ביה"ד הרבני ביטל גיור שנערך בארה"ב

בית הדין הרבני בנתניה קבע כי בני קבוצת "נצרים" אינם יהודים וכי אין להכיר בגיור שנערך להם לטענתם בארצות הברית.

אלירן אהרון , כ"ח באב תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: פלאש 90

בית הדין הרבני האזורי בנתניה פרסם בימים אלה פסק הלכה יסודי, מקיף ומעמיק בנושא בירורי יהדות וגיור של תושבי ארצות הברית.

ההליך החל לאחר שבית הדין הרבני בנתניה דחה בקשה של אישה לאשר את יהדותה, מפני שבית הדין שגייר את האם אינו מוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול בטענה שבית הדין שגייר את הוריה היה אורתודוקסי, ולכן גיורה תקף ואין אפשרות לבטל את הגיור.

דייני בית הדין הרבני הגדול שמעו את טענותיה של האישה, והפנו אותה לעיון נוסף בטענותיה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה.

דייני בית הדין הרבני בנתניה, אב בית הדין הרב שלמה שפירא והדיינים הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון, חקרו ודרשו היטב, ופסק ההלכה המקיף של בית הדין, שנכתב על ידי הרב שלמה שפירא – כיום דיין בבית הדין הרבני הגדול – מהווה למעשה מורה נבוכים לציבור ולרבנים בנושא אישורי גיור של גיורים שנעשו בארצות הברית.

מפסק הדין עולה כי האישה היא בת להורים שנולדו נוצרים, אביה היה כומר בפטיסטי וכן אמה, ולדבריה ההורים התגיירו בשנת 84' בבית הדין בטמפה שבפלורידה. עם גיורם נישאו לטענתה כדת משה וישראל ועלו ארצה וכאן היא נולדה. האישה הציגה מסמך באנגלית שכותרתו "תעודה לקבלה לתוך האמונה היהודית" ובשוליו שלוש חתימות. תעודת הגיור הופנתה כמקובל לרבנות הראשית ולאחר בדיקה נמסר כי התעודה אינה מוכרת על ידי הרב הראשי לישראל דאז, הרב שלמה עמאר, וכי לא ניתן לאשר את יהדותה.

בנוסף מצא בית הדין כי אביה של האישה ייסד קבוצה בשם "נצרים" והוא העומד בראשה. האב הוציא ספר המתאר את השקפתו ובו נכתב כי ישו היה יהודי אורתודוכסי, וכי בשלב מסוים הנוצרים עיוותו את דרכו. האב דוגל בדעה כי ישו הוא המשיח וה"נצרים" הם ממשיכי דרכו, וכן הוא סבור שהדת היהודית אמת ולכן התגייר. האישה היא זו שתרגמה את הספר מאנגלית לעברית. לקבוצת "נצרים" יש אתר אינטרנט המתאר את האידיאולוגיה שבה הם מאמינים.

במקרה הספציפי הזה עלה עוד בבירור היהדות כי הרב שגייר אותה אמנם הוסמך לפני 60 שנה כרב, אך לא ברור אם כרב אורתודוקסי, ובכל אופן בהמשך ולאורך כיובל שנים הוא למעשה תפקד כרב בטמפל רפורמי. רב זה הוא זה שגם הסמיך את אחד מ"דייני הגיור", ואליהם צירפו אדם נוסף שלא הייתה לו הכשרה הלכתית כלשהי. התחקיר העלה כי השלושה היו בית דין 'אד-הוק' לגיור זה בלבד, ולא ישבו על מדין כבית דין קבוע.

פסק הדין מבוסס על עשרות פוסקים ראשונים ואחרונים, ובעיקר על גדול פוסקי ארה"ב, הרב משה פיינשטיין, שפסל בספרו "אגרות משה" את כל הגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים. כמו כן קיים בית הדין בנתניה בירור עם הרב דוברובסקי המכהן ב-40 השנים האחרונות כמנהל בית חב"ד בטמפה שבפלורידה, ולדבריו בדרום פלורידה לא היה מקווה שניתן לטבול בו לשם גיור, וכן באזור מגורי הורי המבקשת לא ניתן היה לקיים אורח חיים על פי ההלכה.

בית הדין מצא במכתב שהומצא לו ע"י הרוח החיה שעמדה מאחורי הליך זה, אחד "הדיינים" שהשתתף בהליך, אי-דיוקים העולים כדי הצגת מצג שווא על ההליך שנעשה, והמוכיחים על פניהם שכנראה לא נעשו באותו הליך הדברים ההכרחיים לקיום גיור.

בית הדין העיר בפסק דינו, שעיון במסמכי ההורים הנמצאים בתיק משרד הפנים מורה שהורי המבקשת קיבלו אשרת עלייה לישראל על סמך הצהרתם שהם יהודים, אך בתיק משרד הפנים אין זכר לעובדה שנולדו נוכרים, ומשכך כמובן שלא צורף מסמך המורה על גיור, דבר המעורר חשד, שמא לא הצהירו כלל על העובדה שיהדותם היא מכוח הליך גיור שאינו מוכר על פי הסטנדרטים של משרד הפנים. בית הדין ציין כי הורי המבקשת והמבקשת לא יכולים להיות מוכרים כיהודים גם לפי החוק האזרחי הקובע את התנאים להכרת גר כזכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, ומשכך לא היו זכאים לאזרחות ישראלית.

אשר על כן החליט בית הדין כי "המבקשת אינה יהודיה, ויש להכניס את שמה לרשימת מעוכבי החיתון". כן הורה בית הדין להעביר את פסק הדין למשרד הפנים.