בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי עם הרבנית ד"ר לאה ויזל

בת 43, נשואה ואם לשישה. תושבת פ"ת, דוקטור למשפטים, דיקנית סטודנטיות וראש תחום תורני במכללת 'אורות ישראל' באלקנה

רבקי גולדפינגר , ב' באלול תשע"ז | עודכן: 11:16

הרבנית ד"ר לאה ויזל
הרבנית ד"ר לאה ויזל
צילום: שלומי יוסף

התחלה/ לפני 43 שנים בקריית אתא, "בתקופה שהציבור הדתי-לאומי פרח שם". בת בכורה למשפחה של ארבעה ילדים.

אבא/ רפי שוורצזון (66), פנסיונר, עבד בבנק לאומי. "יודע לעשות חיים. מאבא לקחתי קצת את השלווה. אבא הוא אדם רציונלי, מאוד שקול, לא נלחץ בקלות. קצת מזה עבר אליי".

אמא/ חיה שוורצזון ז"ל, מחנכת ומורה ללשון בבית הספר התיכון המקומי. לפני שש שנים הלכה לעולמה בפתאומיות. "הייתה בסך הכול בת 60. הלכה לישון ולא קמה. חטפה דום לב. היה הלם לכולנו".

אובדן/ "לאמא ולי היה קשר הדוק ברמה של שיחות טלפון כמה פעמים ביום. פתאום היא נעלמה והחלל עצום. יוצא לי לחשוב עליה המון כי היא כל כך חסרה, גם בשמחות. ככל שעובר הזמן תחנות הפספוס וההחמצה מתעצמות".

סבא וסבתא/ חנה ומיכאל דסקל ז"ל. "הילדות שלי מתחברת גם לבית של סבא וסבתא, ההורים של אמא, שגרו לידנו. שעות בילינו אצלם. הם היו ניצולי אושוויץ, יראי שמיים ומאוד ציוניים".

השכול/ "בליל הסדר תמיד התארחנו אצלם, ובקטע קבוע סבא שלי היה נתקע ונחנק ונזכר בבנו החייל שנפל. זה היה חלק אינטגרלי מנוף ילדותי, כמו גם ביקורים בבית העלמין ביום הזיכרון מגיל צעיר".

לא אשכח/ "מה שסבא שלי אמר בלוויה של אמא, הבת שלו: 'ריבונו של עולם, אברהם אבינו הקריב בן אחד ואני שניים, בן ובת, אבל אין לנו טרוניות'. זה היה רגע נוראי. איש כל כך עדין שבשעה הכי קשה בחייו מדבר מעומק הלב".

בית יעקב/ בוגרת בית הספר היסודי בית יעקב. "היה איזה ויכוח סביב ערבוב כיתות בבית הספר הממלכתי-דתי, וההורים שלי שלא היו לוחמניים החליטו פשוט להעביר אותי לבית יעקב".

שונה/ "תמיד היה לי ברור שאני שונה משאר הבנות בכיתה, אבל לקחתי משם מלא דברים טובים. שם למדתי המון אגדות חז"ל, ספגתי המון יידישקייט. ניטע בי משהו לא רע בכלל".

מקיף/ החל מכיתה ז' החלה ללמוד בממ"ד שח"ם. "אמא הייתה מורה באותו בית ספר. אבל זה היה בית ספר מספיק גדול כך שזה לא הפריע".

בני עקיבא/ סניף בני עקיבא המקומי היה חלק מרכזי בילדותה. "גרנו ממש ליד הסניף. אחים שלי ואני היינו מאוד מעורבים. ממש נשאבתי לסניף".

לאולפנה/ בקיץ של אחרי כיתה י' החליטה יחד עם חברתה הטובה לעבור לאולפנת כפר פינס. "זה קרה בהחלטה של רגע. הרגשתי שיש שם אנשים בעלי שיעור קומה שיכולים להיות מודל להשראה בשבילי. בדיעבד זו אחת ההחלטות החשובות שקיבלתי".

