ח"כ גליק מאוכזב מהח"כים הערבים

ח"כ גליק מאוכזב מההנהגה הערבית שמסיתה במקום להרגיע את אירועי הר הבית. ממה נובעת האכזבה? מתמימות? גליק מסביר.

שמעון כהן , ז' באב תשע"ז

מאוכזב מהם. ח"כ יהודה גליק
מאוכזב מהם. ח"כ יהודה גליק
צילום: הדס פרוש. פלאש 90

במסגרת נאומי הדקה של חברי הכנסת קבל בשבוע שעבר חבר הכנסת יהודה גליק נגד התנהלותם של מנהיגי הציבור הערבי וחברי הכנסת הערבים בפרשת המהומות בהר הבית. איכזבתם אותי, פנה אליהם גליק, קיוויתי שנוכל לקיים חיים של שלום ודו קיום, ואני עדיין מאמין, אבל עם התנהלות כזו של ההנהגה הערבית הדבר בלתי אפשרי.

בשיחה עמו ביומן ערוץ 7 נשאל חבר הכנסת גליק אם אינו מעט תמים כשהוא ממשיך ומופתע לנוכח התנהלותם של המנהיגים הללו שאולי אצלם מדובר בחלק מהDNA.

"הכול יכול להיות", משיב גליק ומוסיף: "אני מאמין גדול בכך שבתהליך שיבת ציון הקב"ה הטיל עלינו משימה להיות אור לגויים. אנחנו כאן עם כמה מיליוני ערבים ואני לא רואה דרך שלא נחיה יחד, ולכן חשבתי שבמקום לריב נחיה בדו קיום ואני אומר את הדברים גם כי אני פוגש את אנשים שברחוב ובשטח ורואה שהציבור הערבי רוצה לחיות איתנו בשלום ומבין את הרווח של חיים כחלק ממדינת ישראל.

''לצערי, פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בהנהגה שלא רק שלא נוהגת באחריות להרגעת הרוחות, אלא שהיא עצמה שותפה להסתה פרועה דווקא כשהכי זקוקים לגורמים מתונים. אנחנו נתקלים בראשי עירייה מהאוכלוסייה הערבית שתוקפים את ההתנהלות הזו".

על כך נשאל ח"כ גליק אם אינו תולה את התנגדותו המזהירה בבדידותה של ראש עיריית נצרת, שכזכור תקף וביקר אל מול המצלמות את ח"כ איימן עודה, כאילו היא מאפיינת ראשי עירייה ערבים אחרים. לדבריו מדובר בכמה ראשי ערים ולא רק בראש עיריית נצרת ואליהם חוברים אנשי אקדמיה וחינוך ש"מביעים את חוסר שביעות הרצון שלהם מהתנהלות חברי הכנסת הערבים. לצערי חלקם הגדול לא מעיזים לצאת בפומבי נגד ההתנהלות הזו שמזיקה בראש ובראשונה לאוכלוסייה הערבית שרוצה להשתלב בחברה הישראלית".

"מה שהוציא אותי משלוותי בכנסת היו דבריו של חבר הכנסת טאלב אבו עראר שלא רק שסירב לגנות את הרצח בנווה צוף ואת רצח השוטרים בהר הבית אלא שגינה את ה"רוצח", אותו מאבטח שהגן על עצמו בירדן. כאן הוא לחץ לי על נקודה שלא יכולתי עוד לשבת ולשתוק. לכן התבטאתי בצורה מאוד חריפה וקראתי לציבור הערבי לבחור הנהגה שתדאג לאינטרסים שלו".

גליק מזכיר בהקשר זה את השקעת המיליארדים של ממשלת ישראל בציבור הערבי כעדות לשאיפתה של ישראל בהשתלבותם של בני המגזר הערבי, על מנת שאלה יפיקו את מלוא התועלת של חיים במדינת ישראל. "אני עדיין חושב שעדיין מדובר במיעוט הקולני והכוחני שלא משקף את רוב ערביי ישראל, שאני פוגש אותם ורוצים שהחיים כאן יהיו חיי בניין וביחד".

על כל אלה נשאל חבר הכנסת גליק כיצד מתיישבת פליאתו מההנהגה הערבית כאשר המשפט המוסלמי המוכר הוא 'דין מוחמד בסיף', והמשפט היהודי המוכר הוא 'ידו בכל ויד כל בו' וכאשר במציאות ניתן להתרשם כי ירי לכל עבר מלווה כל שמחה וכל אבל במגזר הערבי – בחתונות יורים, בהלוויות יורים, בחגים המוסלמים יורים ובחגים היהודיים יורים, בסוף שנת לימודים יורים ולמעשה בכל הזדמנות. אולי הדברים מלמדים שהנטייה הזו מוטמעת שם עמוק?"

"אני חלק מעם שהתברך בהרבה סבלנות ואורך רווח, וכיוון שראינו תהפוכות בעולם, ראינו איך האפיפיור לא רצה להכיר בישראל בעת הקמתה והיום מיליוני נוצרים מגיעים ותומכים במדינת ישראל. אני משוכנע שגם נבואת 'ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים' תתגשם גם לגבי המוסלמים.

''אני רואה את הדבר הזה מתרחש. יש ניצנים של הדבר הזה שקורה. נכון שזה הולך לאט ויש הרבה תסכולים בדרך, אבל אם היינו שואלים את הרצל ב1903 אחרי שנים שניסה לשכנע את העולם על הציונות והתייאש ופנה לאוגנדה – יש תסכולים בדרך אבל יש לנו יעד והיעד הוא לתקן עולם במלכות שדי ולחבר את העולם לה' אחד ושמו אחד, ולהנחיל את שמו של ה' בעולם. אין לנו לגיטימציה להתייאש בגלל אירוע כזה או אחר. יש הרבה שטנים שרוצים לשים רגליים אבל ניבחן באורך הרוח ובאמונה".

"כשהתחלתי עם אחרים לפני 15-20 שנה לעסוק בשיח בין דתי היו מתי מעט והיום יש הרבה יותר. זה עדיין לא מספיק אבל אנחנו בדרך הנכונה למרות שיש רגעים של משבר", דברי גליק.