בשבע מהדורה דיגיטלית

שירות פגז

קצין תותחנים ראשי תא"ל אלון קלוס נאבק בתדמית האפורה של החיל שבראשו הוא עומד. "רוצה לראות את הציבור הדתי תופס בחיל נפח גדול".

איתי אסמן , י"ב באב תשע"ז

בחיל משולבים כיום כלים מתקדמים יותר. תא"ל אלון קלוס
בחיל משולבים כיום כלים מתקדמים יותר. תא"ל אלון קלוס
צילום: נתנאל יאמין

חיל התותחנים הוא ככל הנראה לא החיל הכי פופולרי בקרב המועמדים לגיוס. בני הנוער שמגיעים לבקו"ם לא מכירים את החיל ותפקידיו, ומשום כך לא ששים להצטרף לחובשי כומתת הטורקיז.

למעשה, גם אם תשאלו חיילים ותיקים שמשרתים בחי"ר או בשריון, הם יתקשו לספר לכם מה התותחנים עושים במלחמה, זאת למרות שהשתתפו בכל מלחמות ישראל, וב'צוק איתן' אף היה להם תפקיד משמעותי בהפצצות הכבדות על רצועת עזה.

חלק אחר בקושי התדמיתי של התותחנים נובע מהשילוב בין העורף והשטח. מי שרוצים ללכת לקרבי רוצים לשרת ממש מול האויב, ואילו חיל התותחנים הוא מעין שילוב של השניים.

המשרתים בו נקראים לוחמים משום שהם בשטח, אך מצד שני הם אינם נפגשים ישירות מול האויב ו"רואים לו את הלבן בעיניים". הם יורים אש ארטילרית שתפקידה בעיקר לייצר מעטפת הגנה לכוח הלוחם.

מי שמתמודד מול הקושי הזה הוא קצין תותחנים ראשי, תא"ל אלון קלוס. בשיחה איתו לקראת גיוס חיל התותחנים שמתקיים בימים אלו, הוא מספר על חיל שבניגוד לתדמית האפרורית אחראי להפעלתן של טכנולוגיות מהמשוכללות שיש בידי צה"ל. "חיל התותחנים הוא חיל בתנועה, וצריך להבין שהוא כל הזמן מתחדש ומשתנה", אומר תא"ל קליס.



טוען....

"כשהתגייסתי לחיל התותחנים זה היה מאוד פשוט, והחיל כלל באמת בעיקר תותחים. היום, לעומת זאת, הכלים של החיל כוללים גם כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ), מכ"מים מתוחכמים, נשק רקטי ואלקטרו-אופטי מדויק, ועוד יכולות נוספות שאני לא יכול לדבר עליהן. זאת כמובן לצד מערך האש של התותחים שפועל מהקמת החיל ב‑1948 ומוטמע עמוק בדנ"א של החיל גם לעתיד".

כפי שקלוס מספר, חיל התותחנים מורכב מכמה מערכים. "הראשון הוא קני התותחים, מערך קטלני עם טווח שמגיע ל‑20 קילומטרים, וכיום הולך לעבור שינוי מאוד משמעותי מן היסוד. המערך השני הוא הרקטות ה‑MLRS - משגר רקטות לטווחים של עד 40 קילומטרים, שבהן יש יותר מ‑600 פצצות קטנות. למעשה הרקטה נפתחת מעל המטרה ומפזרת את הפצצות במרחב, דבר שדומה לנזק של כמות גדולה של רימונים.

"גם המערך הזה השתפר מאוד, ובשנים האחרונות הגענו לדיוק ברמה של עד 5 מטרים. משתמשים בזה לפגוע במבנים ובמטרות מדויקות, בדגש על תשתיות אויב. זה נובע מהחשיבה שצריך לפגוע במי שצריך ולא לפגוע בחפים מפשע ובלתי מעורבים. זה פיתוח ישראלי שנכנס למערך לאחר 'צוק איתן'.

"בנוסף לכך יש לחיל מערך של כטב"מים - מטוסים ללא טייס שמלווים כוחות ומכוונים אותם לאויב, למטרות או למקומות שצריכים להגיע, ומערך מכ"מים (מגלה כיוון ומרחב) שמזהה ומאתר ירי תלול מסלול (רקטות וכדומה), ומאפשר לכוון לשם את כוח האש הנכון. פרט לאלו, חיל התותחנים מפעיל גם שתי יחידות מסווגות, רוכב שמיים ומורן, שמפעילות מערכות נשק מתוחכמות שמסוגלות לפגוע במדויק במטרות נעות, כך שהאויב יכול לברוח אחרי שהוא ירה עליך, אבל לא להסתתר".

תא"ל קלוס מדגיש כי הקבלה לחלק מיחידות התותחנים דורשת מיון מיוחד שנערך לאחר ההגעה לחיל, בדומה לגיבוש של יחידות הסיירת בחטיבות החי"ר השונות, זאת כדי לבחור בקפידה את מי שיש לו את הכישורים והתכונות לשרת בהם.

"אנחנו חיל צנוע"

בשיחה איתו תא"ל קלuס נראה כמו תוצר מובהק של חיל התותחנים - מצד אחד הוא איש שטח שמחובר לארץ ולאדמה, ומצד שני יכול להסביר על הטכנולוגיות הכי מתקדמות בחיל עם ניצוץ בעיניים. הוא בן 48, נשוי ואב לשתי בנות ובן, ועבר את כל המסלול בתותחנים, בתפקידי פיקוד ושדה במטה, ממפקד סוללה בלבנון ועד מפקד יחידת הכטב"ם, רמ"ח אגף תכנון ומפקד תותחנים פיקודי בפיקוד צפון. בנוסף לכך הוא מחזיק בתואר שני מטעם אוניברסיטת חיפה במכללה לביטחון לאומי.

