להתאהב בירושלים מחדש
להתאהב בירושלים מחדשצילום: שאטרסטוק

הכול מתחיל מבפנים

את מחזקת, מלטפת וזורקת מחמאה לכל עבר למעט לאדם אחד: את!

הגיע הזמן לאהוב את עצמך. לומר בקול: אני אוהבת אותי! אני טובה! אני יפה!

אפשר לעמוד מול הראי ולהכריז או לצלם את עצמנו אומרות למכשיר הממכר את ההודעה העצמית. מדי פעם מפעילים את קובץ הווידאו, המילים והחיוך יחוללו פלאים.

לחיזוק המילים אפשר להקדיש לעצמך זמן, רק בשבילך. את בוחרת בפעילות מועדפת: שינה, ספר טוב, ציור, טיפוח, שופינג, גינון, ספורט וכו'.

תראי שהמבט הפנימי, המילים הטובות והפינוק ימתחו חיוך על פנייך ולבך יתרחב.

רואים עולם

חוץ מעבודה/ילדים/בעל/בית יש עולם מופלא של עצים, ציפורים, בעלי חיים וטבע שסובבים אותנו. הם משמשים רקע לחיינו ומרוץ החיים לא נותן לנו להתפעל מקסם הבריאה.

כדי להגביר את הקשר והאהבה, בימים הלוהטים של שלהי חודש אב אפשר להעמיד קעריות עם מים בפינות הרחוב לטובת החתולים והציפורים. אפשר לשתף בכך את הילדים. מכינים יחד קעריות מקושטות ומניחים אותן, אחר כך יושבים בצד וצופים בהם מרווים את צימאונם. ידוע שמרגישים סיפוק גדול יותר כשנותנים מאשר כשמקבלים.

ביתי הוא מבצרי

אנחנו מתוסכלות מהבלגן, מנקות בלי הרף ושקועות מדי בטרדות היום מכדי לשים לבנו למבצרנו. אפשר לעצור ולהביט סביב. אם נטפח את הבית ונשקיע בפינה מיוחדת זה יגביר את חיבתנו לארמון שלנו.

בוחרים קיר שהוזנח לעיצוב ייחודי (טפט, צביעה, מראה וכו') או כריות צבעוניות לספה, ורדים רעננים מהגינה, וילון חדש לאמבטיה, שלט מעוצב לדלת והיד עוד נטויה. העיקר לטפח פינה בבית להרחבת הלב.

אהבה

נכתבו אין ספור מילים ועצות איך להגביר את האהבה לבן הזוג. אפילו אם אתם נשואים טריים אף פעם לא מזיק לתחזק את הלהבה, ואפשר להתחיל מדבר פשוט: זיכרונות.

פותחים ביחד או לחוד מכתבים, פתקים או תמונות מן העבר, מיילים וכל דבר שמתעד את הקשר שלכם. הזיכרונות שיצופו, המילים המתוקות והפנים המחייכות יזכירו לכם איך הכול התחיל.

משם הדרך למילה טובה, מחווה, שינוי גישה והזמנה למסעדה או לצימר תהיה קצרה ומתוקה.

ילדים זה שמחה

האהבה לילדים באה לנו בטבעיות, אבל גם היא זקוקה לחיזוקים.

ספרו של רבי נחמן מברסלב 'אוצר חינוך לילדים' כשמו כן הוא: פשוט, תמים וחודר אל הלב. עצותיו הפשוטות לכאורה גורמות לשינוי בגישה ומביאות רוגע לבית ולנשמה. מומלץ!

ירושלים של זהב

ריח מאפים נישא באוויר ורוח קרירה מבדרת את שמלתי. הקבצן בפינה מרשרש במטבעותיו, מתחרה עם נגן הכינור במורד המדרחוב. נזירה חולפת על פניי כשמאחוריה קבוצת צעירים דוברת צרפתית צוחקת בקול.

ירושלים. או שאוהבים אותה אהבה עזה או שחשים כלפיה שנאה יוקדת. אצלי זה התחיל ביחסים עכורים והתפתח לאהבה גדולה, הרגע המכונן חקוק על לבי.

בפעם הראשונה שנעדרתי ממנה לתקופה ממושכת, בדרכי חזרה במעלה הכביש המפותל, העיר ניבטה אליי ונעלמה לסירוגין, לבי ניתר והתרחב ביחד איתה, התגעגעתי! הייתי המומה, שמחה שהגעתי לירושלים, ומאז האהבה רק העמיקה.

לפעמים אם מתרחקים לזמן מה ומתקרבים שוב, מגלים שהשנאה והקיטוב נמסו ובמקומם צמחה אהבה גדולה.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי