירות המסרונים להורי התלמידים כדי להזכיר ולוודא את קבלת המייל והרישום העצמי לפגישה.
מידע אפשרי לטופס המקדים: שמות ההורים והתלמיד, תאריך לידה של הילד, כתובת מדויקת, בית ספר קודם (אם יש), מספר אחים, האם ניתן לארח פעילות כיתתית בביתכם, האם ובמה תוכלו לתרום לכיתה מהידע ומהעיסוק שלכם, תחום חוזק עיקרי של הילד, תחום חיזוק עיקרי לילד.
באותן שנים נתתי לכל זוג הורים 20 דקות בלבד, ומצאתי שהן בהחלט הספיקו לקבלת רקע ראשוני על התלמיד. כדאי להבהיר מראש להורים, שהפגישה קצרה וממוקדת ומונחית על ידי שאלות המחנך. המחנך מצדו יצטרך לעמוד על משמר הזמן, להתמקד בעיקר ולתמרן בין ההכרח לקצר ובין מטרת הפגישה – להכיר את התלמיד דרך הוריו.
אם מדובר על כיתה של שלושים תלמידים, על המחנך להקצות עשר שעות נטו לפגישות עם ההורים לפי חישוב של 20 דקות לכל זוג הורים. זה ממש לא בשמים. מניסיוני, כל ההורים ללא יוצאים מן הכלל שתפו פעולה עם המהלך ואף הודו לי מאד על ההזדמנות להכיר אותי ולהכיר לי את בנם לפני תחילת שנת הלימודים.
אני מגיש את ההצעה הזו למנהלי בתי הספר ובעיקר למחנכים עם חשש מסוים. מי רוצה לעבוד בחופש? מי רוצה לפגוע בהסכמי העבודה של ארגוני המורים? למה להגדיל ראש? ויחד עם זאת התשואה הענקית מקיום המפגשים הללו דוחפת אותי לדבר על העניין בכל מפגש והרצאה בהם אני נמצא ושותף. בכל מקרה, תמיד תוכלו לנסות פעם אחת, לבדוק את התוצאות ולהחליט אם תרצו להמשיך.