הודעתו של אבי רואה, ראש מועצת בנימין, על החלטתו לפרוש מתפקידו כיו"ר מועצת יש"ע, לא התקבלה בהרמת גבות.
רואה, שהודיע כבר לפני זמן מה כי הוא חש שחיקה בתפקיד, הוביל את המועצה בארבע השנים האחרונות, כשמצד אחד היא נאבקת נגד הרס מאחזים ומצד שני מנסה לשמור על רלוונטיות ולדאוג לתושבים בתחומה.
"נכנסתי לתפקידי לא מרצון ולא הייתה לי שום מוטיבציה להיכנס לתפקיד", הודה רואה השבוע בריאיון לערוץ 7, "נכנסתי רק על פי בקשת החברים כדי לאחד את השורות כי סביב שולחן מועצת יש"ע התדלדלה נוכחותם של ראשי הרשויות, ואני חושב שהצלחתי לעשות את זה. זה היה קשה ולא פשוט, ועדיין יש כאלה שלצערי לא התחברו אבל הם בודדים מאוד".
רואה גם טוען כי האתגרים שעומדים כיום על שולחנה של מועצת יש"ע הם בעיקר בתחום ההסברה של ההתיישבות בארץ ובעולם. "זה לא התחום שלי, אני לא קרוב לשם וגם מפריע לי באופן אישי הצורך להיות בכל מיני אירועים כאלה ואחרים. זה לא מתאים לרוחי, יש כאלה שזה מתאים להם יותר".
למי זה מתאים יותר? על כך יתנהל השיח הפנימי בתוך מועצת יש"ע בשבועות הקרובים, ועד לסוף חודש אוגוסט תבחר המועצה כנראה את מחליפו של רואה. על התפקיד, מתברר, יש לא מעט קופצים. חלקם אינם נמנים על ראשי הרשויות החברים במועצה, אבל ל'בשבע' נודע כי ככל הנראה קיימת עדיפות בין החברים לבחור מישהו שמשמש גם כראש רשות מקומית. גורמים המקורבים לעניין טוענים כי אחד השמות המתאימים הוא יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שכאמור בשנים האחרונות לא ממש נטלה חלק פעיל במועצת יש"ע, אך בסביבתו של דגן טוענים כי הוא כלל אינו מעוניין בתפקיד. שם נוסף שעלה הוא זה של יו"ר מועצת הר חברון יוחאי דמרי, שנחשב גם הוא כאיש עשייה ראוי. דמרי עצמו ביקש שלא להגיב, אולם היו מבין מקורביו מי שטרחו להבהיר שנכון לעכשיו הוא עסוק במשימות אחרות הקשורות למועצה שלו.
המועמד הבולט ביותר בשלב זה הוא ראש המועצה המקומית אפרתה עודד רביבי. רביבי מכיר היטב את המישור המוניציפלי ביו"ש, ובמקביל גם נחשב כמי שיש לו קשרים קרובים עם סביבת ראש הממשלה, והיה אפילו מועמד רציני מאוד לתפקיד מזכיר הממשלה. "מופעלים עליי לחצים מאוד גדולים להיכנס לתפקיד. צריך לחשוב על זה לעומק ולקבל החלטה. יש הרבה פניות שמגיעות אליי בנושא", מספר לנו רביבי בשיחה השבוע.
רביבי דוגל בתפיסה שיש להמשיך בקו שהותווה עם בחירתו של רואה. "יש ערך מוסף לכך שיו"ר מועצת יש"ע יהיה ראש מועצה. צריך להבין שבסוף אנחנו מדברים על אוכלוסייה של יותר מחצי מיליון איש ועבודה מול גורמי הצבא בדרגות מאתגרות מאוד. אפשר לנהל את זה כמו ועד כיתה, ואפשר לנהל את זה ברמה הרבה יותר מאתגרת".
