פלשו שלא כדין. הנגב
פלשו שלא כדין. הנגבצילום: פלאש 90

שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, נועם חת מקוב, פסקה כי כ-50 חברי "גרעין הראל" שפלשו לאדמות מדינה בהר אלדד, ישלמו למדינה את הוצאות פינוים מהמקום בסך 80,000 8"ח והוצאות שכר טרחה בסך 9,000 ש"ח.

השופטת קבעה כי מדובר במפונים שפלשו למקרקעי ציבור בהר אלדד באזור עבדת שבנגב, ופונו על ידי רשות מקרקעי ישראל, וכי על כן עליהם לשאת בהוצאות הפינוי.

עם זאת דחתה השופטת את תביעת המדינה לפיה ישלמו המפונים את הוצאות שיקום הקרקע, וכן דחתה את התביעה לפיה ישלמו לה המפונים דמי שימוש ראוי עבור התקופה בה התגוררו במקום.

חברי הקבוצה הקימו בחודש אוגוסט 2013 "יישוב", הכולל מבנים בלתי חוקיים, ללא כל היתר בהר אלדד שבנגב. ב-3 באוקטובר אותה שנה קצב בית המשפט לחברי הקבוצה חמישה ימים לביצוע פינוי עצמי, ולאחר שכל בקשות חברי הגרעין לעיכוב הפינוי נדחו הם פונו מהמקום ב-28 באוקטובר.

בעקבות הפינוי הגישה רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) תביעה כספית לבית משפט השלום בגין עלויות הפינוי של הנתבעים מהקרקע, ובנוסף דמי שימוש ראויים במקרקעין ועלות שיקום השטח.

בפסק הדין נקבע כי ההחלטה של חברי הגרעין שלא להתפנות בעצמם במועד שנקבע בהחלטת בית המשפט היתה של הנתבעים ועליהם רובצת האחריות בגין התנהלות זו אשר גרמה להוצאות למדינה.

ביהמ"ש דחה את טענות הנתבעים בדבר "הבטחות שלטונית", של גורמים כאלו ואחרים, וזאת בהיעדר כל ראיה לפיה גורם מוסמך הבטיח לנתבעים להסדיר את פלישתם כיישוב קבע.

התיזה שהוצגה על ידי הנתבעים כי המדינה לא מדברת בקול אחד נדחתה. נפסק כי הפרקליטות ייצגה את המדינה כדין ואין בסיס לטענות הנתבעים כי היה עליה להביא בפני בית המשפט דעות של גורמים שונים שתמכו בעמדת הנתבעים.

ניסיונות הנתבעים להציג את פלישתם כ"הפגנת מחאה נוכח אוזלת ידן של הרשויות" נדחו, נקבע כי הטענות סותרות את הודאות הנתבעים בעניין הקמת יישוב אקולוגי "להפריח את הנגב". הנתבעים הגיעו למקרקעין במטרה להקים יישוב, להשתקע ואף הביאו את ילדיהם. הנתבעים הקימו ישוב של ממש אשר כלל מבני מגורים, מטבח, חדר אוכל, שירותים מקלחות אוהלי אירוח ועוד.