החתימה שהפכה את אירופה ליודנריין

הצו המורה על גירוש יהודי ספרד, הגירוש שהשלכותיו נותרו עד היום, נחתם מעט לפני תשעה באב. אנחנו והאנוסים – הקשר מתחדש.

שמעון כהן , ח' באב תשע"ז

חוזרים. פורטוגל
חוזרים. פורטוגל
צילום: יצחק הררי. פלאש 90

לאורך הדורות היה תשעה באב מקור ללא מעט אירועים טראגיים, בהם בין השאר גם גירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשנת 1492.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הגירוש ההוא והאנוסים אז והיום עם פרופ' אבי גרוס, מהמכון לחקר יהדות ספרד והאנוסים באקדמית נתניה.

כדי להכיר את המניעים שהובילו לגירוש ההוא חוזר איתנו פרופ' גרוס לשנת קנ"א, כמאה שנה קודם לכן. "על רוב הקהילות בספרד עבר גל של הרס וחורבן ופרעות בהשראת הכנסייה. נהרגו רבים. חלק מתו על קידוש ה' וחלק בהרג בלתי מרוסן, וחלק המירו את דתם בהיקף חסר תקדים. לפחות עשרות אלפי יהודים – ויש המדברים על מאה אלף יהודים - שהמירו דתם באונס, מה שלא קרה לפני כן. אחר כך קרה אולי בגירוש פורטוגל. משם מתחילה בעיית האנוסים".

על הגורם שהוביל לשורת הפרעות הללו בשנת קנ"א מספר פרופ' גרוס על התעצמות כוחה של הכנסייה במאות ה-13 וה-14 ועם התעצמותה מתחזקת השנאה והקנאה כלפי היהודים שמעמדם היה מצוין מול השלטון ובציבור, "נוצרה שנאה מצד ההמון הנוצרי ואנשי הדת הסיתו בכנסיות כפי שהיום מסיתים אנשי דת במסגדים. ההסתות היו מרוכזות על ידי אדם מסוים בסביליה, קאהן מרטינס. הייתה תכתובת עם המלך כשהיהודים הזהירו שללא התערבות המלך תהיינה פרעות וההסתה עברה בשמועה ממקום למקום כפי שכיום השמועות וההסתות עוברות בקלות ממקום למקום".

בתקופה זו שקדמה לגירוש הוקמה האינקוויזציה שנועדה לחקור ולחפש את האנוסים ולברר מי עדיין נאמן לדת אבותיו. בהמשך הגיעו שם למסקנה שכל זמן שיש קהילות יהודיות בספרד האנוסים לא יהפכו לקתולים של ממש, וכדי להפוך אותם לקתולים צריך לגרש את היהודים. מסקנה זו היא שהובילה את המלך פרדיננד השני והמלכה איזבלה הראשונה לחתום על צו הגירוש שנחתם בתאריך של היום, ז' באב, ולא בדיוק בתשעה באב כמקובל, אם כי השנה התאריך הלועזי של החתימה על הצו תואם את יום תשעה באב.

"התאריך האחרון לגירוש היה סוף יולי, והם עזבו עם מי שיכול היה לאפשר לעצמו באניות לאגן הים התיכון, איטליה, האימפריה העותומאנית, ארץ ישראל ומרוקו. אירופה הייתה יודנריין. מכל מקום גורשו היהודים ופנו מזרחה, לכן לכל עדות המזרח אנחנו קוראים ספרדים. מי שלא יכול היה להרשות לעצמו לצאת באניות פנה מערבה בדרך היבשה למלכות פורטוגל. מדובר בכמאה אלף יהודים שפנו לפורטוגל, מה שאומר מבחינה דמוגרפית מדובר במשהו בלתי סביר כי כל פורטוגל הייתה כמיליון איש וכניסה של מאה אלף פליטים אינה פשוטה".

