בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם צביקה פלג

תושב גבעת שמואל. נשוי לטובה ואב לארבעה. מנכ"ל רשת החינוך אורט

רבקי גולדפינגר , כ"ה באב תשע"ז

צביקה פלג
צביקה פלג
צילום: עופר עמרם

התחלה/ נולד וגדל בתל אביב למשפחה של שני ילדים. הוריו משה ורחל פלג ז"ל עלו ארצה מפולין בשנות ה‑30 של המאה הקודמת מטעמי ציונות. כך ניצלו מאימת השואה.

אבא/ משה ז"ל. שימש כטכנאי בדואר ישראל. "איש הגות. ממנו לקחתי את אהבת האדם ואת הרצון לדעת וללמוד".

אמא/ רחל ז"ל. עבדה כמנהלת חשבונות בעסיס. "עבדה 12 שעות ביממה. חרוצה ותותחית אמיתית. דעתנית בימים שזה לא היה מובן מאליו. רגישה וישרה מאוד".

תל אביב/ את ילדותו העביר בעיר ללא הפסקה סמוך לכיכר דיזנגוף. "ההורים שלי היו מחויבים לפרנסת הבית ועבדו המון. הייתי ילד מפתח רגיל בבית דתי-לאומי". חניך בסניף בני עקיבא המקומי. "לא מהשרופים. מגיע מתי שבא לי". את המסגרת הלימודית פחות אהב.

מקצוע לחיים/ למד בבית ספר ממ"ד בר אילן, ובהמשך נשלח ללימודי טכנאות ומכונות טקסטיל בבית הספר הממלכתי אורט רמת גן. "ההורים שלי האמינו שמקצוע לחיים זה הכי חשוב. ובגלל שלא כל כך הסתדרתי עם מסגרות הם חשבו שהתיכון הזה יתאים לי. שם באמת גיליתי את עצמי".

שומר על הכיפה/ "היינו בסך הכול שני חבר'ה דתיים בכיתה. הייתי בחברה חילונית שלא הכרתי קודם. זה דווקא אילץ אותי לשאול שאלות ולחדד את הזהות הדתית שלי. אמרתי לעצמי: אני בא לכאן עם כיפה על הראש ומשמר את הייחודיות הזאת עד הסוף".

מוביל/ "תוך שנה בתיכון הייתי מהתלמידים הבולטים והפעילים. ארגנתי אירועים, הפכתי ליו"ר מועצת התלמידים, וכשהיה צריך הצבתי דרישות להנהלת בית הספר בתחומי התרבות ואיכות הלמידה".

הפתרון/ בפגישה עם מנכ"ל אורט דאז, הוצעה לו הצעת פשרה: להתחיל בשלב ראשון בכיתתו בלימודי בגרות אקסטרניים. בנוסף לכך, הצעה שלא יכול היה לסרב לה - להקדיש יום בשבוע להעברת הרצאות על הקמת רשת אורט ופועלה במוסדות הרשת בכל הארץ. "חוויה גדולה בשבילי".

בוגר/ את לימודיו בתיכון סיים כטכנאי מכונות טקסטיל יחד עם תעודת בגרות אקסטרנית. בצבא פנה לחיל החימוש, שם שימש כמפקד קורס לנוער מרקע סוציו-אקונומי נמוך. "לראשונה בחיי פגשתי צעירים מאוכלוסייה מוחלשת. נשארתי ימים ולילות איתם. שם נוכחתי לראות איך אוזן קשבת וחינוך יכולים לחולל שינוי אדיר. ראיתי בזה שליחות".

החצי השני/ טובה. עד השנה ניהלה תיכון דתי לחינוך מיוחד בתל אביב. "יש בי הערצה לעשייה שלה ולתעצומות הנפש שבה. אשת חיל אמיתית".

הנחת/ ארבעה. הבכורה מירב מורה למתמטיקה ויועצת חינוכית, שני הבנים מאיר וערן רואי חשבון, והרביעי איתי מומחה ברפואת ילדים. "כולם שייכים לציונות הדתית, איכותיים ותלמידי חכמים".

עבודה סוציאלית/ ובחזרה לצבא: בעקבות הרושם העז שספג מהעבודה החינוכית עם הנוער בצבא, החליט עם סיום שירותו לפנות ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.

שרת/ כסטודנט צעיר חיפש מקורות הכנסה למימון שכר הלימוד, ופנה לרשת אורט בבקשה למשרה בשעות אחר הצהריים. "התחלתי ככולבויניק. עשיתי הכול - איש תחזוקה, גובה כספים, מנקה".

מתקדם/ כשסיים את לימודיו הפך ללא פחות ממנהל אדמיניסטרטיבי של בית הספר להכשרת מבוגרים ברשת. "תפקיד מרתק ומשמעותי".

הכשרת מבוגרים/ במסגרת עבודתו נשאב ליצירת תוכניות לימוד חדשות ולהכשרה מקצועית בבתי הסוהר. "יום בשבוע ביקרתי אסירים בבתי הסוהר שהוכשרו להיות חשמלאים מוסמכים. נפגשתי עם אנסים, גנבים ומה לא, שרכשו מקצוע וסיכוי לחיים חדשים".

מודיע שפורש/ בהמשך מונה לסמנכ"ל משאבי אנוש ברשת. "עשיתי מהפכה ביחס לעובדים ולארגוני המורים. בשלב מסוים אחרי 14 שנים בתפקיד הרגשתי שמיציתי והודעתי על פרישה".

