בזכות עבודתו של ד"ר קובי נחמיאס מהאוניברסיטה העברית, ניתן כיום לבדוק מראש את השפעתן של תרופות חדשות על איברים פנימיים של בני אדם – וזאת, מבלי לנסותן על בני אדם או על חיות מעבדה.

החברה שייסד נחמיאס, Tissue Dynamics, משווקת טכנולוגיה ייחודית הקרויה "כבד-על-צ'יפ": לא מדובר על מתאבן חדש מתחום המסעדנות אלא על רקמות אנושיות המאוכסנות בתוך לוחית שקופה, ומחוברות אלה לאלה בתעלות מיקרוסקופיות בליווי חישנים אופטיים ואלקטרוניים, כדי ליצור חיקוי ממוזער של הכבד האנושי ותפקודיו. במקום לנסות תרופה חדשה על בעלי חיים, ניתן לנסותה על ה"כבד-על-צ'יפ" וללמוד כיצד יגיב אליה הכבד האנושי.

אתר Israel21c מדווח כי נחמיאס מתכוון לשווק בקרוב גם "לב-על-צ'יפ" ו"מוח-על-צ'יפ".

דוגמה לאופן בו הפיתוחים הללו יכולים לחסוך לחברות התרופות סכומי עתק היא סיפורה של התרופה ששמה טרוגליטזון. בשנת 2000, התברר שהטרוגליטזון, שנחשבה לתרופה מבטיחה נגד סכרת מסוג 2, מובילה לנזק בלתי מוסבר בכבד, אצל משתמש אחד מתוך 60,000. התרופה נפסלה לשימוש והורדה מהמדפים לאחר שלוש שנות שיווק בלבד.

התעלומה נפתרה רק ב-2016, כאשר ה"כבד-על-צ'יפ" גילה מה שאי אפשר היה לראות בניסויים על בעלי חיים או בני אדם: התרופה גרמה לכבד קושי תפקודי (liver stress) עוד לפני שניתן היה לראות נזק כלשהו. "זו היתה הפעם הראשונה שבה מכשיר איבר-על-צ'יפ יכול היה לנבא מידע שיעזור לחברות פרמצבטיות להגדיר את הסיכון לרעילות בלתי-צפויה", הסביר נחמיאס.

זמן קצר קודם לכן, הצליח ה"כבד-על-צ'יפ" לחשוף מנגנון להרעלה מתרופת הכאב אצטמינופן, המוכרת לנו מהאקמול, הדקסמול, ותרופות רבות אחרות.

הלקוחה הראשונה של חברתו של נחמיאס היתה ענקית הקוסמטיקה L’Oréal, ומותגי-על כמו יונילבר ואחרים צפויים להצטרף, בלחץ התקנים האירופאיים שאוסרים ניסויים על בעלי חיים.

נחמיאס זכה בספטמבר במענק של 2.3 מיליון דולר ממועצת המחקר האירופאית, בכדי לפתח את הדור הבא של ה"כבד-על-צ'יפ", שיחקה גם את מחזוריות חילוף החומרים של הכבד האנושי. ב-2018, החברה מצפה להציע צ'יפים המחקים לב אנושי פועם ומוח אנושי, עם נוירונים מתפקדים וכלי דם.