הבועה המטורפת של כחלון

שר האוצר מנהל מדיניות כלכלית מופקרת מתחת לרדאר. הודעת ויצ"ו מהבוקר נותנת לנו התחלה של תשובה לשאלה מי ישלם. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי , ז' באב תשע"ז

מתפרע. כחלון
מתפרע. כחלון
צילום: פלאש 90

1. אם יש לכם ילדים בני חמש ומטה, בטח שמחתם מאוד לקבל מתנה משר האוצר בתלוש השכר האחרון. מתנה נדיבה מאוד - יש לציין.

תלוי כמה בדיוק אתם מרוויחים, אבל המתנה הזו היתה שווה לכם, מן הסתם, כמה אלפי שקלים, שהגיעו לחשבון הבנק בעקבות חישוב המיסים מחדש לפי השיעור המעודכן של נקודות הזיכוי עבור ילדים קטנים.

אם יש לכם ילדים בגיל שבו אתם זקוקים עבורם לצהרונים, אתם גם כן תשמחו בטח לגלות שבשנה הבאה הצהרונים יהיו זולים יותר. שילוב בין חוק חדש שיוצר פיקוח על מחירי הצהרונים להטבה חדשה שתוזיל את הצהרונים, גם היא במסגרת אותה רפורמה של כחלון.

אם אתם זוג צעיר שנרשם לתוכנית מחיר למשתכן וזכה בדירה חדשה במחיר שבכל דרך אחרת רק יכולתם לחלום עליו, אז שר האוצר הנוכחי עבורכם הוא כבר לא סתם אח, הוא כבר המלאך המושיע.

2. כחלון מחלק בשנתיים האחרונות כסף, המון כסף. הוא עושה גם עוד צעדים משלימים, כמו זה האחרון בנושא הפיקוח על הצהרונים. הכל מכוון למקום אחד: לכיס של אותן משפחות צעירות, בנות המעמד הבינוני. לכיס הזה מכוון כחלון את המיליארדים שהוא שופך בימים אלו כמעט בלי חשבון.

המטרה פשוטה: קוראים לזה בעברית כלכלת בחירות וכחלון שכלל את השיטה. אם ברפורמת הסלולר הוא דחף לכיס של כולנו כמה מאות שקלים בחודש, עכשיו הוא רוצה לדחוף יותר כסף, לפחות כיסים, על מנת שאלו יהיו אסירי תודה לו ויצביעו עבור מפלגתו ביום פקודה.

3. יכול להיות שזה יעבוד. מי שעוקב היטב אחרי הסקרים רואה שכחלון הצליח במידה רבה לייצב את מצבו ואפילו להתאושש מעט. אלו שמקבלים את הכסף יודעים כנראה היטב מי רשם את הצ'ק. שאלת מיליארד הדולר היא כמובן אחרת. מי ישלם?

לחלק אחד של השאלה קיבלנו הבוקר התחלה של תשובה. החלטת ויצ"ו שלא להפעיל צהרונים בשנה הבאה היא לא דרמה. מדובר בסך הכל ב-84 צהרונים בשתי ערים במרכז, מתוך אלפי צהרונים המופעלים ברחבי הארץ. אולם, למרות שזו לא דרמה, זה בהחלט תמרור אזהרה: אין ארוחות חינם. פיקוח על צהרונים שיפחית משמעותית את המחיר משמעותו בשורה התחתונה שירות פחות טוב לילדים. פחות פדגוגיה, פחות תזונה, קצת פחות מכל דבר.

אגב, יכול להיות שבמקרה הזה זה גם לא כל כך נורא. מי אמר שהילדים בהכרח זקוקים לכל הטוב הזה? בהחלט יכול להיות שאפשר להסתפק במעט פחות. אבל זה מדגים היטב את העיקרון: לכל דבר מחיר.

4. החלק הבעייתי יותר של התשובה יתברר בשנים הבאות. לתקציב המדינה יש תכונה מרגיזה. הוא מתרחב בקלות ומצטמצם בקושי. כשמצמצמים אותו זה כואב מאוד.

בשביל להימנע מהקושי הזה נבנתה נוסחה שהעיקרון שלה פשוט מאוד. התקציב גדל בכל שנה בשיעור קבוע (אחרי תקופה של הידוק חגורה השיעור התייצב על 1.7%) בתנאי שהגידול הזה לא מביא לחריגה מיעד הגירעון. אם יש יותר גביית מיסים מהמתוכנן - אז יש פחות גירעון. ואם העודף ממש גדול? מחזירים חובות.

השיטה החדשה שמיושמת בישראל בשנים האחרונות מתייחסת רק ליעד הגירעון, וגם עליו מסתכלת רק כהמלצה. תקציב המדינה מתנפח ומתנפח, כמו בועה, עד שברגע אחד הכל יתפוצץ. במשבר הכלכלי הראשון שנחווה תקציב המדינה יכנס גם הוא למשבר עמוק. לא יהיה מאיפה להביא את הכסף ויהיה צורך בקיצוץ כואב. מתי נרגיש את זה? במקרה הטוב עוד 7-8 שנים, במקרה הרע כבר בשנה הבאה או זו שאחריה.

אם שר האוצר שטייניץ התחיל בשחרור מתון של החגורה, ושר האוצר לפיד ניסה קצת להתפרע בקטנה, ההתנהלות של כחלון היא כמו של ילד בחנות ממתקים. המיליונים והמיליארדים עפים מפה לשם, כרגע זה נראה כאילו העסק איכשהוא עובד, אבל בסוף את המחיר נשלם כולנו, והוא יכאב מאוד. כי כאשר מקצצים את התקציב - כולם סובלים.