ד"ר אריה בכרך אומר בטורו השבועי בערוץ 7 כי למרות חשיבות תפקידם של צה"ל והשב"כ בשמירת חיי אזרחי ישראל יש להעמידם במקומם, ולפעמים אף להעמידם לדין, כאשר הם טועים ומטעים.
בכרך מזכיר את הביקורת שהשמיעו השרה מירי רגב וח"כ דוד ביטן כלפיי גופי הביטחון ואת ההתלהמות כלפיהם. לדבריו יש להתייחס אליהם כמו אל רופאים שאף הם מצילים חיים אך אינם פטורים ממקרי רשלנות, "גם טיוח של רופאים על כישלונותיהם ומחדליהם מהווים עילה לגינוי ואף להעמדה לדין. אין שום סיבה שלא נמדוד לשב"כ באותה מידה".
בטור אומר ד"ר בכרך כי לאנשי השב"כ כבני אדם יש אינטרסים וכי לפעמים הם מונעים לפעול מלחץ של השמאל הקיצוני, כלשונו, ומשום הם גורמים עוול לחפים מפשע.
בכרך מביא כדוגמא לכך שני מקרים: מרגלית הר-שפי ועצורי דומא שעונו. לדבריו ראש השב"כ לשעבר עמי איילון הודה שהשב"כ ידע כי הר שפי לא ידעה על תוכניותיו של יגאל עמיר אך היה זקוק להאשים מתנחל.
"השב"כ ע"י שקרים גסים קיבל רשות מסמכות מושחתת לא פחות לענות את העצורים בפרשת דומא, מסכת עינויים המותרת רק לפצצות מתקתקות", מאשים בכרך ומזכיר כי עד עתה איש טרם הורשע בפרשה. בכרך גם מביא את דבריו של סגן ראש השב"כ לשעבר יואל חסון שאמר כי אם עצור לא הודה אחרי שבוע של חקירה סימן שהוא עשה כלום.
בכרך מסיים את הטור במשפט, "חסינות מביקורת קונים בהתנהלות אחראית וביושר ולא בסיסמאות גם אם הן נכונות".