ממלכתי או מיליטנטי
בשיחה איתו מעלה רביבי את החשש שההתמודדות על תפקיד ראש מועצת יש"ע תפגע בקיים ותוביל לאנרגיות שליליות בין אנשי המועצה. "בפעמים הקודמות היה דיון בוועדת ההנהלה, שהעבירה המלצה על מועמד אחד שהובא בפני פורום ראשי הרשויות, שבעצם בחר את המועמד היחיד שהועמד בפניו. יש סיכוי שהפעם זה יהיה שונה. יש קולות שמבקשים להציב קלפי חשאית ולערוך בחירה, ויש קולות שמדברים על ניסיון להגיע להבנות והסכמות מבלי להגיע למערכת בחירות שלהערכתי עלולה להביא למצב שיפגע בקיים. חלק מהחברים עדיין לא מבינים את גודל השעה".
"גודל השעה"? למה זה עד כדי כך חשוב?
"יש פה שאלה משמעותית של מי יהיה היושב ראש הבא ובעיקר לאן הוא רוצה לקחת את המועצה. הפוטנציאל הוא גדול מאוד, ונראה אם נצליח לנצל את הרגע המכונן הזה. צריך להבין מה כוחה של מועצת יש"ע ושל כלל התושבים ביהודה ושומרון, גם אם לא כל דבר שאנחנו רוצים ומאמינים בו נשיג באמצעות לחץ הפוליטי או במנופים כאלה ואחרים".
רביבי מתייחס גם לשאלה עד כמה הציבור מעורה ומתעניין בעשייה של המועצה – ובעיקר מה הוא עונה למבקרי הגוף הזה. "קרו לנו בראייה ההיסטורית שני דברים. הראשון הוא שאין ספק שבגירוש של גוש קטיף הפנו אצבע מאשימה כלפי מועצת יש"ע שלא הצליחה לעצור את התהליך. אני אישית חושב שההאשמות האלה לא לגמרי במקום. בסופו של יום אני לא בטוח שהיה בכוחה של מועצת יש"ע להביא לעצירת הגירוש.
"הדבר השני הוא שבעבר היו קיימים שני גופים – מועצת יש"ע וגוש אמונים. המועצה הייתה הגוף היותר ממלכתי והמוניציפלי, וגוש אמונים היה הגוף היותר מיליטנטי שיכול גם לארגן מחאות נגד הממשלה. ברגע שאיחדו את שני הגופים אפשר לומר ששניהם איבדו מכוחם. מועצת יש"ע נמצאת בדילמה כל הזמן האם להיות ממלכתית או לצאת להפגנות, ומצד שני אנשי גוש אמונים בתוך המועצה גורסים שצריך להיות יותר מיליטנטיים, אבל גם לזכור שמחר אתה זקוק לאותם אנשים שנגדם תפעל. מי שנכנס לוואקום הזה הם בעיקר ועדי המתיישבים, שהפעילות שלהם נעשית היטב ובכובע הנכון בשביל פעילות אזרחית".
כאן רביבי מציב את המטרה מבחינתו. "צריך לראות איך לוקחים את המועצה והופכים אותה לגוף שדואג לחצי מיליון תושבים, לאו דווקא בראייה הפוליטית אלא מתוך הבנה שלתושבים הללו צריך לארגן מערכת ממשלתית שיודעת לתת מענה לצרכים שלהם, החל מהרמות הכי בסיסיות. בוודאי שיש גם השפעה פוליטית, אבל עיקר המאמץ צריך להיות בשירות, במאמץ ובהבנה שאין גוף ממשלתי שיודע לתת מענה לאזרחים ביהודה ושומרון".
לטפל בתשתיות
אחדות המחנה היא בוודאי אחד האתגרים שיעמדו לפתחו של היו"ר הבא של מועצת יש"ע. בשנים האחרונות חלקים גדולים מאזור השומרון אינם שותפים בה. כך לדוגמה המועצה האזורית שומרון אינה נוטלת חלק בדיונים, וגם מספר ראשי רשויות אחרים הרגישו "אאוטסיידרים".