הדילמה/ "הוצעה לי משרת משנה למנכ"ל בית החולים איכילוב בתנאים מצוינים". במקביל, קיבל הצעה מדירקטוריון הרשת למשרת מנכ"ל רשת אורט. הבן שלו הדגיש בפניו שלהנהיג עשרות אלפי תלמידי ישראל בחינוך הכללי זאת שליחות שאין למעלה ממנה, אז הוא נענה לאתגר. "קמתי בבוקר ואמרתי 'כן' לאורט". מאז הוא שם.

מנכ"ל אורט/ 15 שנה הוא עומד בראש הרשת החינוכית עם יותר ממאתיים מוסדות חינוך, יותר ממאה אלף תלמידים, שמונת אלפים מורים ומחזור שנתי של מיליארד וחצי שקלים. "הרשת הכי גדולה במדינה והכי חסונה כלכלית".

הישגים/ "ידענו לעצב ולקבוע חזון ברור. הצבנו שני דגלים מרכזיים שאני גאה בהם: דגל הערכים ודגל מדע וטכנולוגיה, ושמנו עליהם דגש מתוך אמונה שהשילוב ביניהם הוא הדבר הנכון לעשות".

דגל 1/ דגל הערכים. "כשהתחלתי לדבר על ערכים אנשים הרימו גבה, אבל היום זה בילד-אין. התלמידים מחונכים לכבוד האדם ואהבת הארץ, מתנדבים בקהילה, פעילים בתנועת הנוער המיוחדת של הרשת שכל כולה נתינה, נרתמים לעזרה לילדים חולי סרטן, לתיעוד סיפורי חיים של ניצולי שואה ועוד".

דגל 2/ דגל מדע וטכנולוגיה. "רואה את התפקיד שלנו לאתגר את הנוער להאמין בעצמו וביכולות שלו ולא לחשוש מהתחום. כשהייתי תלמיד נאבקתי בכלל על תעודת בגרות, והנה היום אנחנו עומדים על 60 אחוזים שלומדים מדע וטכנולוגיה". מאמין שזה משפיע על חוסנה הכלכלי של המדינה.

איש החלומות/ "באופי שלי אני סטארט-אפיסט חינוכי. חולם חלומות בחינוך ומשתדל להגשים אותם. מבחינתי, שום דבר הוא לא בגדר אקסיומה. למשל, מי קבע שחייבים ללמוד 12 שנות לימוד דווקא, או שהחופש הגדול יימשך חודשיים? אני מאמין בעשייה חינוכית חדשנית שלא כלואה במוסכמות".

חסד/ מדי שנה תורם שתי משכורות חודשיות שלו לטובת מלגות לתלמידים נזקקים וממשפחות מצוקה. "אני אומר את זה בגאווה גדולה".

דלת לציונות הדתית/ בשנת הלימודים הקרובה קלטה רשת אורט מוסדות חינוך מהמגזר: אולפנות וישיבות בשוהם ובאלקנה ואולפנה בבית שאן. "אני שמח ביותר בכניסתם לרשת. עכשיו גם אפשר לבשר שבראש הפעילות התורנית במוסדות בשוהם ובאלקנה יעמוד לא אחר מאשר הרב דוד סתיו".

אם זה לא היה המסלול/ "רק נושאים חברתיים. אני חולם להקים רשות ממלכתית לחינוך, אולי גם החלום הזה עוד יתגשם".

מוחה/ כתלמיד י"א ניהל מאבק עיקש על הזכות לתעודת בגרות. "עד אז האידיאולוגיה בבית הספר הייתה ללמוד מקצוע וזהו. ניהלתי שביתה כללית של התלמידים ונפגשתי עם ההנהלה בדרישה חד משמעית שתלמידים טובים יוכלו גם ללמוד לתעודת בגרות".

לא מפחד מהדתה/ מבהיר כי הוא מאמין בחוסן ערכי. "כולם יודעים שאני לא מתכוון להחזיר אף אחד בתשובה, אבל אין תלמיד אצלנו שלא יקבל פרקים בזהות היהודית שלו ובשורשים".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ משכים קום בשעה חמש בבוקר, יוצא לבית הכנסת לתפילה ויאללה לעבודה, "לפני שבע אני כבר במשרד". שלושה ימים בשבוע מקדיש לנסיעות ופגישות בכל רחבי הארץ. בתקופת הלימודים מבקר מדי שבוע בארבעה מוסדות מהרשת, "להרגיש את הדופק מקרוב". חוזר הביתה בסביבות השעה שמונה בערב. "בשעה 11 כבר אין עם מי לדבר".

דיסק ברכב/ "אין לי נהג ואין לי עוזר אישי. ברכב אני בעיקר מנהל שיחות טלפון בענייני עבודה, חבל לי על הזמן". אבל לפעמים, בשעות הפנאי, נהנה להאזין למוזיקה חסידית בעיקר.

שבת שלי/ "שבת בשבילי היא קודם כול מנוחה וקריאה. בלי פלאפונים, בלי ווטסאפ, ממש שלוות הנפש והרבה זמן פנוי למחשבה. מרגע שעברנו לגבעת שמואל, קרוב לילדים, אנחנו נהנים הרבה עם הילדים והנכדים".

דמות מופת/ שמעון פרס ז"ל. "בחשיבה החזונית שלו, ברצון שבער בו לשינוי ולחדשנות ובראייתו את המשאב האנושי".

משאלה/ "היות שהחינוך הוא תחום מרכזי והשידרה של העם, הייתי רוצה לראות התמודדות אמיתית הן במבנה הארגוני והן בעולמות התוכן".

מפחיד אותי/ "שנאת חינם".

כשאהיה גדול/ "אשמח לעמוד בצומת שאוכל לעזור לאוכלוסיות במצוקה".

rivki@besheva.co.il