כניסתם של היהודים לפורטוגל לוותה בדיונים אצל המלך אם לקלוט אותם או לא. היו גם שהתנגדו לכל קליטת יהודים, ובסופו של דיון הוחלט ש"כל מי שנכנס היה צריך לשלם סכום מסוים. חלק קיבלו דיור קבע והאחרים התקבלו לתקופה של 8 חודשים. בחורף 93' אמורים היו כולם לעזוב את פורטוגל לאחר ששילמו על התקופה הזו. לא כולם יכולים היו לעזוב גרם להתדרדרות קשה מאוד. כשיהודים מגיעים למדינה הם לא הולכים לכפרים, ואם אחד מחמישה הוא יהודי פליט קל מאוד לתאר את התסריט הטראגי הזה. עד אז יהדות פורטוגל לא סבלה מרדיפות. יהדות ליסבון הייתה הכי חשובה וחזקה בכל חצי האי האיברי לפני גירוש ספרד – היא הייתה חברה משפיעה ועשירה וההתדרדרות נגרמה מגירוש ספרד".

כדי לחדד את הבנת הטראגיות שבגירוש והשלכותיו מצטט פרופ' גרוס את אברבאנל ש"טבע את המשפט בימים בהם יצאו שלוש מאות אלף ושרדו עשרת אלפים כי נהרגו רבים כל כך בדרכים, ברעב ובידי אדם – 'ראיתי אלוהים פנים אל פנים נלחם בעמו'. משפט מטלטל עבור אדם דתי כלפי האל".

"ב-1497 ההתדרדרות הביאה לכך שכל יהודי ספרד הוכרחו להמיר את דתם באונס, ואז מתחילה בעיית האנוסים", אומר גרוס ומכאן השיחה מדלגת קדימה מאות שנים:

"הקהילות שנוסדו במערב באירופה הן הקהילות הפורטוגזיות בערים שונות באירופה. – אנוסי פורטוגל היו גרעין קשה הרבה יותר מבחינה היסטורית ושרדו מבחינת הנאמנות היהודית שלהם יותר מיהודי ספרד. הם ברחו בגלל האינקוויזיה וחלק גדול מהם חזרו ליהדות ועד המאה ה17 וה-18. הם התקבלו לקהילות חזרה ללא גיור, מתוך חזקה שנשארו נאמנים ליהדות ושמרו על נישואים בינם לבין עצמם. הרבה מאוד ברחו לברזיל. אחוז גבוה מאוד של הפורטוגזים בברזיל הם בעלי גנטיקה יהודית. חלקם בפורטוגל עד היום הזה, אבל המסורות המשפחתיות שלהם באזורים מסוימים אומרות להם שהם ממוצא יהודי. כיום פורטוגל היא לא אירופה במובן האנטישמי. קשה יותר למצוא בה אנטישמיות, לא מעט בזכות העובדה שהרבה שם יודעים שהם ממוצא יהודי".

ממשיך פרופ' גרוס ומספר כי "היום דברים מתחדשים גם בהשראת הממשלה וגם בהשראת העיריות. יש אותנטיות ברצון להשלים את ההיסטוריה. הם רוצים לחשוף את כל מסמכי האינקוויזציה, בין השאר כדי לעשות שלום עם עצמם ולהבין מה הם עשו ליהדות במשך הרבה שנים. בפורטוגל מקימים מרכזים ללימוד יהדות ומוזיאונים לנושא היהדות, יש נכונות להעניק אזרחות, יש פתיחות לדבר על כך".

ומה באשר למדינת ישראל? האם הם רוצים להגיע לכאן? "יש. בברזיל יש תנועה כזו. מוקמות קהילות של בני אנוסים, קהילות קטנות שעשו ברית מילה גם ללא הגעת הרבנים אליהם ומתחילים הליך של שיבה ליהדות ולפעמים גם עלייה לארץ. יש התחלה של פתיחות של אנשים שאומרים שהם ממוצא יהודי".

מוסיף פרופ' גרוס ומספר על התעניינות מצד משרדי הממשלה הישראליים במתרחש שם. משרדי החוץ, התפוצות והמשרד לעניינים אסטראטגיים מבינים את המשמעות, גם המדינית, לנוכחותם של בני האנושים במקומותיהם כאוהדי ישראל ותומכיה, גם אם אלה לא יעשו את דרכם חזרה לחיק היהדות.