אחד מהם הוא אבי נעים, ראש מועצת בית אריה, שמביע תקווה שחילופי הגברי יובילו להתנהלות שונה. "אני חושב שזאת הזדמנות לשינוי ולאיחוד השורות, בעיקר לשינוי התפיסה ושיטת העבודה של המועצה, שבשנים האחרונות הייתה מפוצלת. חלק מראשי הרשויות לא היו שם בכלל", אומר נעים ל'בשבע'.
מה לדעתך צריך לשפר במועצה?
"צריך לשנות את הגוף הזה, שיש לו תדמית של מייצג, למצב שבו הוא באמת מייצג את כל הרשויות, ועוד יותר מכך להפוך אותו לגוף אופרטיבי. זה גוף שעסוק היום בסיסמאות פוליטיות ואחרות. הוא ישב עם הרבה גורמים, אבל אין מספיק תוצאות. למשל, למרות כל הפרסומים עד לנקודת הזמן הזאת אין תוכנית אב לתחבורה ותשתיות ביהודה ושומרון. יש כותרות בתקשורת, אבל אין תוכנית רב שנתית מסודרת, הכול טלאים. אלה בדיוק הדברים שהגוף צריך להוביל – תוכניות ארוכות טווח, מקורות מימון, ולהביא הישגים לתושבים".
אבי נעים לא מתבייש לבטא באופן פומבי את התנגדותו להתנהלות מועצת יש"ע. "כאחד מראשי הרשויות הוותיקים ביהודה ושומרון, אני יכול לומר שהגוף הזה לא תרם כלום בתחומי הרשות שלי. הגוף הזה צריך להיות כזה שמייצג את כל האוכלוסיות ביהודה ושומרון, ולא רק את הציבור הדתי-לאומי. היום יש כמעט שליש של אוכלוסייה שהם לא דתיים, ועוד יותר משליש שהם חרדים בכל ההתיישבות. כולם שואפים לאותם דברים. צריך להיערך למה שקורה פה, לתשתיות, למרכזיים מסחריים, למרכזי תעסוקה ולמוסדות ציבור לאוכלוסייה שאנחנו בונים בשבילה".
לנעים ברור ששיטת הבחירות הנוכחית לא תביא את השינוי המיוחל מבחינתו. "אני חושב ששיטת הבחירה צריכה להשתנות. כל ראשי הרשויות ביהודה ושומרון צריכים לשבת ביחד, והם אלה שצריכים לבחור את יו"ר מועצת יש"ע החדשה, ולא בדרך שפעלו בעבר עם ועדה מסדרת מאחורי הקלעים שהחליטה והביאו את זה לאשרור. צריך שראשי הרשויות יובילו את המועצה ולא הרכבים כאלה ואחרים".
במועצה עצמה מבהירים שאיחוד השורות הוא עובדה מוגמרת, ואף מוסיפים שהתוכניות קיימות, אך חסרים משאבים. מנכ"ל מועצת יש"ע, שילה אדלר, מספר: "המהלך המרכזי שלנו היה להביא לכך שהמועצה תייצג את ההתיישבות ותהיה מאוחדת ובכך הצלחנו".
לדעתו של שילה זה מחמיא שיש גם ראשי רשויות וגם אנשי עשייה חיצוניים שמעוניינים בתפקיד יו"ר מועצת יש"ע, דבר שלטענתו מעיד על הרלוונטיות שלה גם בעת הזאת. "כל מי שייבחר, ייקח את מועצת יש"ע עוד שלב קדימה. בשנת היובל אנחנו עסוקים בתוכניות אב לתחבורה, תשתיות, חשמל, גז, מים ואנרגיה, וצריך לתכנן ולהיערך עד ליובל הבא. היו"ר הבא יצטרך לעבוד קשה כדי שהתוכניות יקבלו את המשאבים הנכונים", מסכם אדלר.