משה ליאון מציג: תרבות עד הבית

במסגרת אירועי ה-50 לאיחוד הבירה יצאו אירועי התרבות גם לשכונות. היוזם משה ליאון: השכונות כאן הן בגודל של ערים ומגיע להן יחס כזה.

שמעון כהן , כ"ט באב תשע"ז

משה ליאון
משה ליאון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יוזמה חדשה שולחת אירועי תרבות ומופעים גם לשכונות של ירושלים. מעתה לא רק במרכז העיר ובמוקדים המוכרים, וכל זאת במסגרת אירועי החמישים לאיחודה של העיר.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שהוביל את המהלך, מחזיק תיק המינהלים הקהילתיים בעיריית ירושלים, משה ליאון, המספר כי עם כניסתו לתפקיד הבחין בצורך להרחיב את מעגלי אירועי התרבות בבירה אל מעבר למוקדים המקובלים והמוכרים.

"הגעתי למסקנה הזו כבר לפני שנתיים. ראיתי שכל מנהל קהילתי בכל שכונה הוא כמו עיר מבחינת גודל האוכלוסייה, ולכן צריך לקבל יחס כמו עיר. כל שכונה כוללת עשרות אלפי אנשים. הדברים מגיעים עד פסגת זאב שבה למעלה ממאה וחמישים אלף איש, סדר גודל של ערים בינוניות ושכונות נוספות שהן כמו ערים ועיירות קטנות כדוגמת נתיבות אופקים ואחרות".

ליאון פנה למשרד החינוך ושם נענה לדרישתו\הצעתו לאירועי התרבות המדוברים וסכום של מיליון ומאתיים אלף שקלים הוקצו לטובת המיזם, כאמור כחלק מאירועי החמישים שנה לאיחוד העיר. "הרכבנו 12 הופעות של זמרים מהגדולים שיגיעו לשכונות, והחל מהשבוע הבא ועד סוכות נזכה לראות את ההופעות הללו. תושבי השכונות יגיעו וגם שאר תושבי העיר יגיעו".

ומה לגבי השנים הבאות, שנים בהן כבר לא יצוין מלאת 50 לאיחוד העיר? ליאון משוכנע שתקציב למטרה זו ניתן יהיה למצוא בכל שנה ושנה, אם בשנה הבאה שהיא שנת השבעים למדינה ואם בשנים שלאחר מכן מתוקף סיבות אחרות, ולהערכתו תקציב זה אף יילך ויגדל.



טוען....

"בשכונות צמאים לזה וכמהים לכך. לא כל תושב שכונה יכול להגיע למרכז העיר להופעות, ופה עושים את זה אצלם מתחת לביתם ודואגים לכך שיקבלו פעם או פעמיים בשנה את מה שמרגישים במרכז העיר", אומר ליאון המציין כי שותפה למהלך הייתה סגנית ראש העירייה, חגית משה, כשמעל ניתן למהלך גיבויו של ראש העירייה, ניר ברקת, עצמו.

בחלקה השני של השיחה עמו התבקש ליאון להביע את עמדתו בסוגיית היחס לציונות הדתית בירושלים, סוגייה הנמצאת במחלוקת בין בכירי הציונות הדתית במועצת העיר, מחלוקת בין הסבורים כי הציונות הדתית נפגעת מהתנהלותו של ראש העיריה לבין הסבורים שמהלכיו של ברקת סבירים ומאוזנים.

"מה שהייתי מצפה מהציונות הדתית להיות מאוחדים. יש לפחות ארבעה נציגי ציונות דתית במועצת העיר – אריה קינג, חגית משה, דב קלמנוביץ ואני. אני דואג לצרכי הציונות הדתית ודואג לביצוע בקשות הציונות הדתית כמו הקמת גני הילדים בנוף ציון. כך גם פעלתי בשכונות אחרות. צריך לדאוג לציונות הדתית וכשמדברים על הרכב של ארבעה מתוך 31 זה בערך גודל האוכלוסייה הדתית בירושלים. צריך לדאוג לציונות הדתית שתתחזק ושיבואו תושבים חדשים לעיר ושהקיימים לא יעזבו".

כשנשאל אם זו אינה בדיוק הסיבה שבשלה טוענים אישים כדוגמת דב קלמנוביץ', המשנה לראש העירייה, כי מעמד הציונות הדתית נפגע בעיר וממילא הדבר גורם לנטישה ועזיבה.

ליאון משיב ואומר: "אני לא אוהב להגיד תירוצים שלא דואגים לנו ולא רוצים אותנו. אני מהצד שעושה. חגית ודב עובדים ללא לאות למען הציונות הדתית. ירושלים מורכבת מכמה אוכלוסיות שכל אחת דואגת לעצמה. יש שאחוזיהם גדולים וצריך לדאוג לאוכלוסיות החלשות. הציונות הדתית מאוד חשובה בעיר ירושלים והיא רק יכולה להרחיב את תושביה. אני מקווה שנבנה אלפי יחידות דיור".

ובאשר לטענות הממוקדות אודות סגירת מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים והעברתם למגזר החרדי, ליאון דווקא סבור שהמהלך בו נקט ראש העירייה מול בית הספר בשכונת בית וגן מוצדק ומאוזן. "קל לטעון למה סגרנו מוסד כזה או אחר, אבל ירושלים סובלת ממחסור חמור בכיתות תלמידים.

''כשמדברים על בי"ס לבנות של 790 בנות ללא קורת גג וכשראש עיר צריך להחליט כיצד לדאוג להם וכשבמקביל יש בי"ס של הציונות הדתית עם 150 תלמידים, בי"ס חשוב שביקרתי בו, אבל בסופו של דבר צריך לקבל החלטה אם להזיז אותו בכמה מאות מטרים למקום אחר שבו ניתן להיקלט 150-200 תלמידים ולאפשר ל-790 בנות ללמוד בו, זו החלטה לא קלה אבל כשמחזקים שכונות אחרות צריך לפעמים לקבל החלטות לא קלות ומבט על כלל האוכלוסייה וכשמחזקים שכונות אחרות, אני חושב שההחלטה של ראש העיר הייתה בהחלט בגדר הסביר".