איך מתמודדים עם הפער בין העשייה המשמעותית שלכם לבין התדמית הציבורית, הפחות נוצצת, בוא נאמר?

"חלק מהאתגר נובע מכך שאנחנו חיל צנוע. אנחנו רואים את עצמנו כמרכיב חשוב ביכולת לממש משימות, ואנחנו חלק מהותי והכרחי מההכרעה, אבל לבדנו אנחנו לא יכולים להכריע. בנוסף לכך, אנחנו משולבים בכל הפעולות המבצעיות ולא יכולים לחשוף הרבה מהפעולות שלנו. איך משלימים את זה? משתדלים לחשוף מה שאפשר מהפעילות, מייצרים מפגשים עם בתי ספר ומועמדים לגיוס כדי לספר להם בצורה בלתי אמצעית את החוויות שלנו כדי שתהיה להם מודעות. חשוב לנו שהצעירים לא יקבלו רושם מוטעה מסיפורים שאולי היו נכונים בעבר, אלא יקבלו מידע על הפעילות המתקדמת של חיל התותחנים כיום".

רבים אינם יודעים, אך חיל התותחנים היה למעשה החיל הראשון בצה"ל שכבר בתחילת שנות האלפיים החליט על שילוב מלא של נשים לוחמות בכלל מערכי החיל, גם כאשר היו שם חיילים דתיים.

תא"ל קלוס מודע לכך שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, בוודאי בציבור הדתי, אך עמדתו בנושא ברורה. "השיקול הראשון בשאלת שילוב לוחמות בחיל התותחנים הוא מבצעי ומקצועי. איפה שאפשר לשלב נשים וזה משרת את החיל - אז זה צריך לקרות. חלק מהעניין של להיות בצבא זה לקבל על עצמנו הנחיות, נהלים ופקודות".

חייל דתי שמגיע לתותחנים יוכל לשמור על אורח חייו בנושאי צניעות ואורח חיים דתי?

"זה נושא שאנחנו לוקחים אותו בחשבון. אני רוצה שחיילים מהציבור הדתי ישרתו בצה"ל ובטח בתותחנים, ואנחנו משקיעים הרבה מאוד כדי לאפשר את זה. הצבא שלנו הוא צבא העם והוא אמור לאפשר לכולם להביא את עצמם לידי ביטוי. יש חייל דתי ויש חייל חילוני, ויש נשים חיילות, ואנחנו פועלים כדי שמצד אחד נוכל לממש את המשימות בצורה מקצועית, ומצד שני שכל אחד יביא את עצמו לידי ביטוי.

''כדי שזה יקרה יש את הנחיות השירות המשותף שאנחנו מקפידים עליהן. פרט לכך אנחנו כחיל מעבירים את המסר הרחב יותר שבו אנחנו כעם וכצבא עושים הרבה דברים ביחד ומנצחים ביחד, ולכן פרט להנחיות יש עניין של כבוד הדדי, של ואהבת לרעך כמוך. זה עניין בסיסי שאני מאוד מאמין בו".

תותחנים בגבול לבנון
צילום: צילום: באסל אווידת, פלאש 90

ובכל זאת, מה אמור לעשות חייל דתי כשבאימון לידו חיילת נופלת והוא צריך להרים אותה?

"ראשית, אם במלחמה חיילת נפצעת צריך לטפל בה כי זה חיי אדם, ואם חיילת נפלה צריך להרים אותה. צריך להבין שכל מה שאנחנו עושים באימונים זה בעצם מוכנות למלחמה, וזאת הציפייה גם באימון. יחד עם זאת אנחנו יודעים לאזן ולא לדרוש מחייל דתי משהו שסותר את הערכים שלו אם זה לא משרת את הצורך המבצעי או המקצועי. אתה לא תהיה חייב לחבוש יד של לוחמת, כי אם ארצה שתדע לחבוש אתן לך יד של לוחם, אבל במשימה עצמה צריך לפעול כמו כל אדם אחר.

"לי אישית כקצין בכיר בצבא חשוב שכולם ישרתו, ולכן אנחנו משקיעים הרבה בשמירה על הסטטוס-קוו. יש מתח, אבל אני חושב שאנחנו יודעים לנהל אותו ואנחנו מאפשרים לכל אחד למצוא את מקומו. צריך להבין שהצבא הוא שירות חובה, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אנחנו למשל שומרים כשרות בכל המטבחים, ובעצם מחייבים גם את החייל החילוני לאכול כשר.

"אותו דבר אנחנו עושים באירועים משותפים ומחייבים את כולם להיות בהם כי כולם צריכים להיות בהם, הדתיים לא מאובחנים כדבר אחר, הם חלק מכולם. השירות המשותף הופך אותנו לטובים יותר וגם מאפשר לחילונים להכיר דתיים ולדתיים להכיר חילונים.

"באופן אישי החוויה הכי גדולה שלי בצבא היא לראות את הפסיפס האנושי של מדינת ישראל וזה מדהים אותי כל פעם מחדש, הביחד. אני מבקר במשפחות דתיות, בקיבוצים, במושבים ובכל מקום בארץ וזו נקודת החוזק שלנו. אנחנו חיים בשסע ויש ויכוחים בחברה, אבל בצבא בהקשר המשימה אין ויכוחים, אנחנו עובדים לפי פקודות. חיל התותחנים מבסס את העוצמה שלו על הפסיפס האנושי שלו. הייתי רוצה לראות שהציבור הדתי תופס בחיל נפח יותר גדול, שנוכל ליהנות מהרוח שלו ומהאיכות שהוא מביא".