מי מצפצף על שרת המשפטים ומדוע?

לדרישת השרה שקד, הורתה הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד נשים מעלילות. בפועל, חושפת הפרקליטות עצמה, קרה ההיפך.

גיל רונן , ג' באב תשע"ז

איילת שקד
איילת שקד
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת התברר היום (רביעי) כי הפרקליטות והמשטרה מצפצפות על שרת המשפטים, וכי פרקליטי המחוז מצפצפים לכאורה על הנחיות מפורשות של פרקליט המדינה, למרות שהם כפופים לו.

נסביר.

לפני כשנה וחצי נענתה הפרקליטות לדרישתה של שרת המשפטים, איילת שקד, בנושא תופעת תלונות הכזב נגד גברים. הפרקליטות החליטה לשנות את מדיניותה ארוכת השנים נגד העמדה לדין של נשים מעלילות, ולהתחיל להגיש כתבי אישום במקרים אלו. בפועל, כך חשף היום המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה למברגר, קרה ההיפך. מספר החקירות וכתבי האישום לא גדל – אלא פחת.

במוקד הדיון היום עמדה הנחיה 2.5 של הפרקליטות, אשר מנעה בעבר הגשת כתבי אישום נגד נשים המעלילות עלילות. ההנחיה תוקנה, כאמור, בתקופתה של שרת המשפטים הנוכחית, באופן שמאפשר העמדה לדין של מעלילות (ומעלילי) עלילות – אך רק בתנאי שהדבר אושר ע"י פרקליט מחוז.

ואולם, מדבריו של למברגר עולה שרשויות האכיפה – כולל פרקליטי המחוז בפרקליטוּת עצמה – מתעלמות בפועל מתיקון ההנחיה, וכי מספר החקירות וכתבי האישום בעניין תלונות השווא דווקא ירד מאז תיקון ההנחיה.

"חברים, היתה כאן הנחיית פרקליט המדינה"

למברגר ניסח את דבריו בזהירות רבה, מן הסתם בכדי לא לקומם עליו את ארגוני הנשים, ואולם בהאזנה חוזרת ונשנית לדבריו ניתן להבין בדיוק מה ניסה לומר.

"מי שחשש שההנחיה החדשה תוביל לריבוי של חקירות פליליות והגשת כתבי אישום, המציאות מלמדת הפוך", אמר. "כלומר, בשנה האחרונה, הנתונים מלמדים על ירידה בכתבי האישום שהוגשו באותן עבירות רלבנטיות – ידיעות כוזבות, עדויות שקר, שיבוש הליכי משפט ועדויות סותרות... אני חייב להודות שההנחיה היתה אמורה להוביל לעלייה מתונה. היא לא הובילה. עד כדי כך שאני, כמשנה הפלילי, מצאתי לנכון לפנות אל פרקליטי המחוז, אל ראש לשכת התביעות ואל רח"ט חקירות במשטרה, ואמרתי 'חברים, שימו לב, היתה כאן הנחיית פרקליט המדינה, במקרים המתאימים תציפו את הסיטואציה'".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, לא שאלה את למברגר מדוע פרקליטי המחוז והמשטרה מסרבים לקיים את הנחיה 2.5 המתוקנת, וכיצד בכוונת משרד המשפטים לאלץ אותם לעשות כן.

למברגר טען בוועדה כי הפרקליטות אינה מסוגלת למסור פילוח מגדרי מדויק של עבירות תלונות השווא, משום שהדבר "יכביד על המחשבים". תירוץ דומה מסר נציג המשטרה לוועדה של ח"כ מיקי זוהר, שדנה באותו נושא בתחילת החודש. ואולם, למברגר הודה שמרבית העבירות מסוג זה מבוצעות ע"י נשים.

לדברי למברגר, מדובר בסך הכל על כ-400 תיקים שנפתחים מדי שנה בגין עלילות. הוא אמר כי "לא מדובר בתופעה גורפת" – אך הדגיש שהוא מדבר על מספר התיקים שנפתחים בגין תלונות שווא – ולא על מספר תלונות השווא בפועל. "יכול להיות שיש המון תלונות שווא", הבהיר.

במילים אחרות, למברגר דווקא חיזק לכאורה את הטענה שהמשטרה והפרקליטות נמנעות בדרך כלל מלחקור ולהגיש כתבי אישום בגין תלונות שווא. למרות זאת, בהודעה לעתונות שמסרה הוועדה לקידום מעמד האישה אחרי הישיבה, הוצגו דבריו בצורה מעוותת, כאילו אמר ש"אין תופעה של תלונות שווא".

חשש מאפקט מצנן

מדבריו של עו"ד למברגר עלה כי תלונות השווא הן אמנם עניין ה"ראוי לגינוי וראוי לחקירה פלילית, ובמקרים המתאימים, מחייב להגיש כתב אישום", ואולם הפרקליטות מעצבת את מדיניותה על פי השאיפה לעודד תלונות של נשים – ולאו דווקא על פי העקרון שאומר שאדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו.

קיימים מקרים רבים בהם אישה סובלת מהתעללות ארוכת שנים, טען המשנה לפקרליט המדינה, והסביר: "אנחנו רוצים שלא יהיה גם אפקט מצנן. כלומר, אנחנו רוצים לעודד תלונות". אם בכל מקרה שבו אדם "לא דייק" יוגשו "אוטומטית" כתבי אישום, אמר, "נשים, או גברים, פשוט יפחדו להתלונן, כי הם יגידו, אני לא רוצה להסתבך... וזה כמובן דבר שאנחנו לא רוצים".

הישיבה כונסה בתגובה לישיבה של הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר, שעסקה באותו נושא, מתוך מגמה לשמר את הלחץ המתמיד של ארגוני הנשים על המשטרה והפרקליטות, שלא להעמיד לדין נשים המגישות תלונות שווא. זאת, לאחר שניסיונם של הארגונים למנוע כליל את הדיון בוועדה של ח"כ זוהר נכשל.

בדיון בוועדה של ח"כ זוהר השתתפו ששה ח"כים נוספים: חה"כ יואב קיש, נאוה בוקר, יהודה גליק ואמיר אוחנה מהליכוד, ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו וח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. ח"כ זוהר הבטיח לערוך ישיבות המשך ולמצוא פתרונות חקיקתיים לבעיה, אשר לדבריו גורמת לגברים לחשוש מלהתחתן ולהקים משפחות.

הכותב הוא יו"ר תנועת המשפחה