לחיות בגדול/ דמותו של ראש האולפנה הרב יורם צוהר הייתה משמעותית בעבורה, כמו גם ההווי הייחודי. "האולפנה בנתה אותי. הפנימייה, החברות, הלימוד ושיחות הנפש בשבילים ועל הדשא. אבל הדבר המרכזי שקיבלתי הוא השאיפה לחיות חיים גדולים ומשמעותיים".

שירות לאומי/ שימשה כקומונרית בסניף בני עקיבא בכפר מחולה. "שנה מצוינת. בבוקר הייתי מדריכה באולפנית צביה בעפולה ובערבים ובשבתות הייתי קומונרית. ההורים עמדו על כך שאעשה רק שנה אחת ואתחיל ללמוד".

משפטים/ בתום שנת השירות פנתה ללימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן. "באותן שנים זה היה צעד חריג לבוגרת אולפנה דוסית, אבל התחום היה נשמע לי מעניין ואני לא מצטערת לרגע על הבחירה".

חתונה/ בשנה הראשונה ללימודיה באוניברסיטה הכירה את מי שלימים יהפוך לבעלה - אליאב ויזל, בן קריית מוצקין שהיה בשירותו הצבאי באותה תקופה. הם נישאו וגרו במשך שבע שנים בישיבת כרם ביבנה.

החצי השני/ הרב אליאב ויזל, היה אברך במשך שנים. כיום ר"מ בישיבה התיכונית דרכי נועם בפתח תקווה. "שותף מדהים למסע. כל מה שעשיתי זה בזכותו ובעזרתו".

הנחת/ שישה. "בסוף מה שממלא אותנו אלו הילדים. המשפחה היא מקור הכוח". הבת הבכורה זהבה (22) נשואה, אחריה ידידיה (21) תלמיד ישיבת ההסדר בירוחם, שירה (18) אוטוטו קומונרית בסניף בני עקיבא כפר הרוא"ה, מנשה (15) בעל צרכים מיוחדים, מנחם (10) ורחל הקטנה בת השבע, "התינוקת שלנו".

אקדמיה/ "למדתי ברצף לתואר ראשון, התמחות ותואר שני עם תזה. הנושא של התזה, אגב, היה הטרדה מינית כעבירה פלילית, "בתקופה שרק דובר על הצעת חוק בעניין".

דוקטורט/ התקבלה למלגת נשיא לדוקטורנטים מצטיינים. "זאת הייתה מקפצה בשבילי".

מדרשה/ כהשלמה בחרה לקחת חלק בתוכנית ייחודית לדוקטורנטיות מצטיינות במדרשה לבנות בבר-אילן, שבראשה עמד אז הרב פרופ' נריה גוטל. "ממש נשאבתי לתוך זה. משהו לנשמה. לכן לקח לי חמש שנים לסיים את התואר". בגיל 32 עם ארבעה ילדים קטנים הוענק לה תואר דוקטור למשפטים.

שערי משפט/ החלה לעבוד כמרצה להוראת המשפט הפלילי במכללת שערי משפט. "פרופ' אהרון נמדר קיבל אותי". תשע שנים לימדה במכללה.

אורות/ במקביל לימדה יום בשבוע תושב"ע במכללת אורות ישראל באלקנה. "נהניתי מהגיוון". לפני שלוש שנים עברה לעבוד כדיקנית סטודנטיות ואחראית על התחום התורני במכללת אורות ישראל.

גאה 1/ בכנס שנתי חדש בתושב"ע לנשים שמתקיים במכללה. "שלושה ימים עם טובי המרצים ללימודי התורה שבעל פה לנשים. ממש חידוש בעיניי. קול תורה נשי מאוזן. יש כאן בשורה גדולה".

גאה 2/ במרכז ללימודי משפחה במכללה. "מרכז שהוקם במכללה. יש לו שתי זרועות: הזרוע המרכזית מופנית לסטודנטיות, כחלק מהכשרתן להיות מחנכות. זרוע נוספת מופנית לקהל הנשים הרחב ולמטפלים ויועצים בתחום. קורסים בנושאים כמו הדרכת כלות, העשרת הזוגיות, הורות, גיל המעבר ועוד".

גם לגברים/ "יש בזה חידוש גדול שמכללה להוראה מקימה מרכז כזה ומשמשת כתובת בנושא כל כך מהותי ומשמעותי של משפחה למורות ומחנכות העתיד ולציבור הרחב. יותר מזה, בקמפוס ברחובות כחלק מהכשרת הגברים המחנכים יש התייחסות לנושא החשוב של חיים במשפחה".

עסוקה/ בנוסף לעיסוקה המרכזי במכללת אורות מלמדת קורסים במשפטים בשערי משפט ובאוניברסיטת בר-אילן. וגם, תנשמו עמוק, חברה בפורום תקנה, חברת מזכירות הבית היהודי, חברה בצוות ההיגוי של פורום נשות הבית היהודי, כותבת ומופיעה בבמות שונות בנושאי משפט או יהדות ועוד. "מאוד כיף לי, מעניין לי, מגוון לי".

הגשמה עצמית/ "אנחנו אימהות, מנהלות בית ומפתחות קריירה. כל הזמן רצות ועסוקות אבל בסוף יש לזה הרבה רווח ולא רק מחיר. אני מאמינה שמה שהעולם מאפשר היום לנשים הוא מדהים. את יכולה להיות עצמך במה שאת עושה ולפעול מתוך אמונה פנימית בעצמך וביכולות שלך".

להשמיע קול/ בשנה האחרונה נטלה חלק בהשתלמות רבנים מטעם קרן תקווה בהובלת הרב חיים נבון. "אחת החוויות הלימודיות הטובות שהיו לי. למדנו איך להנכיח בשיח הציבורי גם תפיסות שמרניות בשפה שווה לכל נפש. זה נותן כלים להשמיע דעות שמרניות שגם יתקבלו באוזן הציבורית".

אם זה לא היה המסלול/ הייתה שמחה ללמוד תולדות עם ישראל. "תחום שנורא מעניין אותי, אולי פעם זה עוד יקרה".

במגרש הביתי

הבוקר שלי/ קמה ברבע לשבע, בחופש נהנית לקום מאוחר יותר, מתארגנת ורצה לעבודה. "הרבה פעמים יש לי גם קורס אחר הצהריים או שיעור בערב". לישון הולכת באחת וחצי בלילה. "כן, היום שלי מאוד ארוך ואינטנסיבי".

דיסק ברכב/ במהלך הנסיעה ברכב נהנית להאזין לשירים ברדיו. "אוהבת להיות מופתעת מה השיר הבא שיושמע". מאזינה לשירים ישראליים וחסידיים ובעיקר למרגשים שבהם.

השבת שלי/ "מעין עולם הבא. מקור הכוח לכל השבוע. זמן איכות משפחתי". סעודות השבת בבית משפחת ויזל ממושכות מאוד. " זמן לשבת בנחת עם הילדים בלי להסתכל על השעון. שרים את כל זמירות השבת, משתפים במה שעברנו במהלך השבוע, שיחות עם הילדים. מרגש אותי כל שבוע מחדש" .

דמות מופת/ מרים הנביאה. "חוללה תהליכים כלליים ופרטיים גדולים ודאגה לשלמות המשפחה והבאת ילדים לעולם. מנהיגה אופטימית שבסוף ימיה גם הכירו במנהיגות שלה".

משאלה/ "בפן הלאומי 'השיבה שופטינו כבראשונה', שעקרונות היושר והצדק יהיו בלעדיים ושיהיה פחות צער וסבל בעולם".

כשאהיה גדולה/ "לפעמים בא לי להיות בפנסיה. קצת אלמד, אהנה ואהיה המון עם הנכדים והמשפחה".

rivki@besheva.co.il